המשימה לא היתה פשוטה כלל ועיקר. הפאניקה סביב מגפת 'שפעת העופות' לא איפשרה הכנסת עופות למרכז הרפואי.  אך הרב שם-טוב לא התייאש. הוא הכניס תרנגול לארגז והגיע אל פתח המרכז הרפואי. המאבטחת בכניסה "אהבה את הבדיחה" (כהגדרתה) ואיפשרה את הכנסת העוף השובב שלא הפסיק לקרקר.

הרב שם-טוב לא ביזבז זמן, ולפני שהמאבטחים יבחינו הוא מיהר להוציא את התרנגול מהארגז. הוא הסביר לחולים האחרים שאושפזו בחדר על מנהג ה'כפרות', קרא עם מיכאל-חיים את הנוסח, והחל מסובב את התרנגול סביב ראשו. כשסובב הרב שם-טוב את התרנגול בפעם השלישית מעל ראשו של החולה שמט לפתע התרנגול את ראשו. לתדהמתו הבחין הרב שם-טוב כי התרנגול שבידיו... נפח את נשמתו.

הנוכחים בחדר היו בהלם. הרב שם-טוב מיהר להתקשר לרב מרדכי-שמואל אשכנזי רבו של כפר-חב"ד לשאול מה לעשות. הרב אשכנזי אמר כי על-פי המובא בספרים באם התרנגול מת בשעת עריכת הכפרות זהו סימן טוב. במקביל, הורה הרב אשכנזי להשיג תרנגול נוסף ולעשות פעם נוספת את הכפרות. החולים האחרים בחדר שהבחינו בנעשה מיהרו לבקש 'כפרות' גם בעבורם. כעבור שעה שב הרב שם-טוב למרכז הרפואי ובידיו שישה תרנגולים... הוא ערך 'כפרות' פעם נוספת למיכאל-חיים ולשאר השוהים בחדר.

הניתוח התקרב. בני המשפחה המודאגים נסעו להתפלל על יקירם על ציון הרשב"י במירון. מיד לאחר הניתוח טילפן הרופא המנתח לבני המשפחה, המום ונרעש: "לכל אורך הקיירה שלי לא נתקלתי בתופעה כזו", אמר. "ביד אחת אני מחזיק את הצילומים שערכנו בימים האחרונים ואני רואה גידול ענק במוח. לעומת זאת בניתוח עצמו גיליתי לתדהמתי גידול קטן בהרבה במרחק ניכר מהמוח. אני לא מצליח להבין מה קרה כאן. מה עשיתם לחולה בימים האחרונים שהגידול כמעט נעלם"?, שאל.

סוף דבר. הניתוח שהיה אמור להיות מסובך הרבה יותר נמשך זמן קצר בהרבה מהמתוכנן. המנותח שהיה אמור להיות מאושפז חודש ימים, כאשר סיכויי החלמתו היו קלושים למדי, שוחרר כבר היום (ראשון) לביתו, והגידול הוסר מראשו  לחלוטין.

הסיפור היכה גלים. הרי לא בכל יום נתקלים בקיום מוחשי ומיידי של נוסח הכפרות: "התרנגול הלך למיתה ומיכאל-חיים הולך לחיים טובים ארוכים ולשלום", והכל בזכות ברכתו של הרבי, וכוחם של שלוחי הרבי...