בשביל הילדים - פרשת נח
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת נֹחַ
שְׁ...שְׁ...שְׁ... הִגִּיעָה שְׁעַת הַתְּפִלָּה, הִגִּיעָה שְׁעַת לִמּוּד הַתּוֹרָה. הַאִם נַצְלִיחַ לְהִתְרַכֵּז בַּמִּלִּים? הַאִם נִתְבּוֹנֵן בָּהֶן, נִתְאַמֵּץ לְהָבִין, וּנְפַנֶּה אֶת הַמַּחְשָׁבָה מִכָּל נוֹשֵׂא אַחֵר?
נוֹשְׂאִים רַבִּים מַקִּיפִים אוֹתָנוּ וְדוֹרְשִׁים אֶת כָּל תְּשׂוּמַת לִבֵּנוּ. הַנּוֹשְׂאִים הַלָּלוּ הֵם כְּמוֹ מֵי הַמַּבּוּל שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הַתֵּבָה שֶׁל נֹחַ. מֵי הַמַּבּוּל הָיוּ מֻרְכָּבִים: 1) מִמֵּי תְּהוֹם רַבָּה, 2) מֵאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם. גַּם הַנּוֹשְׂאִים הַמַּטְרִידִים אוֹתָנוּ בָּאִים מִשְּׁנֵי הַכִּוּוּנִים, מִלְּמַטָּה וּמִלְּמַעְלָה.
רוֹצִים דֻּגְמָא? בְּבַקָּשָׁה!
יוֹסִי פּוֹתֵחַ אֶת הַבִּרְכּוֹן וּמְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. בְּכָל אוֹתָן דַּקּוֹת שֶׁבָּהֶן שְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת אֶת הַבְּרָכָה, מוֹחוֹ וְלִבּוֹ נִמְצָאִים בְּמָקוֹם אַחֵר. בַּתְּחִלָּה הוּא מְהַרְהֵר בִּקְצִיצוֹת הַ'בָּקָלָה' שֶׁהֻגְּשׁוּ בָּאֲרוּחָה. נָכוֹן, אִמָּא מַשְׁקִיעָה זְמַן רַב בַּהֲכָנַת הַקְּצִיצוֹת... אֲבָל מָה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? הוּא פָּשׁוּט לֹא אוֹהֵב אוֹתָן! אַחַר-כָּךְ, הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ מְמַהֲרוֹת לָטוּס לְעֵבֶר לִמּוּדֵי אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. הַאִם הוּא יֵדַע כַּמָּה נְקֻדּוֹת צָבַר בְּמַהֲלַךְ שִׁנּוּן הַמִּשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה, וְכַמָּה מִשְׁנָיוֹת עָלָיו עוֹד לִלְמֹד?... הַאִם הוּא גַּם יֵדַע אִם הַמּוֹרֶה מַסְכִּים לְאַרְגֵּן מִבְצָע כִּתָּתִי לְשִׁנּוּן הֲלָכוֹת?...
אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה, כַּאֲשֶׁר יוֹסִי כְּבָר בְּדַרְכּוֹ אֶל הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה הוּא אֵינֶנּוּ מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר: "הַאִם בִּכְלָל בֵּרַכְתִּי הַיּוֹם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כֵּן אוֹ לֹא, אֵיךְ אֵינֶנִּי זוֹכֵר זֹאת? עַל מָה חָשַׁבְתִּי?"...
