חשבתי לעצור ולא לכתוב את הטור הזה. מה קרה שהתחרטתי?
אין לי אומץ.
אין לי אומץ להפסיק את הטור שכבר גמלה בליבי ההחלטה שאעצור אותו ולו לזמן מה. שבוע שעבר כתבתי כי לרגל יום הולדתי השישים שבו אעשה חשבון נפש בכוונתי לעצור את מרוצת החיים ולעשות הפסקה בין היתר גם בכתיבת טורים אלו.
אך אין לי את העוז והגבורה לכך לאחר שקיבלתי מבול של הודעות מכל רחבי תבל שמבקשים ממני להמשיך בנימוקים שונים שהמשותף שלהם הוא שזה מוסיף להם חיות בעבודת השם ובעיקר בעבודת השליחות.
האמת היא שצפיתי מראש שאקבל את התגובות הללו, ולמרות זאת בכוונתי היה לעצור, אבל מה ששבר את גב הגמל היה מייל שקיבלתי משליח בחור נידח שיכולתי להרגיש במלים שלו שהם התלחלחו בדמעותיו. הוא ממש מתחנן מעומק ליבו שלא אעשה לו את זה. בשבילו זה 'מנת חמצן' שבועית שהוא זקוק לה. ומול המלים החודרות שלו אינני יכול לעמוד מנגד.
אמרתי בליבי: יושב לו שליח במקום מנותק ואין לו מנין קבוע אפי' בשבתות והאתגרים העומדים לפניו הם אתגרים שאנחנו השלוחים כבר שכחנו לפני שלושים שנה האם לא אחלץ לימינו לסעדו בכל דבר שרק אוכל?! רק בשבילו בלבד אני חייב להמשיך.
•
בשבוע האחרון צפיתי בתשורה של משפחת באטלער ובו מופיע מכתב מהרבי בעמ' 291, מכתב ניחומים לפטירת הרבנית מרת מנוחה רחל גרונר וכה כותב הרבי:
"כ' סיון תשל"ה, משפחת גראנער שליט"א
נצטערתי לשמוע מפטירת הרבנית הצדקנית מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי - מרת מנוחה רחל ע"ה, והמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים וכו'."
הופתעתי לראות שהרבי מציין שהרבנית מנוחה רחל היא מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי? ואני תמה מדוע לא הזכיר שהיא גם מצאצאי אדמו"ר הזקן?
ואם תאמר שהאזכור שהיא מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי כולל בתוכו כמובן גם את היותה מצאצאי אדה"ז שכן הוא אביו, והרי ידוע שעל המצבות של הצאצאים חוקקים גם את שמו של אדה"ז וגם את שמו של אדמו"ר האמצעי ומדוע שלא נכתוב רק את האמצעי שהוא כולל גם את אדה"ז?!
תחושתי היתה שיש כאן דיוק להיותה מצאצאי אדמו"ר האמצעי דייקא!
התקשרתי איפוא לנכדה הרמ"מ גרונר שליט"א מקרית גת ושאלתיו לפשר הענין והוא לא רק שלא הניח את דעתי אלא אף הגביר את תמיהתי.
הוא סיפר לי שבשנות הכ"פים ובתחילת הלמ"דים היו נוהגים להכריז בסיום ההתוועדות של הרבי על קיום סעודת המלוה מלכא המתקיימת בשכונה. ההכרזה היתה מתפקידו של החסיד רבי משה דובינסקי שהיה מכריז לטובת מי המלוה מלכה כלומר לאיזה יעד הוא איסוף הכספים במלוה מלכא זו וכן היכן תתקיים הסעודה ובאיזה שעה.
והנה באחת השבתות לאחר ההתוועדות הכריז הרב דובינסקי כי המלוה מלכא דהיום הוא לטובת איסוף דמי מעמד והוא יתקיים בביתה של הרבנית מנוחה רחל גרונר.
כששמע הרבי את ההכרזה הוסיף בקול גדול מיד לאחר הזכרת שמה: "וואס זי איז א אייניקע'ל פון מיטעלער רבי!" [=שהיא מצאצאי אדמו"ר האמצעי].
ברור אם כן שיש דברים בגו שהיה חשוב לרבי לציין את היותה "מצאצאי אדמו"ר האמצעי".
יתכן אולי שהסיבה היא בגלל השם שלה "מנוחה רחל" שאולי היה נדיר בתקופה ההיא והוא מזכיר את הרבנית מנוחה רחל הראשונה בתו של אדמו"ר האמצעי.
אשמח אם מי מהקוראים יאיר את עינינו בפרט מעניין זה.
•
ואם ברבנית מנוחה רחל גרונר עסקינן שמעתי סיפור מעניין אודותיה שסיפרה שאירע פעם שהיא בישלה סעודת שבת עבור הרבי. באותה השבת לא הספיק הזמן לאכול את כל המנות שהיא בישלה מפאת קוצר הזמן כנראה בגלל ההתוועדות שהסתיימה מאוחר והיו צריכים לאכול בזריזות. הרבנית גרונר שאלה את הרבי מה להגיש ועל מה לדלג. הרבי אמר לה: "להביא קוגל. קוגל צהוב או קוגל חום, העיקר שיהיה א שטיקעל [נתח] קוגל"
והדברים מתחברים לשיחת קודש תש"ל ח"ב עמ' 352:
"רבינו הזקן אמר שקוגל הוא מן התורה. איני יודע את המקור לזה, איני יודע האם הפתגם הוא אמת והאם רבינו הזקן פעם אמר זאת, - אבל כך אומרים, שרבינו הזקן פעם אמר שקוגל הוא מן התורה - ובמילא צריכים להכין את הקוגל לשבת".
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected]
ובווצאפ 2711532-052
6
0
אני נכנס מדי מוצאי שבת לאתר כדי לקרוא את הטור. הפעם כשבאתי להכנס נזכרתי שכתבת בפעם הקודמת שלא יהיה טור, אך הנחתי שכבר עשית תשובה במהלך השבוע ויהיה מה לקרוא... וברוך ה'!
2
0
מאפשרים לכם לקבל
