מהציונות הדתית לחב"ד ומפגש עם הרבי: סיפורו של ד"ר ברוור ע"ה
היום (רביעי) הלך לעולמו בירושלים ד"ר ר' דוד ברוור, מחסידי חב"ד בשכונת רמת שלמה, שבמשך עשרות שנים הפעיל קליניקה פרטית לרפואת ילדים בבירה. הוא נפטר בפתאומיות בביתו.
לפני חודשים אחדים העניק ברוור ריאיון מיוחד לסופר שבועון 'כפר חב"ד' מענדי קורטס, שבו גולל את סיפורו הייחודי, מערוגות הציונות הדתית ועד עולמה של חסידות, ואת הנסיעה שלו לרבי.
ברוור כאמור נולד בבית של שורדי שואה. אימו ניצלה ממחנה ההשמדה אושוויץ. כשהיה תינוק עברו הוריו להתגורר ברמת גן. "אבא ממש מסר את נפשו לשלוח אותי לגן דתי, לבית ספר ממלכתי דתי", סיפר בריאיון.
בסמיכות לבית הספר, ברחוב האשל ברמת גן, פעל בית כנסת של חסידי חב"ד. הגבאי בבית הכנסת ומשפיע הקהילה בו היה הרב אהרן אופן ע"ה (הלך לעולמו בשנת תשנ"ב).
"אני זוכר את ההתוועדויות בבית הכנסת ואת השיעור שמסר אחרי התפילה בתורה אור הרב אופן. לא הכרתי את העולם החסידי אז, בבית הכנסת נכחתי רק כי אבא שלי בחר להתפלל בו, אבל האווירה כנראה קצת נספגה בי", סיפר ד"ר ברוור. "אגב לימים גיליתי שסבא שלי, אב אמי שנרצח בשואה היה מתפלל עם גרטל והיה חסיד גם באופן רשמי, כנראה חסיד של האדמו"ר מלובלין".
בנערותו, במשך ארבע שנים, למד ברוור בישיבה התיכונית כפר הרא"ה. בהמשך הקים את ביתו והתיישב שוב ברמת גן. גם אז פקד את אותו בית כנסת. ואז גם, ללא כל תכנון, נחשף מקרוב מחדש לחסידות.
"זה היה בהשגחה פרטית", שחזר ד"ר ברוור בראיון ל'כפר חב"ד'. "ניגש אליי אברך צעיר, בן גילי פחות או יותר, לבוש בסירטוק, והציע לי ללמוד עמו תורה אור. הסכמתי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה למדתי חסידות בצורה מעמיקה. והדברים הפעימו אותי. שאלות ותשובות, דברים מדהימים. כשלמדתי הרגשתי שיש במה שאני לומד אמת. זה היה גם שכלי אבל גם התיישב על הלב. ואמרתי לעצמי: 'זה זה'. לאותו אברך קוראים הרב בנימין הלוי דייטש, עדיין אנו שומרים על קשר".
מאז, עקב בצד אגודל, החל ברוור לפתוח עוד ועוד ספרי חסידות והחל להתערות בקהילות חב"ד. כשהעתיק את מושבו לירושלים התפלל בבית הכנסת חב"ד, תחילה בשכונת הר נוף ובשיכון חב"ד, ובהמשך כשהוקמה הקהילה בשכונת רמת שלמה בצפון העיר - קבע בה את מושבו. מאז היה חלק בלתי נפרד מהקהילה החב"דית הגדולה במקום.
מספר שנים קודם לכן, בתחילת שנות הנו"ן, אף נסע ברוור לביקור בחצרות קודשנו ועבר לפני הרבי באחת מחלוקות הדולרים. "זה היה בזאת חנוכה, תנש"א, נסעתי עם רעייתי ועם בתי הגדולה, שאז בקושי נולדה. לא ידעתי אפילו איפה 770 ממוקם. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בארצות הברית והגעתי רק בשביל להיות אצל הרבי. אני זוכר שהמונית הורידה אותנו באחד מן הרחובות הצדדיים בשכונה, והתחלו להתעניין איך אנחנו מגיעים לרבי ואיפה אנחנו יכולים למצוא מקום אכסון.
"באותו היום התקיים ב-770 כינוס לבנות. אשתי והבת שלי נכנסו פנימה ואני נותרתי בחוץ. למחרת בתפילת שחרית ראיתי בפעם הראשונה את הרבי. אני עמדתי בשורות האחוריות בבית הכנסת, לא רציתי להיות 'חשוף' כך מול הרבי. אני זוכר שבשבת הייתה התוועדות ארוכה, עמדנו על הספסלים בקושי בחצי רגל. הרמתי את ידי בין השיחות, כפי שהיה נהוג, עם כוסית לחיים בידי, וחיכיתי שהרבי יביט עליי. בסופו של דבר זכינו. הרבי הביט בי והנהן לעברי בראשו הקדוש. המבט הזה מלווה אותי עד היום.
"אני יכול לומר שחיי היו רצופי השגחות פרטיות. אימא שלי הייתה בגיל שנתיים וחצי באושוויץ וכעבור מספר שנים הולידה אותי, בנערותי נשלחתי ללמוד בישיבה תיכונית ולא במקום אחר שאינו שומר מצוות, אחרי זה למדתי רפואה בארץ והייתי קרוב לפרופ' שפירר, שהיה אדם ענק, עניו מאוד, שגישת הטיפול שלו בילדים הייתה מיוחדת, ובחלוף שנים גם נחשפתי לאור של הרבי. רפואה לנפש. זכיתי. שבקרוב נזכה לבשר, כמו שהרבי אמר לד"ר זליגסון על ביאת משיח, לבני ישראל שהם בריאים, ונזכה לקיץ בריא ושמח ונזכה לראות את הרבי בקרוב, בעיני בשר".
מאפשרים לכם לקבל