הַאִם שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל יוֹסִי נֶחְלָקוֹת לִשְׁנַיִם – מֵי תְּהוֹם, (קְצִיצוֹת הַ'בָּקָלָה', עִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים) וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם (שִׁנּוּן מִשְׁנָיוֹת, מִבְצְעֵי לִמּוּד עִנְיָנִים 'גְּבוֹהִים'...). גַּם הַמַּיִם הַלָּלוּ, וְגַם הַמַּיִם הַלָּלוּ, יְכוֹלִים חָלִילָה 'לְהַטְבִּיעַ' אֶת הַיְּהוּדִי. וּמַהִי הָעֵצָה כְּנֶגֶד זֶה? – "בּוֹא אֶל הַתֵּבָה": הִכָּנֵס כָּל כֻּלְּךָ אֶל הַתֵּבוֹת (הַמִּלִּים) שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה. אִם תִּתְרַכֵּז בְּמָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, תִּתְבּוֹנֵן בַּמִּלִּים, תְּנַסֶּה לְהָבִין וְלָחוּשׁ, אוֹ-אָז הָרוּחָנִיּוּת שֶׁלְּךָ לֹא 'תִּטְבַּע' בְּתוֹךְ הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם.
לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא מְרַגֶּשֶׁת לִתְפִלָּה שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ הַבְּרוּכָה נִכֶּרֶת הֵיטֵב:
הָרַב הַשָּׁלִיחַ גֵּרְשׁוֹן-מֶענְדֶּל גַּרֶלִיק נוֹהֵג לְסַפֵּר בְּהִתְוַעֲדֻיּוֹת עַל 'תָּמִים' שֶׁלָּמַד בִּזְמַנּוֹ בַּיְּשִׁיבָה בִּ-770. הָרַב גַּרֶלִיק מְתָאֵר אֶת תְּפִלָּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת בִּרְצִינוּת וּבִדְבֵקוּת שֶׁל אוֹתוֹ 'תָּמִים' שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּפִנָּתוֹ הַקְּבוּעָה וּמִתְפַּלֵּל בִּנְעִימוּת וּבִמְתִיקוּת עַד הַשָּׁעָה אַרְבַּע אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. לִכְשֶׁהָיָה מְסַיֵּם אֶת הַתְּפִלָּה, הָיָה הַבָּחוּר מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְנוֹטֵל אֶת יָדָיו עַל שְׁתֵּי לַחְמָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת עִמּוֹ מֵרֹאשׁ. הַ'סְּעוּדָה' הָיְתָה מִסְתַּיֶּמֶת בְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת וּלְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הָיָה הַבָּחוּר הַמַּעֲמִיק, הָרְצִינִי, עוֹבֵד ה', רָץ וּמִתְיַצֵּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ כִּמְנַהֵל הַמַּעֲרֶכֶת שֶׁל מְסִבּוֹת-שַׁבָּת, שֶׁהִקִּיפָה מֵאוֹת יְלָדִים מִדֵּי שַׁבָּת.
הַאִם יֶשְׁנָהּ סְתִירָה בֵּין תְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת לִפְעִילוּת שֶׁכָּזוֹ? מִסְתַּבֵּר שֶׁבִּכְלָל לֹא. כַּעֲבֹר שָׁנִים, הַ'תָּמִים' הַזֶּה, שֶׁהוּא כַּיּוֹם הַשָּׁלִיחַ בְּבוֹסְטוֹן, הָרַב מֹשֶׁה גּוּרְקוֹב, נִסָּה לְהַשְׁפִּיעַ עַל יְהוּדִי חָשׁוּב וּמְלֻמָּד שֶׁיִּתְקָרֵב לְיַהֲדוּת. לְמַרְבֶּה הַצַּעַר, הוּא לֹא כָּל-כָּךְ הִצְלִיחַ. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נִכְנַס הַיְּהוּדִי לְבֵית-חַבַּ"ד בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וּמָצָא אֶת הָרַב מֹשֶׁה כְּשֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב אָנָה וְאָנָה, טַלִּיתוֹ עַל כְּתֵפוֹ, הוּא בּוֹדֵק אֶת הַצִּיצִיּוֹת וְחוֹשֵׁב עִנְיָן עָמֹק בַּחֲסִידוּת. כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עָבַר שׁוּב בְּבֵית-חַבַּ"ד וְרָאָה אֶת הָרַב מֹשֶׁה עֲדַיִן בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ מַצָּב.
