היום, ל' תשרי, חל יום השנה העשרים ושלוש לפטירתו של הרה"ח וכו', רב הפעלים, הרב שלום דובער (ברק'ה) וולף, מי שזכה להיות במשך עשרות שנים ממנהלי מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש, ודובר חב"ד בארץ הקודש.

בתפקידו כדובר חסידות חב"ד בארץ, האהיב ברק'ה את שם תנועת חב"ד-ליובאוויטש בקרב חוגים רחבים בציבור הישראלי, מתוך מאור הפנים המיוחד שסימל אותו, החן המיוחד שחונן בו, ומתוך אהבת ישראל, אחדות ושלום.

במסגרת תפקידו, במשך עשרות בשנים, מראשית שנות הלמ"ד ועד ראשית שנות הנו"ן, היה ברק'ה מעביר לרבי לעתים תכופות דיווחים מפורטים מפעולותיו השונות בתחום זה של דובר חב"ד.

לצד הדיווחים היומיים שכתב אביו הרב אפרים לרבי ולמזכירות על הפעולות השוטפות והנעשה בכללות ענייני חב"ד בארץ הקודש, ברק'ה מצידו דיווח תמידין כסידרן על המתרחש בתחום עיסוקו המוגדר.

דיווחים אלו מלמדים מחד על שלל הנושאים בהם עסק, ומאידך על המעורבות העמוקה של הרבי בענייני ארץ הקודש, ועל המידע ה"לפני ולפנים" שהיה לרבי בחוגי המפלגות והממשל.

כך, לדוגמה, ברק'ה מדווח ברישומים אלה על התפתחויות מדיניות ופוליטיות חשובות, דיווחים פנימיים השייכים לצמרת המדינית, דיווחים מהשטח ממלחמת יום הכיפורים ומהאווירה בצמרת הצבאית בעקבות המלחמה, הרכבת קואליציות, דיווחים מהנעשה 'לפני ולפנים' בחוגי המפד"ל, עדכונים מחוגי הרבנות הראשית בכל הקשור למערכה לתיקון חוק "מיהו יהודי", דיווחים על פעילות לקבלת תקציבים למוסדות חב"ד ברחבי הארץ מהמשרדים השונים, תוכניות בכלי התקשורת השונים אודות חב"ד והרבי, ועוד.

כללו של דבר, כל מידע בעל משמעות מדינית, פוליטית או צבאית שהיה מגיע לידיעתו של ברק'ה במסגרת עבודתו, היה מועבר מיידית אל הרבי.

לרגל היארצייט, ובקשר עם המצב הבטחוני בארץ, אנו מתפרסמים מכתב מיוחד שברק'ה כתב לרבי בימי מלחמת יום הכיפורים, ובו הוא מדווח לרבי על האווירה בצבא בתקופה זו, ועל הפעילות שנעשתה להביא לידיעת הציבור הרחב על עמדת הרבי בנוגע לכיבוש דמשק.

בין היתר כותב ברק'ה לרבי, "דניאל העורך מהצופה התחיל ללגלג על עניין מה שאד"ש אמר על כיבוש דמשק, אולי גם קהיר צריך לכבוש, איזו מילים אלו, כמה קורבנות היו נופלים. אמרתי לו שגם בעניין הטילים אמרו נגד אד"ש וכולם מודים בזה היום שהרבי צדק".

*

אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה

ב"ה. כ"ז חשון תשל"ד

כ"ק אדמו"ר שליט"א

לאחר שחרורי מהצבא, כשהתקבל מכתב כ"ק אד"ש מתחילת מ"ח, הייתי עם המכתב בשערים (שהדפיסו זאת לאחר כמה ימים). כן הייתי בהצופה עם המכתב הזה, נכנסתי לדניאל, והוא אמר לי שעכשיו לא הזמן לכאלו דברים. אמרתי לו העולם צמא לשמוע את דברי הרבי. הוא אומר לי אף אחד לא מעוניין, את אף אחד זה לא מעניין וכו'. אמרתי לו אתה לא מעוניין אבל כולם רוצים לשמוע את דבר הרבי, והוא בשלו, אני לא אדפיס וכו'.

לאחר מכן הוא התחיל לומר שהמצב הוא קשה מאוד, ואם היו עוזבים את סיני לפני זמן רב לא היה קורה מה שקרה עתה, היו צריכים להסדיר הדברים מזמן רב ולא היינו מגיעים למה שהגענו עתה. אמרתי לו אם היינו מחזירים השטחים, אזי כולנו עתה מי יודע איפוא. הוא אמר לא נכון, היו צריכים להחזיר ולמצוא הסדר, היה לנו ויכוח וצעקות וכו'.

