החב"דניקים שניהלו את התפילות בפרוץ המלחמה בבסיס חיל האויר תל- נוף
50 שנה אחרי המלחמה הקשה, מלחמת יום הכיפורים, 'ספרי הזכרונות' נפתחים:
מפקד בסיס תל נוף תא"ל רן פקר ז"ל, הזמין בערב יום הכיפורים תשל"ד, שני זוגות חסידי חב"ד מכפר חב"ד, לנהל את התפילות בבסיס, בשל מצב הכוננות שהיה בחיל האוויר באותה עת.
ר' שמואל ריבקין שיחי' מכפר חב"ד, נזכר באותם ימים ומספר ל-COL:
"בעקבות הקשרים הטובים שהיו לידידי ר' מנחם לרר בבסיס חיל האויר תל-נוף, מפקד הבסיס תא"ל רן פקר ביקש מידידו ר' מנחם שיגיעו שני זוגות חסידי חב"ד כדי לנהל את התפילות ביום הקדוש, בשל הצפי כי חיילים רבים ישהו בבסיס בגלל הכוננות.
ר' מוליק ממשיך לשחזר מזכרונו: "בערב היום הקדוש, יצאנו אני ורעייתי, ור' מנחם לרר ורעייתו לבסיס תל נוף, מצויידים בכל מה שצריך, טליתות, מחזורים ושופר, ולא עלה בדעתינו שאנחנו נוסעים לנסיעה היסטורית. "הגענו לבסיס, סידרו לנו מקום לשינה במגורי הקצינים.
"אני זוכר שהלבשנו את הקיטל, והלכנו לבית הכנסת באולם רחב ידיים. מפקד הבסיס השתתף בתפילת כל נדרי ולצידו קצינים בכירים נוספים.
היתה אווירה של מתח, הרגישו שהולכת לפרוץ מלחמה?
"לא ידענו שהולכת לפרוץ מלחמה, כוננות כללית הייתה ואם מפקד הבסיס וקצינים נמצאים המצב לא קריטי. האווירה בתפילות הייתה מאוד מרגשת והרגשנו כולנו התעלות גדולה מאוד".
*
על האווירה באותו יום כיפור, סיפר לימים מפקד הבסיס תא"ל (מיל.) רן רונן-פקר ז"ל, מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים, בריאיון שהעניק ל-JEM:
"בין מכרי נמנו כמה חסידי חב"ד, הייתי פוגש אותם בטייסות, בבית הספר לטיס ובבסיסים, לשם היו מגיעים כדי לסייע ולתמוך בחיל האוויר.
"היה זה בשנת תשל"ד, לקראת יום הכיפורים. מאחר שהיינו בכוננות גבוהה, נערכנו לכך שאלפיים וחמש מאות חיילים וקצינים יישארו בבסיס בכוננות.
"רציתי לאפשר לחיילים לשמור על המסורת ביום הקדוש הזה, ולכן החלטתי להזמין כמה חסידי חב"ד לתל נוף, כדי שאלה יעזרו לציין את היום כראוי.
על התפילות סיפר מפקר: "אורחיי מכפר חב"ד שוכנו במגורי הקצינים. הם ניהלו את תפילת ליל יום הכיפורים, בהן השתתפו אנשי צוות רבים מאוד – חיילים, קצינים וטייסים. אני זוכר שזאת הייתה תפילה מרגשת במיוחד, כולם היו בהתרגשות גדולה."
*
ר' מנחם לרר שיחי', נזכר גם הוא באותם ימים, ומציין בשיחה ל-COL כי אכן היה זה יום כיפור מרגש ובלתי נשכח.
בצניעות אופיינית הוא מציין כי גם בהמשך ימי המלחמה הלכו חסידי חב"ד מכפר חב"ד וממקומות נוספים לעודד את חיילי צה"ל בכל הגזרות: בסיני וברמת הגולן.