מֵאוֹתוֹ יוֹם הָפַךְ יְהוּדִי זֶה לְחָסִיד...
אָכֵן, יְהוּדִי צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁלֹּא רַק הוּא לְבַדּוֹ צָרִיךְ לְהִכָּנֵס אֶל הַתֵּבָה. מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁנֹּחַ לֹא נִכְנַס אֶל הַתֵּבָה לְבַדּוֹ: "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָּנֶיךָ...", "וּמִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר..."
יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁעָלָיו "לְהַכְנִיס אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה" אֶת כָּל סְבִיבָתוֹ! עָלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַהַשְׁפָּעָה הָרוּחָנִית שֶׁל מִלּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה, תַּקִּיף אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ, יְדִידָיו, תַּלְמִידָיו, וְאַף חֲפָצִים וְעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁאִתָּם הוּא בָּא בְּמַגָּע. אֶת הַכֹּל עָלָיו 'לְהַצִּיל' מִן הַ'מַּבּוּל' שֶׁל הַגַּשְׁמִיּוּת הַשּׁוֹצֶפֶת וּלְהַעֲבִירָם אֶל הַ'תֵּבָה' שֶׁל קְדֻשַּׁת ה'.
הסיפור השבועי
הִתְנַכְּלוּת וְעָנְשָׁהּ
אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם הִבִּיטוּ בְּהַעֲרָצָה בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מֶעשְׁל גֶּלְבְּשְׁטֵיְין, הַסּוֹחֵב בְּמוֹ-יָדָיו מֵכַל שֶׁמֶן לְצִיּוּן-קִבְרוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הָיְתָה זוֹ פְּעֻלָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁרָאָה בָּהּ חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה. הוּא עַצְמוֹ הִזְמִין מִתְקָן, שֶׁהֻרְכַּב מִצְּלוֹחִית זְכוּכִית גְּדוֹלָה, שֶׁבְּתוֹכָהּ חֲצוּבַת בַּרְזֶל וּפְתִילָה עָבָה בְּמֶרְכָּזָהּ, וְכָךְ יָצַר נֵר-תָּמִיד. אַחַת לְכַמָּה יָמִים הָיָה מֵבִיא לַמָּקוֹם מֵכַל שֶׁמֶן, שֶׁאוֹתוֹ יָצַק לְתוֹךְ הַצְּלוֹחִית.
רַבִּי מֶעשְׁל הָיָה מִגְּדוֹלֵי חֲסִידָיו שֶׁל כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הַ'צֶּמַח-צֶדֶק' מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָלָה בִּשְׁנַת תרכ"ט לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְקָבַע אֶת מְגוּרָיו בִּירוּשָׁלַיִם. יִרְאָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ קָדְמוּ לְחָכְמָתוֹ וְלִגְאוֹנוּתוֹ, וְלָכֵן זָכָה לְהַעֲרָכָה רַבָּה מִצַּד כָּל גְּדוֹלֵי הַיִּשּׁוּב הַיְּרוּשַׁלְמִי. אֶת מִשְׁכָּנוֹ מָצָא בַּדִּירָה שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרֵר הַמְּקֻבָּל הַנּוֹדָע רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעָבִּי, דִּירָה שֶׁחַלּוֹנוֹתֶיהָ הָיוּ נִשְׁקָפִים אֶל הַר-הַבַּיִת.
אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁהֶעֱסִיקוּ אוֹתוֹ מְאוֹד הָיָה שְׁמִירַת הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם וּבִסְבִיבָתָהּ. הוּא עוֹרֵר אֶת רָאשֵׁי הַיִּשּׁוּב עַל הַצֹּרֶךְ לִדְאֹג לִכְבוֹדָם שֶׁל קִבְרֵי גְּדוֹלֵי-יִשְׂרָאֵל הַקַּדְמוֹנִים. בֵּין הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ נִמְנוּ גַּם קִבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְקִבְרוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הַסָּמוּךְ לָהֶם.
