שיתוף מלב של אמא

1:00 בלילה

דובי שלי טס לניו יורק.

ממש עכשיו הוא במטוס

עוזב את כל המוכר והעוטף

ונוסע לארץ רחוקה

למציאות שונה

להתחלה חדשה

לשנת לימודים והתקשרות לרבי

לאותו רבי שבברכתו דובי שלנו נולד

בעצם

הכל התחיל

ב1:00 בלילה

לפני 21 שנה

זה היה באמצע הקיץ

בעלי מספר לי

שהוא רוצה לקחת את שני הילדים הגדולים שלנו

לחודש החגים

תשרי ב770

לרבי

(הבכור שלנו בן ה14 והשני שלנו שהיה חודש לפני בר המצווה שלו)

התוכנית היתה שאני אשאר בבית עם 2 הילדים הצעירים

(עם ילדתי בת ה11 ובני הקטן בן השבע)

התוכנית של בורא עולם היתה אחרת

בי"ב תמוז השתתפתי בהתוועדות נשים בכפ"ח 

ב1:00 בלילה קיבלתי טלפון מחברה שברכה אותי בקול נרגש

חניייי מזל טובבבבב

תודה רבה

אבל למה ב1:00 בלילה?!

חודש תמוז

הוא חודש יום הולדתי,

אני לתומי חשבתי

שיפה שהיא זוכרת

שיש לי עוד שבוע יום הולדת

ויפה שהיא מברכת אותי

אך תמהתי למה  באמצע הלילה ..

פתאום

אני שומעת אותה אומרת

כמתוך חלום:

את השליחה של כל הנשים בכפר חב"ד

הרבי קורא לך!

בום

נפל לי האסימון,

היא בעצם

עכשיו

מודיעה לי

שאני הזוכה בגורל לטיסה לרבי שנערכה בסוף ההתועדות

(לא נכחתי בה כי הייתי עייפה ופרשתי הביתה)

אני שומעת אותה

מברכת אותי

ואני בהתרגשות שיא,

מעירה את בעלי

שאומר לי מתוך שינה

נו, ברור שאת טסה איתנו לתשרי

הרבי קורא לך!

הרבי יודע

הרבי קורא לנו

כי מענדי, הקטן שלנו

כבר בן שבע

ואנחנו כמהים להרחיב את המשפחה ..

לא אלאה אתכם בכל הפרטים

רק אספר

שביום המסוגל - ו' תשרי 

עמדנו אני ואישי

באוהל הקדוש של הרבי

והתפללו וביקשנו מקירות ליבנו

אני זוכרת שהעינים שלי היו מלאות בדמעות,

פתאום הלב שלי

חיפש את בעלי,

הרמתי את הראש,

ואני רואה אותו

בצד השני של האוהל

ועיניו מלאות בדמעות,

זה היה רגע מכונן

רגע שזכור לי כל כך

מרגש

מיוחד

מרומם,

אני והוא

והרבי

הברכה של הרבי היתה מידית.

במטוס

בחזרה לארץ

כבר לגמרי ידעתי

שאני חובקת ילד,

הרגשתי כל כך רעעעע,

הקאתי כל הטיסה,

בעלי והבנים הסתובבו שעות במטוס כדי לפנות לי את כל המושבים ..

דובי שלנו נולד

באותה שנה

בג' סיון

(תעשו חשבון

זו היתה שנה מעוברת)

דובי שלנו

הוא ילד של הרבי

הוא חסיד של הרבי

הוא נולד בברכתו

וברגעים אלו ממש

עושה את דרכו אליו

רבי

שמור לי על הינוקא שלנו

***

הַמָּזִ'ינִיק שֶׁלִּי / חני יצחקי

הִנֵּה

הוֹלֵךְ יַלְדִּי הַקָּט

מְמַלְמֶלֶת בִּרְכָתִי

הָרֶגֶשׁ מִתְלוֹנֵן מְעַט

וְאָז מֵצִיף הוּא אֶת לִיבִּי

אִלּוּ רַק מְעַט יָכֹולְתִּי

לְהָאֵט אֶת הַשָּׁעוֹן

מְחַיֶּכֶת אֶל הַנַּעַר

וְיָבֵשׁ לִי בַּגָּרוֹן

וְאֶתְמוֹל

שָׁעוֹת הֵכַנְתִּי

הַבְּגָדִים, כְּלֵי הַמִּיטָּה

בְּחוּט שֶׁל רֹוךְ

אוֹתָם קִפַּלְתִּי

בִּתְפִילָּה

גַּם בְּחֶמְלָה

בֵּינֵיהֶם כָּל כָּךְ רָצִיתִי

לוֹ לִדְחֹוס עוֹד אַהֲבָה

אִלּוּ רַק לָשִׂים יָכֹולְתִּי

אֶת לִיבִּי בַּמִּזְוָדָה