האזינו:

הוא עומד במקומו הקבוע,

עם אותה ציפייה ודריכות

מיחל הוא שגם השבוע,

הרבי ירד להתוועדות

כל חיוו הוא ניצב בבית חיינו

כל שבת, כל תפילה – כל התוועדות,

כאן הוא עומד מול רבנו,

גם אחרי שיצא לשליחות

לפתע מתוך געגוע

פורץ הוא בבכי תמרורים:

"הוי רבי, עד מתי, מדוע?

את פניך איננו רואים?"

אני יודע, שהרבי כאן איתנו בוודאי

מעניק, נותן כוחות, ומברכינו עד בלי די

אז מהי הסיבה לחשכה הנוראה,

שאת פנינו כך מעיננו מסתירה?

הרבי פה, הוא המנהיג, הוא הורעה הנאמן

הרבי חי את בני עמו, נשוא אותם כאב רחמן

עד מתי נמשיך לסבול את הגלות האיומה, שכל גילוי מאיתנו מעלימה?

מזכרת מנישואי בנו מחודש כסלו האחרון, ובה מקבץ משיריו של הרב איציק מרטון ע"ה >>>