כַּעֲבֹר זְמַן אַף הֵקִים מִקְוֵה-טָהֳרָה סָמוּךְ לְקִבְרָם שֶׁל הַסַּנְהֶדְרִין. וְכֵן הִנְהִיג שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ תְּפִלָּה בְּצִבּוּר בְּסָמוּךְ לְקִבְרוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק.
כָּךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בָּהֶם חַי רַבִּי מֶעשְׁל בִּירוּשָׁלַיִם.
בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן תרס"ח נִסְתַּלֵּק רַבִּי מֶעשְׁל לְבֵית-עוֹלָמוֹ. הָאֵבֶל הַכְּלָלִי עַל פְּטִירָתוֹ הָיָה רַב. מִפֶּה לְאֹזֶן עָבְרָה הָעֻבְדָּה, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַמָּשׁ שֶׁבָּהּ יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ, עָמְדוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְיַד קֶבֶר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וּלְפֶתַע הִתְפָּרְצָה פְּנִימָה רוּחַ חֲזָקָה וְכִבְּתָה בְּאַחַת אֶת נֵר-הַתָּמִיד, דָּבָר שֶׁלֹּא אֵרַע מֵעוֹלָם קֹדֶם לָכֵן...
בִּימֵי הַ'שִּׁבְעָה' קִבֵּל עָלָיו בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי מֶעשְׁל, רַבִּי מֶענְדֶּל, שֶׁהָיָה אַף הוּא מִשִּׁכְמוֹ וּמַעְלָה, לְהוֹסִיף וּלְהַחְזִיק בְּמִפְעָלָיו שֶׁל אָבִיו. לְמָחֳרָת הַ'שִּׁבְעָה' הִתְיַצֵּב רַבִּי מֶענְדֶּל בְּקֶבֶר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק כְּשֶׁבְּיָדוֹ פַּךְ שֶׁמֶן. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ יָצַק מִן הַשֶּׁמֶן אֶל הַצְּלוֹחִית שֶׁהָיְתָה מְרֻקֶּנֶת כִּמְעַט לְגַמְרֵי וְהֵיטִיב אֶת הַפְּתִילָה. כָּךְ הָיָה גַּם בַּיָּמִים הַבָּאִים.
זְמַן-מָה לְאַחַר מִכֵּן הִשְׁתַּקֵּעַ בְּבַיִת סָמוּךְ עַרְבִי צָעִיר, רוֹעֵה צֹאן. הוּא עָקַב אַחַר הַיְּהוּדִי הַמַּגִּיעַ בְּגַפּוֹ אֶל הַמָּקוֹם, כְּשֶׁבְּיָדָיו מֵכַל שֶׁמֶן מָלֵא, וְהַדָּבָר עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתוֹ. יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁרַבִּי מֶענְדֶּל כְּבָר עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, הֵעֵז הָעַרְבִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה כְּדֵי לַעֲמֹד עַל פִּתְרוֹן הַחִידָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי מֶענְדֶּל שׁוּב לַמָּקוֹם – חָשְׁכוּ עֵינָיו. צְלוֹחִית הַשֶּׁמֶן הַגְּדוֹלָה הָיְתָה מְנֻתֶּצֶת לִרְסִיסִים וְהַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה בְּתוֹכָהּ נִתַּז לְכָל עֵבֶר. הַמַּרְאֶה זִעְזְעוֹ עַד עֹמֶק נַפְשׁוֹ. לְמָחֳרָת הֵבִיא צְלוֹחִית חֲדָשָׁה, וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת מְלַאכְתוֹ וְנֵר-הַתָּמִיד שָׁב לְהָאִיר, רָוַח לוֹ מְעַט.
אוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעַ כַּעֲבֹר יוֹמַיִם לַמָּקוֹם, נִתְגַּלָּה לְעֵינָיו שׁוּב אוֹתוֹ מַחֲזֶה שֶׁל הֶרֶס וְחֻרְבָּן. עַתָּה הָיָה בָּרוּר לוֹ כִּי יָד זְדוֹנִית עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי מַעֲשֵׂה הַנְּבָלָה. כְּשֶׁיָּצָא מִן הַקֶּבֶר, אָבֵל וַחֲפוּי-רֹאשׁ, נִתְקַבֵּל בַּחוּץ בְּבָרָד אֲבָנִים. הֵן הֻשְׁלְכוּ עַל-יְדֵי קְבוּצַת נְעָרִים, שֶׁבְּמֶרְכָּזָם עָמַד רוֹעֵה הַצֹּאן. כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ הִסְתַּלֵּק רַבִּי מֶענְדֶּל מִן הַמָּקוֹם.
בַּצָּר לוֹ פָּנָה אֶל הָאַדְמוֹ"ר הַיְּרוּשַׁלְמִי, רַבִּי דָּוִד'ל מִלֶּלוֹב, שֶׁנִּמְנָה עִם יְדִידָיו הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁל אָבִיו. הָאַדְמוֹ"ר יָעַץ לוֹ כִּי יַעֲלֶה עַל קֶבֶר אָבִיו וְיִשְׁטַח לְפָנָיו אֶת צָרָתוֹ, וְיָנִיחַ לוֹ לְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ בַּמִּתְנַכְּלִים לְמִפְעָלוֹ...
חָלְפוּ יָמִים אֲחָדִים, רַבִּי דָּוִד'ל סִיֵּם לִסְעֹד פַּת-שַׁחֲרִית בְּבֵיתוֹ. סְבִיבוֹ יָשְׁבוּ שְׁלֹשָׁה מִתַּלְמִידָיו, וְשִׂיחָתָם נָסַבָּה בֵּין הַשְּׁאָר עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֶעשְׁל וְעַל פָּעֳלוֹ לְמַעַן שִׁמּוּר הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
לְפֶתַע נִשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת מְהֻסָּסוֹת עַל הַדֶּלֶת. אַחַד הַתַּלְמִידִים נִגַּשׁ לְפוֹתְחָהּ וּבַפֶּתַח עָמַד עַרְבִי זָקֵן. הוּא הִשְׁתַּטֵּחַ מְלֹא קוֹמָתוֹ עַל הָאָרֶץ וְהֵחֵל לְמָרֵר בִּבְכִי. בִּילָלָה סִפֵּר, כִּי בְּנוֹ הַצָּעִיר נָפַל לְבוֹר מַיִם עָמֹק וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. כְּבָר נִסּוּ לְשַׁלְשֵׁל לְתוֹךְ הַבּוֹר חֶבֶל כְּדֵי לְחָלְצוֹ מִשָּׁם, אַךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְקָרֵב הַבֵּן אֶל שְׂפַת הַבּוֹר, הִתְרוֹפְפָה אֲחִיזָתוֹ בַּחֶבֶל וְהוּא שָׁב וְנָפַל אֶל מַעֲמַקֵּי הַבּוֹר. כָּעֵת הוּא שׁוֹכֵב שָׁם מְעֻלָּף לְמֶחֱצָה, זָב דָּם וּמְרֻסַּק עֲצָמוֹת. "רַק אַתָּה, אִישׁ קָדוֹשׁ, תּוּכַל לְהוֹשִׁיעוֹ", שִׁוֵּעַ הָעַרְבִי.
"הֵיכָן מִתְגּוֹרֵר בִּנְךָ הַצָּעִיר?", שָׁאַל רַבִּי דָּוִד'ל, אַגַּב קִמּוּט מֵצַח.
"לֹא-הַרְחֵק מִקִּבְרוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק", הֵשִׁיב הָאָב, "רוֹעֵה צֹאן תָּמִים וְיָשָׁר הוּא"...
