"אחסידשע פרשה" - 'כלי' לפרנסה בהרחבה
בשבת מברכים טבת תשט"ו נימק הרבי את הצעתו ללימוד קבוע בתורה-אור ולקוטי- תורה בעובדה שהם מסודרים לפי פרשיות השבוע - זאת אומרת, שיש להם קשר לפרשת השבוע, ולפרשת השבוע יש שייכות לאותו שבוע:
כל אחד יקבל על עצמו, בלי נדר, ללמוד שני ספרים אלה (מלבד החלק של שיר השירים) עד לשבת בראשית הבעל"ט, שאז יתחילו שוב לקרוא בתורה מפרשת בראשית.
הרבי הבטיח שעניין זה יהיה 'כלי' לפרנסה בהרחבה ויוכלו ללמוד במנוחת הדעת והרחבת הדעת. והוסיף:
מובן שהדברים מכוונים לא רק לאלה הנמצאים פה, אלא כל אחד מישראל בכל קצווי תבל שילמד תורה-אור ולקוטי-תורה מדי שבוע בשבוע.
מסגנון תחילת השיחה היה מקום להבין כי הכוונה היא בעיקר לבעלי-בתים, בעלי-עסק, וכדומה. אולם מהמשך השיחה הובן כי הכוונה היא גם לאותם ש"תורתם אומנותם" שייכים להוראה זו.
יגעת - ומצאת
אחת הדמויות החסידיות בירושלים ת"ו, אשר שימש כ'משפיע', היה החסיד ר' ניסן הורוביץ. הוא כתב לרבי שאין לו עם מי ללמוד בצוותא.
בכ"ד באייר תשט"ו (אגרות-קודש כרך יא עמ' קכב) כותב לו הרבי:
במענה על מכתבו מי"ב אייר, מה שכותב שאין נמצא בסביבתו מי שיוכל ללמוד - בלי נדר - דרושי התורה אור ולקוטי תורה מתאים לשיחת שבת מברכים שלפני חנוכה, - כבר אמרו רז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין, יגעת ולא מצאת אל תאמין, ופשוט שאין כוונה בהנ"ל ליטול שעות הקבועות ללימוד הנגלה אלא להוסיף עליהם.
להוסיף ולא לגרוע
בדומה לכך כתב הרבי בט' בשבט תשט"ו (אגרות-קודש כרך י' עמ' שא) אל החסיד ר' ישראל- זוסמן דבורץ, ששימש כמגיד שיעור קבוע לבעלי-הבתים בכפר-חב"ד:
כותב אשר יש להם שיעורים קבועים בתורת הנגלה ובתורת החסידות, וכיוון שהגיעתם השמועה אודות לימוד דא"ח בפרשת השבוע בתורה אור ולקוטי תורה, שואל אם להפסיק אחד השיעורים הנ"ל ולהתחיל בפרשת השבוע.
הנה כבר בארתי דעתי כמה פעמים שלא באתי אלא להוסיף ולא חס ושלום לגרוע, והוא הדין בנוגע לשאלתו, ואף שיסוד ההוראה הנ"ל הוא ע"פ פתגם רבינו הזקן, שיש לחיות עם הזמן, בכל זה, כיוון שלדעתי מספיק בזה באם אי אפשר אחרת, לימוד למיגרס, הרי בוודאי ימצאו זמן נוסף ללמוד על-כל-פנים איזה קטעים חסידות דפרשת השבוע, כי אף שבנוגע לבעל עסק היתה השיחה שילמדו כל פרשת השבוע, אינו כן בהנוגע לשיעורים הנלמדים ברבים וכמובן.
ולקוטי-תורה בידו...
מאז נקבעו שיעורים רבים בבתי-כנסת חב"ד ועל-ידי אנ"ש בינם לבין עצמם. השלב הבא, אך בעוצמה רבה וגדולה שלא בערך, היה בשנת תשכ"ה, בעת שיצא הרבי בהכרזה נוספת, שהתייחסה בעיקר ללימוד הלקוטי-תורה שהופיע באותם ימים במהדורה חדשה עם הוספות.
הדבר היה בשבת פרשת ויקהל, כ"ה באדר ראשון. הרבי דיבר על כך ש"דבר נכון וישר שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע ושבוע את כל הדרושים שישנם על הפרשה". וכן, "ילמדו את כל הדרושים שעל הפרשה במשך שבעת ימי השבוע של אותו שבוע".
