ג' תמוז.

צמד מילים שמקפל כל כך הרבה מילים, רגש ותוכן, שינויי תקופות, תמיהות ודעות.

ומעל הכל, צמד מילים שמבטא את כל מה שאי אפשר לומר במילים.

אביכם ע"ה היקר באדם נכנס במקום זה שאין אנשים והיה איש. 

בישיבת הקיץ 'צעירי ליוובאויטש' השתא (שאגב, זכיתי לקבל ממנו מכתב תודה נלבב לאחר ישיבת הקיץ שבה למדו בניו מענדי ויענקי שיחיו. מי עוד כאיציק שיודע להכיר תודה?), הגיע להתוועד המשפיע הרב זלמן גופין שליט"א לרגל כ' מנחם אב.

את ההתוועדות הוא התחיל בבקשה, שהיות ואנו חייבים כה הרבה תודה לאיציק מרטון, הבה נפתח את ההתוועדות עם שיריו, וכל הבחורים יחד עמו שרו, שרו וניגנו.

כך זה היה גם כשהשליח הרב מענדי גערליצקי בא לדבר בישיבת הקיץ, כך זה היה גם בשבת שבסעודה עשו סדר שלם מניגוניו.

פתאום אתה מכיר וקולט את ההשפעה הגדולה שהוא השפיע על דור שלם. נתן לנו מילים לבטא במעט את הרגש של ג' תמוז.

•

כאחד שחווה את ג' תמוז כילד, זוכר אני כיצד כל שבת שרנו את אוי רבי, כמה רגש היה לנו בשיר זה, דמעות ועוצמות תקווה.

כנער בקייטנות וכאבא לילדים צעירים, נפגשתי שוב ושוב עם שיריו הנפלאים. יחד עם ילדיי אנחנו משוררים את שיריו ומתחברים.

במיוחד בשנה האחרונה, מאז שהתשורה הנפלאה מחתונת בנו יצאה לאור, ובה לקט של שיריו, כמעט כל שבת אנחנו מוציאים את עותקי התשורה לשולחן השבת, הילדים מתחברים לתכנים. ואף המקורבים שומעים ומתענגים, מתחברים, לומדים ומתקשרים.

מה כח שיריו? מדוע הוא הצליח כך לחדור בלבבות של החסידים מכל הסוגים?

האמת היא שהוא עצמו שאל אותי את זה. לאחרי שכתבתי לו הודעת תודה על התשורה הנפלאה.

לאחרי שהודה לי כהרגלו היפה במילים טובות על מה שכתבתי, הוא הוסיף ושאל:

בכנות, די מפתיע אותי החיבה היתירה שמתגלה כלפי תכני ה"תוונא". מעניין מאוד לשמוע ממך מה ההסבר למקום המופלא שהז'אנר תופס במחננו הטהור?

בתגובה התחלנו להתוועד על זה יחד, ואמרתי שלדעתי זה נכנס ברגש של הדור הצעיר בג' תמוז שלא יודע איך לבטא את ג' תמוז, דור שמתגעגע לגעגוע, דור שמתגעגע למה שהוא לא ראה.

לסיום הוא כתב לי:

וואו, נקודה שלא חשבתי עליה. מרתק זוית הראיה שהצגת. יישר כח.

ועוד יש להתוועד על כהנ"ל וכו'.

לצערי לא המשכתי להתוועד איתו על זה, לכן אמשיך כאן ואכתוב לך.

איציק היקר, שיריך כה הצליחו ותופסים מקום כה חזק, כי הבאת את לבך אלינו. מוחך ולבך היו כה טהורים באהבתם לרבינו, שאת זה הצלחת לבטא במילים. הפלא שכה זה יצליח?

שיריך העניקו לדור שלם רגש יציב במצב מבולבל. יציבות שכה הייתה חשובה לך כפי שניכר ממה שכתבת בטור הבלתי נשכח על הישיבה.

משפחת מרטון היקרה, בלב מורתח משלח את ניחומי. אביכם השאיר לכולנו מורשת מפוארת, ובהתראות עם הרבי במהרה ננוחם.

בהערכה ובהערצה, אליהו שוויכה.

> הכותב הוא שליח הרבי בשכונת הגוש הגדול בצפון תל אביב וראש ישיבת 'צעירי ליובאוויטש', לתלמידי ישיבות חב"ד בימי הקיץ.