אוֹר נִצָּת בְּעֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הַיְּרוּשַׁלְמִי. טוֹן דִּבּוּרוֹ נַעֲשָׂה תַּקִּיף: "לֵךְ אֶל הַבּוֹר שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁרוּי בִּנְךָ, שֶׁאֵינֶנּוּ אִישׁ תָּמִים וְיָשָׁר כְּלָל וְעִקָּר. אֱמֹר לוֹ, שֶׁאִם הוּא מִתְחַיֵּב לֹא לִפְגֹּעַ עוֹד בְּקִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שִׁמְעוֹן, וְאַף יַעֲשֶׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתּוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַמָּקוֹם, יִנָּצֵל, וָלֹא – יֵרָקֵב בְּתוֹךְ הַבּוֹר עַד עוֹלָם"...
כַּעֲבֹר שָׁעוֹת מִסְפָּר נִרְאֲתָה כְּבֻדָּה מִתְקָרֶבֶת אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד'ל. בְּמֶרְכָּזָהּ נִשָּׂא עַל כַּפַּיִם עַרְבִי צָעִיר מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לִצְעֹד בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ. הָיָה זֶה רוֹעֵה הַצֹּאן שֶׁהִתְנַכֵּל לְנֵר-הַתָּמִיד. עַתָּה בָּא עִם כָּל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ לְהוֹדוֹת לַקָּדוֹשׁ הַיְּהוּדִי עַל הַצָּלָתוֹ.
לְאַחַר שֶׁהֶחְלִים מִפְּצָעָיו נַעֲשָׂה הָעַרְבִי לְשׁוֹמְרוֹ הַמָּסוּר וְהַנֶּאֱמָן שֶׁל קֶבֶר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. בִּמְיֻחָד דָּאַג לְנֵר-הַתָּמִיד, לְבַל יְאֻנֶּה לְשַׁלְהַבְתּוֹ כָּל רַע...
מבט לגאולה
אַהֲבַת הַחֲסִידִים
בְּמִשְׁנֶה מֶרֶץ וּבְתוֹסֶפֶת כּוֹחַ נְשׂוֹחֵחַ עַתָּה שׁוּב עַל הַגְּאֻלָּה הַנִּכְסֶפֶת.
הַאִם שְׁאַלְתֶּם פַּעַם אֶת עַצְמְכֶם, חַיָּלֵי צִבְאוֹת-הַשֵּׁם הַיְּקָרִים, מֵהֵיכָן בְּעֶצֶם אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲבִים אֶת הָרַעֲנַנּוּת וְהַחַיּוּת בְּדִבּוּרֵינוּ עַל הַגְּאֻלָּה, שֶׁזְּמַן כֹּה רַב מְחַכִּים וּמְצַפִּים לָהּ?
דָּבָר רִאשׁוֹן, עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי עַם-יִשְׂרָאֵל הוּא בִּכְלָל עַם מְיֻחָד. וְאֶת הָאֱמוּנָה שֶׁל הַיְּהוּדִי שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יַחְלִישׁ. אַדְּרַבָּה, כְּכָל שֶׁעוֹבֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר זְמַן, הָאֱמוּנָה רַק תִּתְחַזֵּק וְתִתְגַּבֵּר, וּמִדּוֹר לְדוֹר מִתְקַדְּמִים עוֹד וְעוֹד בָּאֱמוּנָה וּבַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה.
אַךְ בְּכָל זֹאת כְּדַאי שֶׁתָּשִׂימוּ לֵב לְדָבָר נוֹסָף. אָנוּ – חֲסִידֵי חַבַּ"ד – הִתְבָּרַכְנוּ בִּמְקוֹר-כּוֹחַ עָצוּם שֶׁמַּגְבִּיר פִּי כַּמָּה אֶת הַחֲמִימוּת וְהַחַיּוּת בֶּאֱמוּנָתֵנוּ וְצִפִּיָּתֵנוּ לַגְּאֻלָּה.
רְצוֹנְכֶם לָדַעַת מַהוּ מְקוֹר הַכּוֹחַ הַזֶּה? הִנֵּה הוּא – הָאַהֲבָה. כֵּן, הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ אֶל הָרַבִּי וְשֶׁל הָרַבִּי אֵלֵינוּ.
