"אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם". במילים גדולות אלו פותח הרבי את המכתבים הכלליים. את המכתב והתוכן שבו הרבי שולח לכל אחת ואחת מעם ישראל, ולא משנה מעמדו או מצבו הרוחני. "בכל מקום שהם", הן במקום גשמי והן במקום רוחני - היכן שלא "יעמוד" יהודי, הרבי כותב לו את המכתב-כללי.

משום מה אנחנו רגילים לחשוב כלפי מטה, כאילו החידוש שבמכתב הוא שהרבי כותב את המכתב-כללי גם ליהודי הנמצא ב"מקום" רוחני ירוד, או במקום גשמי נידח, אבל הרבי ממען את המכתב "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" - גם במקום כלפי מעלה, גם לראש הישיבה, לאיש שהוגה בתורה יומם ולילה, יהודי שתורתו אומנתו כפי שתורת החסידות מגדירה את תוכן הביטוי הזה, גם אליו הרבי שולח את המסר של המכתב כללי.

להורדת המכתב > לחצו כאן <

"הפך בה והפך בה .. ובה תחזי וסיב ובלה בה". המכתבים כלליים נכתבו בשפה פשוטה יחסית, הם מכילים לכאורה רעיון קל להבנה, כזה שגם מי שלא חי באורח חיים דתי, גם קוראי "על המשמר", או "דבר", שגם בעיתונים אלו התפרסמו המכתבים-כלליים, יכולים לקרוא ולקחת לחייהם את המסר של הרבי - ומאידך גם תלמידי התמימים ויהודים-של-צורה נדרשים ללמוד ולעיין בה, ויש בה תוכן עד אין סוף.

אפשר לכתוב הרבה על המכתבים כלליים, אך המסגרת כאן קצרה מהשתרע. והמלצה חמה היא לקרוא את המבוא המיוחד בספר "אגרות מלך", על כל הפרקים שבה, ועל הצילומים והדוגמאות המובאות בה - 

אבל בשורות הבאות אגע בנקודות קצרות, שביבים, על המכתבים כלליים.

הרבי השקיע זמן רב בכתיבת המכתבים, הן בכתיבה שלהם והן בהגהה שלהם. הרבי דייק שם במילים, כל מילה מחושבת ומדוייקת, וב'מבוא' האמור יש כמה דוגמאות מפעימות, כיצד הרבי עצמו מבאר מילים מסוימות במכתבו, מדוע הם נכתבו, ומה כוונתו היתה.

בכל פרט מהמכתב הרבי השקיע כוונה ומשמעות, אפילו ניסוח תאריך המכתב דורש עיון ולימוד. 

בהתוועדות י' שבט תש"כ הרבי ביאר בהרחבה מדוע תאריך המכתב שיצא לקראת יום ההילולא הוא "ששי בשבט" ולא "וא"ו שבט".

די במבט מהיר על ההערות בתחתית המכתב, כדי לקבל תמונה כוללנית על המשמעויות הרבות שכל מילה מכילה, כולל גם בניסוח התאריך. על התאריך של המכתב כללי בסוף שנת תשד"מ, התאריך שהניסוח שלו הוא: "מוצאי שבת סליחות פ' נצבים-וילך, כ"ה אלול, שבת סליחות" - יש בשולי המכתב כ-30 שורות של ביאורים על תוכן כל מילה בניסוח ה"שגרתי" הזה.

וכמו שכל פרט בתאריך מדוייק, גם בסיום המכתב, בברכות שהרבי מאחל בסוף המכתב, כל מילה שם מדוייקת, כל מילה בעלת עומק ותוכן.

ואם כך בחלקים ה"חיצוניים" כביכול של המכתב, בתאריך ובסיום - הרי על אחת כמה וכמה בכל התוכן הפנימי של המכתב, יש ללמוד ולעיין אותו עד בלי די. וכאמור, הם ממוענים "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם", גם כלפי מעלה, ולא רק כלפי מטה.

אחד הדברים המיוחדים במכתבים הוא גם הפרט שהרבי היה חותם את שמו הראשון במלואו. בשונה ממכתבים פרטיים, אותם הרבי היה חותם רק עם האות הראשונה של שמו, הרבי היה חותם "מ שניאורסאהן" - את המכתבים הכלליים הרבי חותם "מנחם שניאורסאהן". 

לא שאנחנו מבינים מה תוכן הדברים, אבל אין ספק שדבר זה מעיד על ייחודיות וחשיבות מיוחדת שהרבי מייחס למכתבים אלו.

הרבי הגיה לא רק  את נוסח המקור, את האידיש, אלא גם את התרגומים לאנגלית וללשון הקודש, הרבי היה מעורב בפרטי פרטים בהפצת המכתבים ובפרסום שלהם בעיתונות בכל העולם כולו, הרבי היה מחלק בידיו הק' של המכתב-כללי כאשר הוא חילק את המצות לפני חג הפסח, בהתוועדויות רבות הרבי היה מתייחס למכתב-כללי שיצא באותם ימים ומרחיב ומעמיק בו, במכתבים לאנשים פרטיים הרבי היה מפנה למכתב כללי,

והדוגמאות עד כמה הרבי ייקר והעמיד במקום גבוה את המכתבים כלליים - הם רבות, ואין צורך להרחיב בדבר כה פשוט ומפורסם.

ואחרי כל הטקסט הארוך שכתוב כאן, שעסקנו רק ב"מסביב" למכתב - עוד לא נגענו בתכנים עצמם, באוצר הבלום שכל מכתב נושא בתוכו.

המורם מכל האמור הוא - שנדע איזה אוצר מופלא יש תחת ידינו, והחובה שלנו היא בשתיים:

א - פשוט לשבת וללמוד את המכתבים כלליים. כאשר אנחנו עומדים לפני ראש השנה שחל בשבת, עלינו לחפש מכתב, או שניים, או יותר, שהרבי עוסק בתוכן זה, וללמוד אותם, להבין אותם, להפנים אותם, לחיות אותם.

ואם תרצו המלצה אישית - תלמדו את שני המכתבים של סוף שנת תשמ"ט, לקראת ראש השנה תש"נ (המכתבים המתורגמים מופיעים גם בלקוטי שיחות חלק לט, בסוף הספר). 

ב - לראות להפיץ את המכתבים, או התוכן שלהם, עד מקום שידינו מגעת, כי זה רצונו של הרבי וזו המטלה שלנו.

ויהי רצון, שנזכה בקרוב ממש לקבל "מכתב כללי" חדש מהרבי לשנת תשפ"ד, מכתב שיאיר את חיינו ואת העולם כולו!