למעלה: ר' מנחם לרר בציר טסה המוביל לתעלת סואץ. למטה: על טנק ברמת הגולן במהלך המלחמה, במבצע לולב עם הלוחמים (צילום: שמואל ריבקין)
ר' מוליק ריבקין ממשיך לתאר את מה שאירע שם:
"לאחר התפילה בליל יום כיפור, כשצעדנו בחזרה למגורי הקצינים, ראינו משרד פתוח ואל"מ (מיל.) אלישע תירוש, שהיה מפקד טייסת מנהלה בבסיס תל נוף בטלפון. (אלישע היה בן למשפחה חרדית)
ר' מנחם לרר, שהכיר אותו היטב, אומר לו (באידיש): "אלישע, היינט איז יום כיפור!..." (היום יום כיפור) והוא ענה באידיש "סי געייט אפ א' מלחמה, (הולכים לקראת מלחמה) וממשיך, "אני מנסה לתפוס את הקצין שיש לו את המפתחות של הבונקרים והוא לא עונה, אני מתקשר למשטרת נתניה שיסעו אליו הביתה וגם שם לא עונים. לא תהיה לי ברירה לשלוח לשם רכב..." נפרדנו בברכת צום קל..
למעלה: מטוס פנטום ישראלי שהופל ברמת הגולן במהלך המלחמה (צילום: שמואל ריבקין).
למטה, משמאל: אלישע תירוש. מימין: רן פקר, במהלך כנס במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר חיל האוויר)
"בשבע בבוקר אזעקה, כל בעל תפקיד רץ למקום שלו. אנו, הלכנו לבית הכנסת. לאחר ההקפצה והאזעקות השתתפו בתפילה רק מעט אנשים. אבל בהמשך, החלו להגיע אוטובוסים עם אנשי מילואים, חלקם דתיים עם קיטל ו'עמך'.
"מפקד הבסיס והקצינים לא הופיעו לבית הכנסת לתפילת שחרית. בשעה 2 הייתה אזעקת אמת שפרצה מלחמה וכולם התפזרו, איש איש לתפקידיו ומשימותיו", מספר ר' מוליק.
בבסיס תל נוף פעלו במלחמת יום הכיפורים שבע טייסות: מטוסי קרב הפצצה החדישים ביותר באותה תקופה בחיל האוויר, ה'פנטום', מטוסי הפצצה 'סקייהוק', מסוקים כבדים מסוג CH-53 סי סטאליון; מסוקי סופר פרלון, מסוקי בל 205, ומטוסי נורד לתובלה והצנחה של כוחות וציוד.
"מיד לאחר האזעקה החלו מטוסי קרב להמריא אחד אחר השני כשהם עמוסים בטילים ופצצות וכל הבסיס כמרקחה. אנחנו שהיינו באחד הבסיסים הגדולים של חיל האויר לא עלה בדעתנו מה הולך לקרות בשבועות הקרובים, שהולכים לכזאת מלחמה עקובה מדם.
ר' מוליק ממשיך לתאר: "במוצאי יום הכיפורים, בדרך חזרה כבר היה חושך עלטה ונסענו בזהירות ללא אורות. זה היה יום כיפור בלתי נשכח".
ר' מוליק ריבקין במבצע תפילין עם חיילי צה"ל ברמת הגולן, במהלך מלחמת יו"כ
מעניין לראות את הזווית של מפקד הבסיס על בוקר פרוץ המלחמה ועל החב"דניקים שניהלו את התפילות:
רן פקר ז"ל סיפר: "למחרת בשש בבוקר קיבלתי טלפון ממפקד חיל האוויר בני פלד. שירותי המודיעין קיבלו מידע ממקור אמין באירופה על כך שתוך שתיים עשרה שעות אנו עומדים להיות מותקפים", מתאר מפקד הבסיס תא"ל (מיל.) רן רונן-פקר ז"ל.
"מיד הופעלה אזעקה וכל הכניסות לבסיס נסגרו. התחלנו להכין את הטייסות ואת כל מה שנדרש לפתיחת מלחמה.
"ערכתי תדריכי דחופים במשרדי שהיה ממוקם ממש מול האולם שבו התקיימה תפילת יום כיפור.
רן פקר ז"ל, באצילות נפש אופיינית, שיתף בשעתו על חוסר הנעימות שלו כשנאלץ שלא להשתתף בתפילות הבוקר של היום הקדוש: "אני זוכר עד כמה חשתי שלא בנוח מכך שלא יכולתי להצטרף לתפילות. אני מתאר לעצמי שכנראה החב"דניקים לא ראו זאת בעין יפה, אבל לא יכולתי לשתף אותם במה שהתרחש אז".
מאפשרים לכם לקבל