גם ר' יהודה נחשוני שהייתי אצלו נשמע מאוד פסימיסטי מכל המצב. הוא מאוד שבור, הוא אומר לי מה יהיה, עם מה נוכל לצאת לרחוב לקראת הבחירות עם ניתוחי מתים, מה יהיה. בכלל הוא אומר הלא אנו נמצאים בכנסת ואין שומעים לנו בכלל, אלא רק בכדי יוצא-זיין, עם הוכח תוכיח, אזי מספיק חבר כנסת אחד שיוכיח, כי בין כה לא שומעים, בשביל מה צריך שישיית ח"כים?

דניאל העורך מהצופה התחיל ללגלג על עניין מה שאד"ש אמר על כיבוש דמשק, אולי גם קהיר צריך לכבוש, איזו מילים אלו, כמה קורבנות היו נופלים. אמרתי לו שגם בעניין הטילים אמרו נגד אד"ש וכולם מודים בזה היום שהרבי צדק.

גם משה גלידאי סגן עורך הצופה, שתמיד היו לי ויכוחים מרים עמו על דבר ליובאוויטש וכו', אומר לי שהיו צריכים לצאת כל האדמו"רים בהכרזה גדולה, ושמבטיחים שלא לפחד ואין מה לדאוג הכל יהיה בסדר, ולקבל על עצמם כל האחריות למצב שהם משביעים את הקב"ה שהכל יהיה בסדר.

הוא היה הפעם יותר רגוע מבחינת אד"ש (יש לו שני בנים בחזית) ואומר שכל האדמו"רים צריכים לצאת ולהכריז בשער בת רבים שלא יהיו קרבנות, והכל יהיה טוב כי המצב חמור מאוד. הוא נראה מאוד שבור מהמצב והוא פסימיסט בצורה חמורה, הוא כבר רואה לנגד עיניו את הרוסים שמשמידים את כל עם ישראל.

ביקרתי עוד הפעם בהצופה עם ידיעה על כנס חב"ד. דניאל שלא ידע מה אני מביא לו, אומר לי החלטתי יותר לא לקבל שום דבר ממך, ואפילו לא רצה לראות, אין אני מקבל, זה לא הזמן אין מקום וכו'. אנחנו לא בדעה אחת, אני לא רוצה, והרגיש שהוא עבר הגבול לגבי. אמר שאין מקום, העיתון קטן, אזי אני אמרתי לו אין זה פילוסופיה זה חדשות. אם כך הוא אומר אין זה שייך אלי. ניגשתי לגלידאי שישב יחד עם אישון והיה לנו ויכוח בענין המצב, ואישון הזכיר לו עניין הטילים עד כמה שאד"ש צדק, והוא לא רצה לקבל, אבל הסכים לקבל החומר והעביר זאת למערכת לילה, שהדפיסה זאת בצנזורה שהוציא הקטע ע"ד שיחת אד"ש בענין דמשק וושינגטון.

המעניין ביותר שגם ב"שערים" שהבאתי להם השיחה הזאת אמר לי אריה אלברט שבלי אישור נחשוני לא יפרסמו זאת. צלצלתי לנחשוני הביתה והוא הבטיח שהעניין יהיה בסדר, ולתדהמתי הדפיסו הידיעה מהכנס, וצנזרו גם הענין של דמשק וושינגטון.

אני מסרתי גם לקול ישראל אבל הם לא שידרו, כן העברתי זאת לעתי"ם, והם כפי הנראה לא העבירו הדבר גם בגלל דמשק וושינגטון (הפחד גדול כנראה שאנו חיים במדינה של דיקטטורה, יש להניח שההוראות הם לא להדפיס בעיתונים דברים נגד הקו של הממשלה).

בעניין השיחה של שבת נח, השיחה התקבלה בארץ לפני שבוע. העברתי זאת למנחם ברש בצירוף סיפור של אנ"ש עם מבצעים שונים בבתי חולים, בכותל וכו', ועל מיפגש של חסידי חב"ד שחוזרים מהקווים, אבל עד עתה לא פורסם על ידו כלום מזה.

כן העברתי הדבר לעמוס חדד מהארץ וגם ללא תוצאות ממשיות.

אתמול שלחתי זאת לנפתלי קראוס, הוא אולי יעשה מזה משהו.

כן דיברתי עם דן בן אורה מרגלית, שיצא בינתיים מבית החולים והוא צריך לחזור לשם לבדיקות שלפני ניתוח כפי דבריו בעוד 9-10 ימים. הוא שאל אותי מה יש חדש מאד"ש. שלחתי לו השיחה של שבת נח, והוא ביקש לי לספר לו אם יהיה משהו משבת מברכים כסלו.

הוא אמר לי וביקש לכתוב לאד"ש כי . . יש לו הקלה מסויימת קטנה.