גם את הדרושים - על שיר השירים - הוסיף הרבי - יחלקו למשך ימי השנה, כך שעד פרשה ברכה יסיימו את כל הלקוטי-תורה, כולל הדרושים על שיר השירים. ואמנם, כל השנה שלאחר מכן היה זה הנושא המרכזי לדיון, ב770- ובריכוזי אנ"ש בעולם: האם הזכיר הרבי בשבת פלונית על לקוטי-תורה, אם לאו; האם הורה למסיימים לומר 'לחיים' ואיך.
הנה לדוגמה, קטעים אחדים מיומני 770 של הרה"ה ר' ישראל-יואל סוסובר ע"ה באותה תקופה, הקשורים בלקוטי-תורה:
"ביום שישי י"ז באדר ראשון תשכ"ה הובאו למזכירות הרבי שלשה ספרים של הלקוטי-תורה. שניים הוכנסו מיד לרבי. בשעה 4.10 יצא הרבי עם לקוטי-תורה כשהוא אוחזו תחת בית השחי. "יום חמישי א' דראש חודש אדר שני. הערב יצא הלקוטי-תורה למכירה לציבור הרחב (מחיר בו הוא נמכר לבחורים 4$). השמועה מספרת שהרבי הורה להרב חודוקוב שרק עד חג הפסח יהיה המחיר כה מוזל".
תשלומין
לפנינו צילום ממודעה שהתפרסמה כנראה בבתי-הכנסת של אנ"ש בירושלים (על- ידי סניף צעירי אגודת חב"ד).
"יום א' פ' צו תשכ"ה
"ניתנת בזה הודעה לאנ"ש והתמימים יחיו כי, ברשות כ"ק אדמו"ר שליט"א, אפשר להשלים מאמרים בלקוטי-תורה פ' צו הדנים בענייני פסח - 'להבין מ"ש בהגדה' 'ששת ימים תאכל מצות' וכו' - במשך חג הפסח הבעל"ט".
חלק בעיון, והשאר למיגרס
כך כותב (ערב חג השבועות תשכ"ה) אחד הת' ב770- לידיד בארץ-הקודש: "שמעתי היום שאחד הבחורים מאנגליה שאל מכ"ק אדמו"ר שליט"א כיוון שקשה לו ללמוד הלקוטי-תורה מה עליו לעשות? תשובת כ"ק אדמו"ר היתה: שהאות הא' ילמד והשאר יקרא". מספר שבועות לאחר מכן רשם בחור נוסף נוסח מענה שקיבל מישהו מהרבי (ייתכן שמדובר באותו מקרה ואפשר שבשני בני-אדם עסקינן), על נוסח שאלה שהכניס לרבי (כאן בתרגום חופשי מאנגלית ללשון-הקודש).
להלן השאלה:
האם יותר טוב לי לקרוא כל הלקוטי-תורה בכל שבוע מבלי להבין היטב חלק מהמאמר, או לעסוק בזמן זה בלימוד מאמרים קלים מה שאוכל להבין בהם טוב יותר.
תשובת הרבי:
עניין אחד (לאו דווקא מאמר שלם - מספיק גם חלק מפרק א') ילמוד בהבנה - השאר [כאן סימן הרבי לעבר המילים בשאלה] יותר טוב לי לקרוא.
רואים שהרבי רוצה
בשונה משנת תשט"ו, כשהרבי ציין במפורש את לימוד התורה-אור והלקוטי-תורה, הרי בתשכ"ה הזכיר הרבי רק את הלקוטי-תורה אלא שבהמשך, בחורף תשכ"ו, הובן שרצונו שימשיכו גם בלימוד התורה-אור.
ביום א' כ"ו במר-חשוון תשכ"ו כתב אחד הת' ב770- לבני משפחתו בארץ-הקודש: "ר' שמואל לויטין נכנס ל'יחידות' לפני שבוע ובצאתו סיפר שהוא הבין מהרבי שרצונו הק' הוא שילמדו תורה-אור. "לא מזמן נכנס אחד ל'יחידות' ואמר לרבי שהוא לומד 'אור התורה', והרבי הגיב מיד: בטח כוונתך לתורה-אור. "רואים שהרבי רוצה שילמדו תורה-אור, ורוצה שהקהל בעצמו יבין שצריכים ללמוד תורה-אור".
