השבוע התפרסם על ידי "ועד הנחות בלה"ק" לראשונה בלשון הקודש, שיחת הרבי מהתוועדות ערב ר"ח מנחם אב תשל"ה, בה הרבי עורר בפעם הראשונה אודות עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים.

בין הדברים אמר הרבי באותה התוועדות:

"דבר נכון וטוב וישר וכו' וכו', שהחל ממחר, ישתדלו שבכל יום מתשעת הימים יערכו בכל קצוי תבל ענין של "סיום", שמביא שמחה בעולם, ולעשות זאת בציבור, כך שיוכלו להשתתף גם אלו שמאיזו סיבה שתהיה אינם מסיימים מסכתא בעצמם, אבל כיון שבאים ושומעים סיום מסכתא, הרי נעשה גם אצלם ענין של סיום ושמחה.

ויעשו זאת בכל קהילה, על כל פנים במקום אחד . . ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש . . ועל אחת כמה וכמה על יד כותל המערבי ועל יד מערת המכפלה"...

**

בעמדנו ערב תשעה באב, מעניין להביא מתוך המסופר בספר "דובר שלום" לפעלו של דובר חב"ד הרב ברק'ה וולף ז"ל, כיצד התחילו סיומי המסכת ברדיו בעקבות דברי הרבי הללו בהתוועדות.

וכך מופיע בספר:

תחום פעילות מרכזי שנכלל במסגרת תפקידו של ברקה כדובר חב"ד, היה עריכת סיומי מסכת ברדיו ב"תשעת הימים". הדבר החל לראשונה בחודש מנחם אב תשל"ה. בהתוועדות שנערכה בערב ראש חודש אב, אמר הרבי בין הדברים: "משנכנס אב ממעטין (את כל העניינים הבלתי רצויים) – בשמחה, ולכן צריך לעשות בכל מקום בעולם, בכל יום מתשעת הימים, סיום מסכת".

מיד לאחר קבלת ההוראה, עוד באותו לילה, יצאו בבהילות ברק'ה ע"ה יחד עם הרב טוביה בלוי והרב חנוך גליצנשטיין, אל אברהם סולומון מנהל התוכניות הדתיות ב"קול ישראל" וביקשו, לחצו והתחננו לקיים את ההוראה של הרבי בשידורי הרדיו. ואכן בתשעת הימים הבאים הושמעו סיומים ב"קול ישראל" מדי יום ביומו.

לא היה זה דבר קל כלל וכלל, בהתחשב בעובדה שהתוכניות מוכנות מראש זה כמה שבועות וכל שינוי בלוח השידורים היה דבר מורכב ביותר.

בתום ה'מבצע' קיבל אברהם סולומון מהרבי מכתב תודה והערכה מיוחד על פעילותו בתחום זה. במקביל למכתב למר סלומון, נשלח מכתב מקדים לברק'ה עצמו, ע"י מזכירות הרבי, כדלהלן:

ב"ה, ראש חודש אלול, ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

הרב שלום דובער שי' וואלף

שלום וברכה!

מצו"ב מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א למר אברהם שי' סולומון, שעל פי הודעתו השתדל מאד בסידור שידורי הסיומים.

ואל בינתו נשען שבאם מוכרח לכתוב בזה להעומדים על גביו שג"כ סייעו, שאז אולי כדאי לעכב מכתב זה עד שיודיע כו' שיתקבלו מכתבים גם להאחרים, ובאם לאו ימסור המכתב בהקדם באופן המתאים, ובודאי יודיע מהמשך הדברים, ות"ח מראש.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

מזכיר, ניסן מינדל

וכך מופיע במכתב הרבי למר סלומון, מיום ר"ח אלול תשל"ה:

ב"ה, ראש חודש אלול, ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר אברהם שי' סולומון

שלום וברכה!

בנועם נתקבלה הידיעה על ידי ידידנו הרב שלום דב שי' וואלף על דבר השתדלותו של מר בענין שידורי הלימודים בתורתנו הק'. ולמותר להאריך בגודל ערך הענין להביא לקהל מאזינים וציבור גדול דברי תורתנו, הנקראת תורת חיים, כלומר הוראה בחיים, בחיי היום יום, ובמיוחד בהעניין של "סיום", שיש לזה רושם פסיכולוגי מיוחד, ועל פי הוראת התורה הרי זה קשור בשמחה מיוחדת ובסעודת מצוה.

