הרב יצחק אלישביץ

לפני שבועיים בדיוק, בליל א' אלול (ה'תשפ"ג), הראה לי הרב ישראל שמעון קלמנסון, חבר 'ועד הנחות בלה"ק', פיסקה מרשימה של ר' משה לברטוב ז"ל, מהתוועדות ש"ק פר' וישלח י"ד כסלו ה'תשי"ד – יום חתונת הכסף של הרבי והרבנית, ואח"כ גם שלח לי את הנוסח המדוייק.

בפיסקה זו הרבי אומר באופן ברור מתי צריכים צריכים תלמידי התמימים להתחיל לחפש שידוך. (חלק מפיסקה זו כבר נתפרסם ב"תורת מנחם", אך חסרים שם כמה פרטים חשובים ביותר, וכן המילים הכי חשובות מתורגמות שם ללשון הקודש באופן לא ברור).

וזה הלשון המדוייק של רשימת ר' משה לברטוב ז"ל:

דיבר עוד שיחה אודות המנחה ששלח יעקב לעשיו העלאת מ"ן לתהו (לכן לא שחוטים וכו' כמ"ש בתו"א), ומאחר שהתורה לימוד גם לנו, מובן שגם כעת יש ענין של תהו, והיינו ימי הבחרות, ותיקון מתחיל מהחתונה, שאז עושה דירה בתחתונים שממשיך כח הא"ס. וע"כ לא הי' בליובאוויטש המנהג (היינו אדמו"ר המנהל וגם אביו נ"ע המייסד לא הנהיגו) שיהי' כמו אצל מתנגדישע ישיבות שישבו עד כ"ה שנה ל' שנה, כ"א אחרי עשרים יחפשו שידוך, ולא למעלה מעשרה טפחים, כ"א פשוט גיפינען א מיידל (אמר שאנכי אינני יכול להאריך בזה, כי בעצמי לא הי' אצלי חתונה בעשרים).

סיפר מאדמו"ר האמצעי שהציעו לו עטליכע שידוכים, ואמר שרוצה בזה שקרוב לליאזנא שיוכל תיכף לבוא חזרה לשמוע דא"ח מאדה"ז, ואתם אינכם כ"כ ליגט אין חסידות, אך שידוך צריכים לעשות.

וכעת אדגיש את הנקודות שיש בפיסקה זו:

א – ימי הבחרות זה ענין של תוהו, ומהחתונה מתחיל ענין התיקון.

ב - בליובאוויטש לא הי'ה המנהג לשבת עד כ"ה שנה ל' שנה, (שכך הי'ה נהוג בישיבות מתנגדיות).

ג – המנהג בליובאוויטש הי'ה לחפש שידוך "אחרי עשרים".

ד – מנהג ליובאוויטש זה הנהיגו הרבי המנהל (הרבי הריי"ץ) והרבי המייסד (הרבי הרש"ב נ"ע).

ה – הרבי מודיע שהוא לא יכול להאריך בעניין הזה, בגלל שאצלו לא היתה חתונה בעשרים.

ז – הרבי אומר שאף שלא מונחים כ"כ בחסידות, בכל זאת צריכים לעשות שידוך.

נחוץ לציין שקביעה זו של הרבי, שהרבי המנהל (הרבי הריי"ץ) הנהיג שיחפשו שידוך אחרי עשרים שנה, מתאימה לאגרת קודש ג'קפה מהרבי הריי"ץ.

וזה לשון הפיסקה הראשונה של אגרת זו:

ב"ה ל' שבט תש"ח ... במענה על מכתבו מכ"ג שבט, הנה כללות הדעת והסדר הנהלת דתלמידי התמימים והאברכים והבחורים יחיו שהגיעו לעשרים ומעלה צריכים ללמוד ולהתרגל בהוראה זביחה ומלמדות או התעסקות בעניני פרנסה ולהשתדך ולקבוע עתים לתורה והתעוררות בזמני שבת ומועד.

עד כאן הקטע הראשון במכתב. (המילים המוגדשות הן הדגשה שלי).