הסברה ופרסום
בדו"ח פעולות (פנימי) של סניף צאגו"ח בירושלים בחודשים אדר-סיוון תשכ"ה נרשם:
"מברק מרכז צא"ח המרכזית אל סניף ירושלים בקשר להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בעניין לקוטי-תורה הועתק והופץ בבתי-כנסת אנ"ש. נוהלה הסברה מתאימה בנידון". גם בידיעון פנימי של מרכז צאגו"ח (גיליון 14), במדור שונות סעיף 1, נאמר: "בקשר עם הוראותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ללמוד את ספר לקוטי-תורה של אדמו"ר הזקן. ניתן על-ידי צאגו"ח פרסום רב לדבר בדרכים שונות".
"יש לי חשק ללמוד"
תקופה לא ארוכה לפני הכרזת המבצע בתשכ"ה הגיעה למזכירות הרבי האגרת הבאה:
ב"ה יום ו' כ"ו שבט תשכ"ה
לכבוד
מזכירות חב"ד
ניו יורק
שלום וברכה!
ברצוני להביע לפניכם את בקשתי אם אפשר למלא אותה. אני בחור ישיבת חב"ד במרוקו ועליתי ארצה. ויש לי חשק ללמוד את הספר לקוטי תורה מאדמו"ר הזקן, לחזור עליו. פה בארץ אי-אפשר להשיג, אני מבקשכם אם תואילו בטובכם לשלוח לי את זה ומוכן לשלוח לכם תמורתו או ספר הדרוש לכם או כסף. אני עובד בדואר. תשלחו לכתובת הזאת. (אברהם ביטון, דואר נשר, חיפה).
אסיר תודה אהיה לכם, ותסלחו לי על טרחתכם.
אברהם בר סעדה ביטון.
הרב חדקוב שיגר לבחור מכתב תשובה ולאחר מכן שיגר העתק ממכתב הבחור וכן מכתב התשובה למרכז צעירי-אגודת-חב"ד.
מחסידות לנגלה
האם הצליחו דברי הרבי ופעלו את פעולתם? - תשובה ישירה איננו יודעים. אולם דרך-אגב ניתן ללמוד מדברי הרבי כי העניין הצליח. הנה דברים שהשמיע הרבי בשבת פרשת כי תשא תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה כרך א' עמ' 496):
מכל עניין יש להפיק 'בכן' ורגילים הרי לחדש עניינים חדשים, אחרים מכנים אותם בשם 'גזירות' חס ושלום... ברצוני אפוא לחדש עניין חדש ו'גזירה חדשה' שיחלו ללמוד בקביעות את ספרי הנגלה של אדמו"ר הזקן...
וכאן אמר הרבי:
בנוגע לימוד ספריו בחסידות תניא, לקוטי תורה ותורה אור אין צורך להגיע ולעורר על כך, למרות שבעבר היה זמן שגם על כך היה צורך לדבר...
מגיד דבריו
מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות. כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו קיים בעצמו את תקנתו זו. כך מסופר בספר 'הליכות ומנהגי שבת קודש' (בעריכת הרב מיכאל-אהרון זליגסון, קה"ת תשנ"ו, עמ' 24):
"אחרי הסעודה [=דליל שבת קודש] היה רבינו לומד ספר תורה אור (ולקוטי תורה). בתקופות שונות - כששהה רבינו בחדרו - היו שומעים את רבינו לומד בקול רם".
במקום אחר נמסר בשם המשמשים בקודש, שבליל שבת-קודש, טרם לכתו לסעודת שבת- קודש, היה לומד בספרים הנ"ל. וכנראה אין כאן סתירה, שכן בתקופות מסויימות נהג כך ובאחרות - אחרת.
יש האומרים כי תקנה זו קשורה בהוראה שהשמיע בשעתו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עוד ברוסטוב (ראה 'ימי מלך' מהדורה חדשה הנמצאת בדפוס - פרק שישי), שהיתה גם כמין תביעה - הייתכן שאברך חסידי לא יהיה בקי בדרושי החסידות השבועיים. זו למעשה היתה ההתוועדות הראשונה (או, לפחות, מהראשונות) בה נכח חתנו לעתיד, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.
באדיבות צעירי-חב"ד
(התוועדויות תשנ"ב ע 299 - מוגה)
0
0
מאפשרים לכם לקבל