...מכפר חב"ד שהגיע הביתה, הוא היה בדרום, סיפר שהוא שמע בקשר הטלפוני שיחות בין אריק שרון לבין גורודיש, בו גורודיש הודיע בקשר לאריק שיסוג במהירות חזרה, כפי הנראה באחד הקרבות. אז אריק אמר לו אני יודע שנסיגה מהירה זה קרבנות רבים ולכן אני לא נסוג במהירות. לאחר מכן גורודיש אמר לו תיסוג במהירות. הוא ענה לו אני אסוג כפי שאני מבין. כן הוא שמע בקשר שגורודיש אמר לאריק אל תמשיך בהתקדמות לא תקבל סיוע אוירי. אז אריק ענה לגורודיש אין לי צורך בסיוע אווירי עבורי, ובכך סיים את שיחתו עמו.

משה אישון סיפר לי כי בישיבת הנהלת המפד"ל לפני שבוע, שיבח מאוד משה קרונה את אד"ש ודיבר על גדלותו של הרבי, ואמר שאנו רואים את גדלותו שבזמן האחרון היה הרבי עסוק מאוד בענין עקרוני של עם ישראל, ולכן דיבר כל הזמן על ענין מיהו יהודי, אבל עכשיו שעצם קיומו של העם בסכנה הרבי לא מדבר על זה, אלא הוא מדבר על ענין שטחים והפסקת אש למיניהם. אישון אמר לי שהדברים שהוא אמר התקבלו מאוד בצורה יפה.

אגב הוא אומר לי שהוא רוצה לנסוע לי"ט כסלו, מי מוז זיך טרעפין מיט'ן רעבין, והוא שואל אותי אם עוד אקטואלי מה שרצו לעשות לפני שנה לערך בענין הכרטיס.

בענין המטבעות שמחלקים בין חיילים, הנה למשל ביחידה שלי שחילקו, הדבר התקבל להפליא מאוד אצל החיילים. שוחחתי עם כמה חבר'ה שלי לאחר שחרורי, ואחד אמר לי שהוא ניסה לבדוק אצל החיילים, וניסה לקנות מהם המטבע בכסף רב, ואף אחד לא רצה למכור לו. הרבה חיילים עושים חור במטבע ומצרפים זאת לדיסקית. הרבה עושים מזה ממש קמיע.

בענין הצפון שהיו אתמול, בטח מסרו דו"ח. שמעתי שפגשו גם את דיין וגולדה ודדו הרמטכ"ל אבל ניגשו רק לדיין, ורצו לתת לו מטבעות. אז הוא אמר שהרי זה רק עבור חיילים, אבל הוא לקח את החוברת עם שני המכתבים, רצו לתת לחיים, בינתיים הגיש אחד כוס תה, אז הוא אמר לחיים על התה והבחור שלנו אמר עמו לחיים על הוודקה (שמעתי שהיה זה זלמן סטמבלר מצפת). כן שמעתי שהיה בלתי מאורגן מבחינת רכב אבל הפעולה עצמה הייתה בהצלחה לאין ערוך.

על הפעולות היה ברדיו בגלי צה"ל מכך שנפגשו עם עיתונאים שלהם בקווים, ומסרו על כך בלילה ביום ג' פעם מהקו, ואחר שעה עוד הפעם מחתונה שהיתה במקום וגם שמה היו החבר'ה שלנו, ומסרו שוב ברדיו.

גם ביום ד' היה ב"גלי צה"ל" ביומן בשעה טובה, על הפעולה שמעו שירה, כן דיבר שם מאיר פרידמן, צבי רוטנברג וכן דיבר עוד אחד, שנשאל בין השאר עם מי תואמו הפעולות האם עם הרבנות הצבאית, והוא אמר לו שלא עם הרבנות אלא עם קצין חינוך של צה"ל. כן היה על הפעולה אתמול בלילה בטלויזיה כמה דקות על חב"ד עם חיילי צה"ל ברמה.

ביום ג' בערב רואיינו בגלי צה"ל גם לייב קפלן ומנחם לרר, שסיפרו על התנדבות חב"ד במלחמה. וכן לייב קפלן סיפר על חב"ד ועל אד"ש לפני המלחמה ועל שליחותו בצפת, ועל הרעיון בצפת. הוא הזכיר ע"ד הילדים שהובאו לכותל בשליחות אד"ש בט' אב וכן בימי הסליחות ועל כך שהרבי ראה זאת בעוד מועד.

היום בערב ירואיין ברדיו גלי צה"ל מאיר פריימן וכן עוד מישהו אולי מאיר פרידמן, לתכנית גדולה יותר. שני הדברים האלו הם גם ביוזמת גלי צה"ל.