שלומי ואורית נשואים למעלה מעשור. סוגיית התארגנות הבוקר תמיד מהווה אצלם סיבה למריבה. בכל פעם שאורית מנסה להעלות את נושא התארגנות הבוקר לדיון, הדבר עולה בתוהו. שלומי מטיח בה אשמה, היא ממהרת להיפגע או לכעוס, ולהשיב לו מנה. רמת המתח עולה, השיח נקטע, והאווירה הופכת להיות עוד יותר מתוחה.

בקיצור, הם לא מגיעים לפתרון, למרות המאמצים הרבים לטפל בנושא פעם אחר פעם.

•

פעמים רבות זוגות נתקלים בקושי מסוים ששב ועולה בהזדמנויות שונות. הם מודעים לכך שיש בעיה. בעקבות כך, הם מנסים לפתור אותה, אך, ללא הצלחה.

מזדהים עם השורות העליונות? התארגנות בוקר, גישה חינוכית כלפי המתבגר, ניקיון הבית, חלוקת תפקידים, או בכל נושא אחר. אתם מרגישים ששוב ושוב אתם נתקלים באותה בעיה ולא מצליחים לגעת בגורם הבעיה?

בטור שלפנינו ננסה לעצור, לחשוב, להתמקד וגם למצוא פתרון שיקדם אותנו.

אם אנחנו מנסים לפתור קונפליקט כלשהו, ולא מצליחים. למרות זאת אנו ממשיכים לנסות ולפתור אותו באותה הדרך, אין סיבה שהתוצאה תשתנה. מכירים את הביטוי של איינשטיין?! לעשות את אותה הפעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, לא נחשב למהלך חכם במיוחד.

•

אז מה צריך לעשות?

הדבר הראשון הוא, לא לנסות לפתור את הבעיה באותה הצורה שניסיתם עד היום. כפי שאמרנו, שאם זה לא עבד עד היום, אין סיבה שהיום זה כן יעבוד. יותר מזה.

לא רק שזה לא יועיל למערכת, זה גם מזיק – כל ניסיון כושל נוסף, מגביר את התסכול, מוריד עוד יותר את המוטיבציה ומעלה את רמת המתח הזוגי.

זה נשמע כך: 'שוב, אנחנו מסתבכים עם העניין הזה, ולא מסכימים האחד עם השני', 'אין סיכוי שנצליח להגיע לעמק השווה ולדבר באותה השפה', 'די, נמאס לי, דעתי לא נחשבת בכלל...'

הדבר השני הוא שינוי. אם אתם רוצים לנוע לכיוון של פתרון, צריך לשנות משהו, להחליף את המנגינה הקבועה והלך המחשבות בראש. אז, ממילא, גדלים הסיכויים שהבעיה תיפטר.

•

השינוי יכול להיות בשני אופנים:

שינוי הדרך לפתרון. נניח שאורית משנה את אופן השיח - במקום להטיף לשלומי בעלה, היא תיתן מקום לקושי שלו. כתוצאה מכך, בהמשך השיח שלומי יהיה מגויס יותר להקשיב לקושי שלה, ובכך יגדל הסיכוי שהם יגיעו לפתרון בקלות יותר.

זאת אומרת, במקום לנקוט עמדה כנגד בן הזוג, אפשר לתת לו יד ולשלב זרועות מול הקושי. זהו שינוי ישיר, בחירה בדרך חדשה לפתרון בעיה מוכרת.

האופן השני הוא עקיף יותר, שינוי בתנאים. אופן השיח מצד אורית הוא בסה"כ תקין, רק שעיתוי השיח הוא בזמן, או במקום שלא מתאימים – ליד הילדים, ברגעים של לחץ, עייפות וכו', כך שאין פניות רגשית, וזה מה שמונע מהם להגיע לפתרון. ברגע שהם ישנו את תנאי השיח, סביר להניח שהם יגיעו לפתרון.

במקום להטיח בבעלה כשהוא בלחץ לצאת לעבודה, תפנה את הזמן בערב לשוחח איתו (לא מיד כשנכנס הביתה...). הבחירה החדשה של אורית לא קשורה בשיח עצמו אלא בסביבה, בהקשר, בעיתוי. לעיתים, תנאים זניחים, לכאורה, יכולים להביא שינוי מהותי, ואף לקרב את הפתרון.

שינוי עקיף אחר יכול להיות בתנאי הזוגיות. לעיתים המצב הזוגי אינו במיטבו כך שהמערכת החיסונית הזוגית איננה חזקה דיה בכדי להתמודד עם סוגיות רגישות. יתירה מזו – הצפת סוגיות רגישות במצב זה מהווה נזק לקשר הזוגי. במצב כזה טוב יותר לעבוד על תחושה טובה במערכת ולשמור את הדברים המורכבים להזדמנות טובה אחרת. בזמן שהמערכת החיסונית חזקה ויציבה יותר היא יכולה לעמוד גם מול סוגיות פחות נעימות ולצלוח אותן.

נחזור לאורית ושלומי, נניח שבמערכת שלהם חסרה הערכה. החסר הזה פוגע בחסינות הקשר, ולא מאפשר להם להתמודד נכונה עם סוגיית הבוקר הסבוכה. במצב כזה, קודם כל הם צריכים לטפל בנושא ההערכה, ורק לאחמ"כ לדבר על סוגיית הבוקר. כאשר הקשר שלהם יהיה טוב יותר, הפניות הרגשית תהיה גדולה יותר, מה שיאפשר להם לנהל שיח תקין אודות התארגנות הבוקר. 

לסיכום: במידה ויש לכם קונפליקט שצף יותר מידי פעמים. תנסו לעצור ולחפש דרך חילופית לצלוח את הקושי יחד, בהקשבה לצד השני, בנימה קצת שונה או בתזמון מדויק יותר. כל אלה יקרבו בוודאות את הפתרון.

בהצלחה לכולנו!

מנחם סעיד

מטפל זוגי, יועץ ומלווה שידוכים, מדריך חתנים, פסיכותרפיסט ומרצה.

[email protected]   

0528622770