חֲסִידִים אוֹהֲבִים אֶת הָרַבִּי מֵעֹמֶק עִמְקֵי הַלֵּב. חֲסִידִים גַּם חָשִׁים בְּצוּרָה חֲזָקָה מְאוֹד אֶת הָאַהֲבָה הָעֲצוּמָה שֶׁהָרַבִּי אוֹהֵב אוֹתָנוּ.
וּבְאַהֲבָה כָּזוֹ אֵין שְׁאֵלוֹת, אֵין הַפְרָעוֹת, אֵין מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים. לֹא יַפְרִיעוּ לְחָסִיד שׁוּם קֻשְׁיוֹת. הַקֶּשֶׁר וְהָאַהֲבָה הָעֲמֻקָּה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַחֲסִידִים וּבֵין הָרַבִּי הֵם כָּל-כָּךְ מַמָּשִׁיִּים, כָּךְ שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁהָרַבִּי אָמַר לָנוּ מְאִירָה אֶת לִבֵּנוּ בְּאוֹר אֵין-סוֹפִי, וּמַרְגִּישִׁים מַמָּשׁ אֵיךְ הִנֵּה דִּבְרֵי הָרַבִּי מִתְקַיְּמִים וְאָנוּ נִמְצָאִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי.
*
כַּמָּה אַהֲבָה אָנוּ רוֹאִים עַכְשָׁו מֵחֲסִידִים אֶל הָרַבִּי! אַלְפֵי חֲסִידִים חוֹזְרִים מֵחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי אֵצֶל הָרַבִּי. בְּשִׂמְחָה, בְּחַיּוּת וּבְמֶרֶץ גָּדוֹל רָצִים הֵם לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהֵטִיל עֲלֵיהֶם הָרַבִּי. זֶה בְּלִמּוּדוֹ, זֶה בְּמִבְצָעָיו, כָּל אֶחָד בְּעִנְיָנָיו...
גַּם אַתֶּם, הַחַיָּלִים הַצְּעִירִים, בְּוַדַּאי קְרָאתֶם וְנוֹכַחְתֶּם אֵיךְ הָרַבִּי אוֹהֵב כָּל יֶלֶד וְיֶלֶד בְּצִבְאוֹת-הַשֵּׁם. כַּמָּה אַהֲבָה רָאִינוּ שֶׁהָרַבִּי מַעֲנִיק לַיְּלָדִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת וּבְכָל מִפְגָּשׁ. אִם תַּחְשְׁבוּ עַל כָּךְ תִּתְעוֹרֵר גַּם בְּלִבְּכֶם הָאַהֲבָה הָעֲצוּמָה אֶל הָרַבִּי. פִּתְאוֹם תַּרְגִּישׁוּ אֵיךְ שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁל הָרַבִּי חוֹדֶרֶת עָמֹק-עָמֹק אֶל לִבְּכֶם, וְהָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן בְּדִבְרֵי הָרַבִּי עַל הַגְּאוּלָה הַמִּתְקָרֶבֶת יָאִירוּ בְּלִבּוֹתֵיכֶם הַקְּטַנִּים כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם.
הָבָה נַעֲמִיק יוֹתֵר אֶת הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ וְאֶת אַהֲבַת הַחֲסִידִים שֶׁבָּנוּ אֶל הָרַבִּי, וְאַהֲבַת הַחֲסִידִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, וְאָז לֹא רַק נַאֲמִין וּנְחַכֶּה לַגְּאֻלָּה, אֶלָּא גַּם נַרְגִּישׁ אוֹתָהּ מַמָּשׁ עוֹמֶדֶת עַל מִפְתַּן הַדֶּלֶת.
