מוכר הצעצועים, העיתונאי והסופר הפתיעו את הבחורים
מחזה משובב עין אמש (שני) בבית הכנסת חב"ד אוהב ישראל בביתר: אבות ובנים הלומדים בישיבת הקיץ של חב"ד בעיר, בראשות הרה"ג זעליג הלוי וולפא, התכנסו יחדיו בבית הכנסת לחהתוועדות ולימוד בצוותא, סביב שולחנות ערוכים.
הערב נקבע בסיכום שבועיים של שקידה והתמדה בישיבת הקיץ שפעלה בבית הכנסת 'יעקי שול', בהם למדו הבחורים הצעירים גמרא בעיון, חסידות ושיחות מתורת הרבי. עבור שמירת הסדרים והצלחה במבחנים קיבל כל תלמיד באופן פרטני מענק כספי בהתאם להשקעתו.
מי אמר שצריך להביא מרצים מבחוץ?
ההתוועדות המסכמת התקיימה כאמור בבית הכנסת חב"ד אוהב ישראל בעיר, ולאחר לימוד משותף של אבות ובנים הגיע ה'חלק האמנותי': כמה מאברכי הקהילה הוזמנו לשאת דברים בפני הבחורים והוריהם.
ר' בועז בק, בעל חנות צעצועים וחסיד חב"ד נמרץ ופעלתן, סיפר לבחורים למה החנות שלו לצעצועים היא בכלל לא משחק ילדים. על עמדת התפילין שמזכה המונים, ועל אוהלי המגילה שהקים בסיוע כמה חברים שהפתיעו לא מעט חרדים בעיר...
העיתונאי החב"די ועורך מגזין משפחה ר' אריה ארליך, הפתיע בסיפור אישי מיוחד ששמע מבנו של בעל המעשה בעצמו, כיצד לאחר מלחמת ששת הימים הגיע לביקור במצרים העויינת, וכיצד הצעה גאונית של הרבי הצילה אותו, לאחר שבכירי המוסד עצמם הזהירו שהביקור מסוכן וכי הוא על הכוונת.
ארליך הוסיף וסיפר מאחורי הקלעים על התמונה המפורסמת שלו שעוררה הדים רבים בתקשורת, כשהוא מניח תפילין עם נשיא העליון לשעבר ואבי ה'מהפכה השיפוטית' אהרן ברק, שיצאה לפועל לאחר שהשתתף במבצע תפילין בכותל המערבי, בדוכן חב"ד שהוקם בשעתו על ידי הרה"צ הרב משה וובר ע"ה, בהוראת הרבי לאחר מלחמת ששת הימים. בדרכו מהכותל קבע ארליך את הריאיון בביתו של ברק.
הסופר החב"די, מומחה לכתב אדמו"ר הזקן, ר' עזרא מיירס, סיפר בהמשך לסיום ספר התורה השמיני של ילדי ישראל וריתק את הבחורים הצעירים: מה ההבדל בין כתב אדמו"ר הזקן לכתב האר"י ז"ל? ואיך בכלל עושים קולמוס? גם לאחר שסיים לדבר, המשיכו הבחורים לדון בנושא המרתק ובקולמוס לדוגמא שהביא הרב מייערס.
ר' משה כהנא סיפר על דמויות מכפר חב"ד, הזכורות לו מילדותו: החלבן, היינן, מגדל האווזים והמסעדן. זאת לצד המכנה המשותף לכולם, עם מוסר השכל לימינו ומצגת תמונות על הדמויות המדוברות.
דמויות בכפר חב"ד
כהנא הרחיב במיוחד על רשמיו האישיים מר' זושא ריבקין ע"ה, שהיה 'אבא של הילדים' בבית הכנסת בית מנחם ועל המסעדה שניהל בתל אביב, שהרבי התייחס לכך "כעין מעשיו של אברהם אבינו".
בסיום הודה ראש ישיבת הקיץ הרב זעליג וולפא לקהילת חב"ד אוהב ישראל על האירוח הנפלא, לגבאי הראשי והמסור ר' שניאור שטיינברג, לר' משה כהנא ולר' חגי קפלן על הכנסת האורחים והביצוע המוצלח, לת' יענקי מלוב, ולבחורים התמימים שסייעו בהתארגנות.
וידאו קצר ומסכם:
אדרבא, בעבודה נכונה וטובה - התלמיד הוא שישפיע על בית הוריו ומשפחתו שי', ובדיוק כפי שב'חדר' לא שולחים לפנימי', כדי ש'ההשפעה לא תתמוסס בבית'...
בישי"ג, כשהילד כבר התבגר (יחסית) ומסוגל לשאת את קושי הריחוק ושאר *החסרונות* שבפנימי' (גם אם זה לא ממש פופולרי לציין את העובדה הזו) - אכן ישהה בפנימי', ויספוג את הרוח הישיבתית והחסידית לאורך כל שעות היממה.
לילדון בגיל ישי"ק - במחילה, זה אכזרי ומסוכן (אם לא במקום הכרח, כגון שהוריו שלוחים וכיו"ב).
הריכוזים החב"דיים הגדולים יכולים בהחלט להחזיק ישי"ק משלהם (הן מבחינת תלמידים והן מבחינת צוות), והשאר (שלוחים או ריכוזים קטנים יחסית) - ישלחו ללוד (וכיו"ב), שבה(ן) אכן יש פנימי'. ולכאורה יש לצדד שכן היתה נוטה גם דעת־קדשו של כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
[בכל אופן, בודאי לא מדובר על לימוד בבתי־כנסת וכיו"ב, אלא על מוסד מסודר - במבנה בפ"ע וכו'].