מערכת COL
|
יום כ"ט תשרי ה׳תשס״ו
01.11.2005
פלורידה: 'הקפות' לאור הנרות
את שמחת-תורה של שנת תשס"ו, לא ישכח זלמי ט', שנים רבות. "לאחר ראש-השנה", סיפר לכתב COL הערב, עם חזרתו לביתו שבקראון-הייטס, "נסעתי יחד עם זוגתי לאחד מבתי-חב"ד בפלורידה לעזור לשליח בחגים. למרות ההתרעות על הסופה 'וילמה', לא פיללתי למה שהיא עוד תגרום לנו... "שעות לפני שהסופה שגבתה הרוגים רבים, הגיעה בערב 'הושענה-רבה', פירקו רבים מבני הקהילה היהודית ומספר שלוחים מהאיזור את סוכתם מחשש שתתפרק מהסופה העזה שפירקה כל מה שנקרא בדרכה. את הסוכה שלי, הסופה לקחה אל הלא-נודע... יצאתי לאחר מספר שעות למרפסת, לראות היכן הסוכה ולא היה לה זכר. ניסתי לבדוק באיזור, אבל לא היה זכר לקיומה"."הבנו מיד שמדובר בסופה לא פשוטה כלל וכלל והתחלנו להתארגן. אבל אז התבררו לנו התוצאות הראשונות של הסופה הקטלנית: קרוב ל- 7 מיליון תושבים נשארו ללא מקור חשמל ואנחנו בתוכם, קרי: אין גז, אין תנורי-חימום בקור העז ואין טלפון. לא ידענו מה לעשות. התייעצתי עם השליח והתחלנו לתכנן את צעדנו. שאלתי את השליח כיצד נחגוג את שמיני-עצרת ושמחת-תורה והוא ענה לי 'כרגיל'. אמרתי לו: 'אבל אין חשמל' והוא ענה מיידית 'נביא נרות'"...המשך ב'כתבה מלאה'
"שמחת-תורה שלא ישכח". הסופה מתקרבת. בתמונה הקטנה: שליח חב"ד מפנה את ספרי-התורה מבית-חב"ד
וכך, בשעה שבכל בתי-הכנסיות באיזור אמרו את ה'הקפות' לאור היום, רקדו בבית-חב"ד עשרות אנשים לאור הנרות, אמרו 'לחיים' והתפללו את תפילות-החג. "זה היה משהו מיוחד שאני לא ישכח", אומר זלמי. "בימים הבאים, השלכות הסופה המשיכו להוביל אותנו. כך, כשהייתי צריך למלאות דלק, הייתי צריך להמתין בתחנת-דלק למעלה משלוש שעות (!) בגלל המחסור הגדול". מסיים זלמי: "כשראיתי את הידיעה ב-COL לאחר סופת 'קתרינה' ש'השלוחים במקום ישארו', לא הבנתי מה המשמעות. בחגים, הבנתי גם הבנתי"...
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