סיפורי חסידים
"לְחַיִּים" מֻפְלָא
סִפֵּר הָרַב נַחְמָן סוּדָק, שְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּלוֹנְדוֹן: נַעַר בֶּן 14 מִלּוֹנְדוֹן, מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁהִתְקָרְבָה לִלְּיוּבַּאוִויטְש, נָסַע לָרַבִּי לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי. בְּשִׂמְחַת-תּוֹרָה הוּא עָמַד בְּקֶרֶב כָּל הַיְּלָדִים וּלְפֶתַע רָמַז לוֹ הָרַבִּי לוֹמַר "לְחַיִּים". הוּא מִלֵּא אֶת הַהוֹרָאָה, אוּלָם כַּעֲבֹר זְמַן-מָה נִפְנָה אֵלָיו הָרַבִּי שׁוּב וְרָמַז לוֹ שׁוּב לוֹמַר "לְחַיִּים". אִישׁ לֹא הֵבִין לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. שׁוּם מְאֹרָע מְיֻחָד, לֹא הִתְקַיֵּם אֵצֶל הַנַּעַר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ.
הַדָּבָר קָרָה כְּשֶׁשָּׁב לְלוֹנְדוֹן, הוּא יָצָא מִבֵּית-הַסֵּפֶר וְחָצָה אֶת הַכְּבִישׁ בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁלְּפֶתַע פָּגְעָה בּוֹ בְּעָצְמָה רַבָּה מְכוֹנִית שֶׁנָּסְעָה בִּמְהִירוּת.
הַמְּכוֹנִית פָּגְעָה בְּרַגְלָיו שֶׁל הַנַּעַר וְרֹאשׁוֹ נֶחְבַּט בְּכוֹחַ רַב בַּחֲזִית הַמְּכוֹנִית. שִׁמְשַׁת הַמְּכוֹנִית נֻפְּצָה, וְאַף עַמּוּד הַמַּתֶּכֶת שֶׁהֶחְזִיק אוֹתָהּ הִתְעַקֵּם.
הַנַּעַר אִבֵּד מִיָּד אֶת הַכָּרָתוֹ וְנָפַל עַל הַכְּבִישׁ כְּשֶׁדָּם רַב נִגַּר מִמֶּנּוּ. הַכֹּל הָיוּ בְּטוּחִים כִּי זֶהוּ מִקְרֶה אָבוּד. לְמַרְבֶּה הַמַּזָּל, מִיָּד לְאַחַר הַמְּכוֹנִית שֶׁפָּגְעָה בּוֹ נָסַע רוֹפֵא וְהוּא הִגִּישׁ מִיָּד עֶזְרָה לַנַּעַר, אוּלָם גַּם הוּא הִבִּיעַ סְפֵקוֹת רַבִּים בַּאֲשֶׁר לְגוֹרָלוֹ.
כְּשֶׁהוּבָא הַנַּעַר לְבֵית-הַמַּרְפֵּא נִבְדַּק, וְאָז נִתְבָּרֵר, כִּי בְּדֶרֶךְ נֵס מֻפְלָא, רֹאשׁוֹ לֹא נִפְגַּע כְּלָל וְהָיָה צֹרֶךְ לִתְפֹּר רַק אֶת הַחֲתָךְ. הַמַּכָּה הָרְצִינִית הַיְּחִידָה הָיְתָה בָּרֶגֶל וְהִיא גָּרְמָה לוֹ שֶׁבֶר.
הַתְּאוּנָה אֵרְעָה בְּמָקוֹם מֶרְכָּזִי וַאֲנָשִׁים רַבִּים רָאוּ אֶת הַמְּכוֹנִית. כְּשֶׁהֵם שָׁמְעוּ שֶׁהַנַּעַר כִּמְעַט וְלֹא נִפְגַּע – הֵם פָּשׁוּט לֹא הֶאֱמִינוּ.
אוֹ אָז נִתְפַּרְסֵם בְּקֶרֶב כָּל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בָּעִיר הַסִּפּוּר אוֹדוֹת הַ"לְּחַיִּים" הַמֻּפְלָא...
מאפשרים לכם לקבל
