"פעם חשבתי שבחב"ד אין מושג 'מכסות' בישיבות"
חודש טוב ובשעה טובה ומוצלחת שתהיה, שנת הצלחה לכלל הילדים הבחורים והבנות שחוזרים למוסדות הלימודים - זמן של התחלה ואווירה חגיגית בהחלט.
ברצוני לעלות נושא חשוב: לפני כחודשיים צלצל אליי חבר וביקש את עזרתי, בנו שעולה לשיעור א' לישיבה קטנה נבחן בכמה ישיבות. באחת אמרו - שיתנו תשובה, השנייה - לא, בשלישית - התקבל, אך חזרו בהם ומסיבה לא ברורה. למעשה נסגרה הרשימה והילד נשאר בלי ישיבה.
מדובר במשפחה בעלת תשובה, וזה בנם הראשון שיכנס לישיבה, כאשר לצערנו במקום התרגשות, היה מפח נפש. האבא פחות מבין בפרוצדורות. הילד עם ראש טוב והתנהגות טובה, ובלית ברירה, עלו כל מיני הצעות לנסות בישיבות פחות מתאימות. ניסיתי לעזור. פניתי לכמה ראשי ישיבות, אך התשובה שקיבלתי, שגם אם הם מאוד רוצים לקבל, כבר אין מקום.
הדבר השפיע על כל המשפחה, מידי יום שהגעתי לבית כנסת, ראיתי את שיברון לבו של האבא, ואת עיניו המנופחות ממתח ומחוסר שינה. ואין דרך לעזור! לבסוף ואחרי הרבה מאמצים הוא התקבל לישיבה טובה והכל בא על מקומו בשלום.
**
בעבר, כשהיו סיפורים במגזר החרדי על תלמידים ותלמידות שנשארו מחוץ למסגרת לימודים, מעבר לכאב בצער הזולת, הייתה לי גאווה בלב שבליובאוויטש זה לא יקרה ב"ה, אין מושג כזה של "מכסות", של "עדות" רח"ל וכדומה. בכלל הקונוטציה "מכסות" מעוררת חלחלה.
רבותיי, יש בעיה!
ואולי בסיבה חיובית, אבל היא צריכה מחשבה יצירתיות ופתרון, נדרשת הקמה של ארגון גג חב"די, כזה הכולל רבנים ועסקנים שיוכל לתת מענה וטיפול במקרים דומים.
כשהעלתי את הנושא בפני איש חינוך, הוא אמר לי: תעשה חשבון בארה"ק יש כעשרים תלמודי תורה חב"דים, מספר התלמידים בכיתות ח' הוא בין שלושים לחמישים. ולעומת זאת, מספר הישיבות קטנות, הוא קטן ביחס לתלמודי התורה.
על פי זה יוצא, שלכמאה נערים בערך העולים לישיבה קטנה - לא יהיה מקום!!!
**
אין טענה על הישיבות שמקשיחים את הרישום ובוחרות את הטובים ראשונים. השאלה היא מדוע ישיבה הנמצאת בעיר מגוריו של הבחור לא תקבל אותו? האם הנהלת תלמוד התורה אינה אחראית לבוגר שלה? שלא ישאר בלי מסגרת ממשיכה? ומה עושים עם בחור טוב שנשאר בלי ישיבה מהסיבה שאולי ההורים ללא ניסיון או מבינים את הזריזות בעניין הרישום? לאן הוא ילך?
אני יודע שבחצרות מסויימות יש ארגון גג מטעם החסידות שמטפל בכלל הבחורים העולים לישיבות. איך ניתן להרים אצלינו דבר כזה?? הבן שלי עולה השנה אי"ה לכיתה ד ואי"ה עד הישיבה יזכה כבר ללמוד מפיו של משיח, אך זהו בהחלט פרוייקט של "אהבת ישראל", ושנה מראש, זה זמן מספיק להעלות את הנושא לסדר יום החב"די, ולמצוא פתרון לבעיה.
בברכת,
שנת הצלחה בגו"ר,
כתיבה וחתימה טובה,
לשנה טובה ומתוקה!