ואפילו לא הגיעו השידורים האמורים אלא לאחד הרי גם נפש אחת היא עולם מלא, על אחת כמה וכמה לצבור גדול, גדול לא רק בכמות כי אם גם באיכות ואין אתנו יודע עד מה, אפשר שהיו כאלה שהדרך להגיע אליהם הוא רק ע"י הרדיו ושידורים האמורים. ומובן גודל הזכות של מפעל רב ערך זה.

ובפרט שידוע כח התורה, ש"המאור שבתורה מחזירו למוטב". והרי זה כולל כל אדם, ואפילו הגדול והשלם ביותר, כיון שבכל עניני טוב וקדושה הקשורים בתורה שאינסופיים הם, שהרי התורה מקורה וקשורה היא בהקב"ה שהוא "אין סוף", תמיד יש מקום להוספה, ובמילא יש מקום לכל אחד, אפילו הגדול באנשים, לחזור למוטב בכמה שטחים.

ולמותר להדגיש שבענינים כאלה יפה שעה אחת קודם, אפילו בשנים כתיקונן, על אחת כמה וכמה בימינו אלה, כשרוחות בלתי רצויות מנשבות ברחוב, ואפשר שיש בזה, לפעמים, פיקוח נפש ברוחניות.

נקודה מיוחדת בהאמור בנוגע לארצנו, שהתורה מעידה עלי' שהיא ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ולצערנו הכי רב, מפני סבות שונות ומשונות המצב הרוחני אינו מניח את הדעת, ואין להאריך בדבר המצער. הרי כל ענין של הפצת התורה, שבלשון מורנו הרמב"ם זאת התורה לא תהא מוחלפת, כי נצחית היא, הניתנה מה' שהוא נצחי, והיא שעושה את עמנו לעם נצחי, עם עולם, הרי זה מוסיף חיזוק ועידוד להפרט ולהכלל לשים מבטחם בתוקף בה' שומר ישראל, שלא ינום ולא יישן.

ואם נאמר על עמנו בני ישראל כי אתם המעט מכל העמים, הרי זה רק בכמות, אבל מצד האיכות, שנתגלית בשלמותה על ידי הקשר עם איכות ונצחיות התורה, התגבר עמנו על כל רודפיו ושונאיו ואדרבה יצא מחוסן וחזק יותר.

ידועה ההלכה אשר אין מקום לנתינת תודה על קיום מצוה, שהרי עצם קיום מצותו של הקב"ה הוא האושר הכי גדול, אבל יש מקום לנתינת תודה על גודל הקורת רוח שגם לי ובודאי לעוד כמה וכמה משלומי אמוני בני ישראל על ידי פעולתו האמורה. ויהי רצון שזה יעורר אותו לנצל כל אפשריות שבידו כהנה וכהנה.

בכבוד ובברכה – כמנהג ישראל המקובל בימי חודש אלול, ימי הכנה לשנה החדשה – לכתיבה וחתימה טובה לשנה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד,

[חי"ק]

**

לאחר שה"מבצע" עבר בשלום, התבטא ברק'ה כי כשהתקבלה ההוראה היה ברור לו כי הדבר קשה מאוד וכי קל יותר להגיע לירח, מאשר לאפשר ב"קול ישראל" סיומים כאלה...

מביצוע הוראה זו נוכחתי לדעת מכאן ואילך, אמר ברק'ה, כי כאשר הרבי מורה הוראה ומטיל משימה, לא יתכן שמדובר במשימה בלתי אפשרית לביצוע. אם רק נעשה כדרוש את התלוי בנו, נזכה להצלחה בעזרת ה'.

ואכן, מאז ולאורך השנים הבאות הפך הדבר לעניין של מסורת, כאשר במשך ימי "תשעת הימים" משודרים סיומי מסכת ב"קול ישראל", ולאחר מכן התרחב הדבר גם לתחנות רדיו נוספות.