משוגעים, רדו מהגג!

מאמר מערכת
לב מי לא יחסיר פעימה, בעוד כשאלפי בחורים ואנ"ש רוקדים ומפזזים בשמחת בית השואבה בחוצות שדרת קינגסטון בקראון הייטס עד לפנות בוקר, בחור שנתלה על עמוד של רמזור, החליק ונפל מגובה מספר מטרים, נחבט קשות ואיבד את הכרתו.
הוא פונה לבית הרפואה ושמו לתפילה: מרדכי בן ציפורה רחל.
מישהו העז ושאל: מה שלושת הבחורים שנראים תלויים על עמוד הרמזור חשבו לעצמם באותם רגעים? שניים עושים 'מתיחות' והשלישי יושב על קימורי העמוד ומעודד ולמטה מוחאים להם כף?
התשובה היא מסתבר, לא טמונה למעלה. היא נמצאת למטה, היכן שכל ההמון המפזז. ביניהם יש גם בחורים בוגרים עם ניסיון, אנ"ש, וגם אנשים שראו דבר או שניים בחייהם. איפה הם היו באותם רגעים??
*
נחזור רגע לעניין הנשגב של שמחת בית השואבה ברחובה של עיר, ברחוב שכונת המלך, קראון הייטס.
בגמרא נכתב על שמחת בית השואבה עניינים נשגבים, עת היו שואבים לניסוך המים על המזבח, ו"שואבים רוח הקודש".
תלמוד ירושלמי (סוכה ה, א): "אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמה בית שואבה? שמשם שואבים רוח הקודש, על שם 'ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה' ...אמר רבי יונה: יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית שואבה ושרת עליו רוח הקודש. ללמדך שאין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח. מה טעמא? 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלקים' (מלכים ב ג, ה)".
כיום שמחות בית השואבה מרכזיות 'זלגו' לא רק בתוך אנ"ש, אלא כמעט בכל קהילה וקהילה בארץ ובעולם. מי שעורר על כך רבות הוא הרבי.
כידוע, בשנת הקהל תשמ"א החל הרבי באמירת שיחה בלילה הראשון של חג הסוכות, ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה בריקוד ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב קינגסטון והחלו בריקודים, מה שהלך והתעצם מאז ועד היום, בכל שנה ביתר שאת.
הרבי התבטא פעמים רבות שהשמחה צריכה להגיע "עד שהרחוב עצמו ירקוד", וכך בכל ריכוזי אנ"ש מידי שנה בשנה עורכים שמחת בית השואבה ברוב עם ושמחה חסידית אמיתית.
*
האם התופעות השוליות שנראות לצערנו בשכונת המלך, במקום שממנו יצאה הקריאה הגדולה לרקוד ברחובה של עיר, ובשטורעם הכי גדול, האם לזאת הייתה הכוונה?
חסידי חב"ד יוצאים לזכות בסוכות את חיילי צה"ל בברכה על ד' מינים בסוכות, בפורים במשלוח מנות, ובכל הזדמנות לחזק ולעודד את חיילי צה"ל. בפתח שדה המטווחים של צה"ל נתקלים במודעות בנוסח "פקודות אלו נכתבו בדם".
מה עוד צריך לקרות כדי לעצור את הטירוף? אלפי חוגגים רוקדים ומפזזים, מתעדים ו'מתדלקים' בעידוד ובלא שימת לב, כמה פוחזים שעולים על רמזורים בגובה ועושים 'מתיחות' לתשואות הקהל למטה, אחרים מנפנפים ומעודדים על עמודים אחרים.
מילא אם יאמרו שמדובר באירוע חריג. מסתבר שלא. אחרי כל אירועי ה'כמעט ונפגע' בכל לילה, לצערינו ולמדווה ליבנו הלילה זה הסתיים אחרת. בפציעה חמורה של תמים יקר.
רק דוגמא קטנה: לילה קודם, נצפה חסיד מבוגר מאנ"ש עומד על רמזור להולכי רגל, יד אחת אוחזת בעמוד ויד שנייה מנופפת לכל עבר, כאילו הוא לא פחות מר' זושא וילימובסקי ע"ה, שעומד מאחורי הרבי בהתוועדות. רק בשונה מהחסיד הפרטיזן שעמד במקום הכי יציב ובטוח, החסיד הזקן בתיעוד נצפה עומד על פיסת ברזל דקה ובנס זה נגמר בטוב.
מי מכל אלפי החוגגים העיר, ניסה למנוע, ביקש ממנו לרדת? אף אחד. תסמונת ה"יהיה בסדר", לא יקרה כלום. הרבי הרי ביקש לשמוח. האמנם??? זה מה שהרבי רצה, שבחורים יסכנו את חייהם על רמזורים ועמודי חשמל?
כשבחורים רוקדים ללא הכרה עד שש בבוקר, מיעוטם גם שותים מנת 'לחיים' הגונה, איך ייראה יום המחרת שלהם?
האם יאמרו קריאת שמע בזמנה? יתפללו במניין של הרבי בבוקר ויעשו הקפות 'הושענא' עם הלולב סביב הבימה של הרבי ב-770, יצאו למבצעים לזכות יהודים כמו שהרבי דרש, או ינחרו במיטה ב-'פורטין פורטין' בלי הכרה עד לסיבוב הבא, לפנות ערב של יום הלמחרת בשמחת בית השואבה הבאה?
גוף האדם לא בנוי עם פטנטים, היממה היא אותה יממה. לא ישנת בלילה? אז תישן ביום. זה מה שהרבי דורש מה'תמימים' שלו?
על דברים 'פעוטים' מאלו הרבי זעק מקירות ליבו, איך הרבי הגיב על בחורים שלא שמרו על הסדרים? איך הרבי ייקר את אלו שיושבים עוד קצת ב-770 ולומדים, גם קצת מעבר לסדרים? כל משפיע יוכל למלא על זה התוועדויות. ואיפה התמימים הצעירים שלנו? על עמודי חשמל בשלוש לפנות בוקר, כי הרבי אמר לשמוח?
הרבי מתייחס לשמירה על הגוף על פי התורה, כדבר יסודי ומהותי: מאות הלכות מעידות על ערכו של גוף יהודי לפני הקב"ה - דיני מאכלות אסורים, דיני חיי המשפחה, דיני הצומות, דיני חילול שבת ודיני חילול יום-הכיפורים (אגרות קודש).
מה נאמר ומה נדבר לאותה אימא מודאגת, ששלחה את בנה יקירה לרבי, וליבה לא נותן לה מנוח כי הילד מסתובב כל הלילה ואולי הוא מאלו שנתלים על עמודי חשמל בשם המצווה הגדולה של 'ושמחת בחגיך'?
ולא נפתח כאן נושאים אחרים, של מחלוקת שאינה לשם שמיים, אלימות בין ניצים וכדומה. מספיק לנו עם הרמז שנאמר בין השורות לשאר התופעות השליליות, שהן באות מאותו מקור – ואינו עם צד הקדושה והשמחה של מצווה. די אם נעורר על ה'ונשמרתם' שחצה הלילה כל קו אדום בוהק. אם המסר יחלחל בעקבות האירוע המצער הלילה, אז נקווה כולנו שגם שאר התופעות יתמתנו.
רבנים, עסקנים ואנ"ש. קומו ותעצרו את הטירוף ותורידו בבקשה את המשוגעים מהגג.
זה בנפשנו.

















