השבוע קיבלתי תמונה שריגשה אותי. מדובר בבחור בשם הראל שהגיע ל-770 כדי להניח תפילין. הבחור הזה והתאומה שלו נולדו בברכת הרבי והוא מרגיש צורך עז כשהוא מבקר בניו יורק להגיע למקום בית מדרשו של הרבי ואף לסחוב עמו את חבריו לטיול.

לפני יותר מעשרים שנה כשהתחלנו את צעדנו בשכונת השחמון הקמתי בביתי שיעור תורה שבועי. בין המשתתפים שם היה יהודי שתינה את מועקתו באוזניי. הוא סיפר לי שהוא התחתן עם רעייתו כשהם כבר לא צעירים והשנים חולפות ועדיין לא זכו לפרי בטן.

אמרתי לו שיכתוב לרבי ויבקש ברכה וכדי שהברכה תחול שיקבל על עצמו החלטה טובה. בשיעור הקרוב כאשר כולם התפזרו הוא נשאר בביתי והנחתי אותו כיצד כותבים לרבי. הוא ישב וכתב מעומק ליבו מכתב בקשת ברכה מהרבי תוך שהוא מפרט את הקבלה שקיבל על עצמו. הוא פירט לרבי אודות מצבו ומצב זוגתו וביקש שיזכה לזרעא חיה וקיימא.

לקחתי ממנו את הדף והכנסתי למכשיר הפקס ושלחתי לציון. לפני שהוא יוצא מביתי הוא מבקש ממני לשלוח שוב את הדף בפקס. שאלתי אותו מדוע? והוא עונה לי כי לפעמים יש תקלה והפקס לא מגיע ליעדו והוא רוצה לוודא שהרבי יקבל את המכתב.

התמונה שריגשה אותי השבוע

כיון שראיתי שהדבר כל כך חשוב לו נעניתי לבקשתו ושלחתי שוב את הפקס. כנראה שהמשלוח הכפול לרבי גרם לכך שלאחר שנה נולדו לו זוג תאומים. לבת קראו שירה ולבן קראו הראל.

כל אימת שאני נפגש עם הראל אני מעודד אותו להרבות בהנחת התפילין. אני אומר לו ש"הראל" ראשי תיבות 'הראנו אות לטובה' ו'אות' קאי על התפילין שנאמר והיו לאות על ידך.

אביו התקרב מאוד והוא מעמודי התווך בקהילתנו ותומך בכל דבר הנדרש ברוחב לב.

•

ומ'אות' התפילין לאות בספר התורה.

ההתלהבות בהרשמת ילדים לספר התורה של ילדי ישראל - עליה סיפרתי בטור קודם - לא פגה אצלי גם בחלוף כמה שבועות והיא רק מתעצמת והולכת. רואים בעליל כיצד הפניה לאדם שירכוש אותיות לילדיו ולנכדיו פותחת שערים ומקרבת את הרוכשים לרבי ולמשנתו.

באחד הבקרים בתפילת שחרית בבית חב"ד אצלנו עלה לתורה יהודי, אורח מירושלים, לעליית כהן. כאשר נשאל לשמו הוא השיב "מנחם מענדל וכו'". בסיום התפילה ניגשתי אליו כדי לרשום את ילדיו לספר התורה ושאלתי אותו מנין השם "מנחם מענדל", שם שלא מתחבר לחזות שלו הלא חב"דית.

הוא ענה לי כי אמו גדלה בתוניס אצל הרב פינסון והיא מאוד שומרת על קשר קרוב לחב"ד למרות שמשפחתה אינה משתייכת לחסידי חב"ד. הקשר שלה לרבי ולחב"ד הוא כל כך עמוק עד שלבנה הראשון היא קראה בשם מנחם מענדל.

כל שבעת ילדיו כן ירבו נרשמו לספר התורה והתעודות מאירות העיניים אותן אני מדפיס באילת נמסרו לו עבור הילדים.

•

ישנו יהודי אילתי שאני מכירו שנים רבות. יהודי נבון ששתיקתו היא הדבר הבולט ביותר אצלו. הוא משתתף בשיעורים ובאירועים ומספר המלים שהחלפתי עמו במשך השנים היו ספורות.

כשנגשתי אליו להציע לו לרכוש אותיות בספר תורה עבור נכדיו הוא כמובן שמח על הרעיון והנכדים נרשמו בזה אחר זה לרכישת האות. או אז הוא פתח בפניי את סגור ליבו. "למדתי כל שנות בית הספר היסודי בחב"ד, אצל הרב זלמן אבלסקי בקרית גת. גם למדתי בקטנותי אצל רבי ניסן בתוניס" והנה מתברר לי שהיהודי הזה שאני מכירו שנים רבות הוא בעצם פרי חינוך של חב"ד.

השיחה התארכה ובה סיפר לי על חוויות ילדות שלו בבי"ס חב"ד וכיצד הדמות של המנהל הרב אבלסקי לא משה מנגד עיניו עד היום הזה. "הוא עיצב את דמותי ואני חייב לו את החיבור ליהדות ולמצוות".

מעניין כל כך לראות כיצד הפעולה הזו של רכישת אות בספר התורה היא זו שהביאה אותו לגולל בפניי את ההיסטוריה החב"דית שלו, דבר שלא עשה אותו בעבר שנים על גבי שנים.

•

כאמור, באילת אנו זוכים לאורחים רבים וביניהם חרדים רבים מחוגים שונים. באחת מתפילות הבוקר ביקר אצלנו יהודי חסידי מאחת החסידויות המפוארות המתגורר בירושלים שחיפש תפילת שחרית בשעה נוחה ומצא את דרכו לבית חב"ד.

ניגשתי אליו לאחר התפילה בברכת 'שלום עליכם' וכמובן שרשמתי את צאצאיו לאותיות בספר התורה. המפגש הזה היה יכול להיות קצר בן כמה דקות ולהסתיים במהרה, אלא שהאורח ביקש לשאול כמה שאלות ובמסגרתן התפתחה שיחה ארוכה של כחצי שעה על התנהלותם של חסידי חב"ד ועולמם השונה, בעיקר אצל אלפי השלוחים.

האיש שהוא סוחר במקצועו שאל שאלות שחתרו להבין עד כמה חייו של חסיד חב"ד מוקפות וחדורות ב"חב"דיות".  הוא אמר לי שהוא מבחין שיש שוני בין יתר החסידויות לבין חסידי חב"ד באשר לאורח חייהם. בכל החסידויות האדמו"ר מכוון את החסידים בעולמם שלהם, עולם משל עצמם ואילו בחב"ד כל שיג ושיח וכל צעד ושעל הוא בהקשר אחד של "חב"ד"!

לקראת סיום השיחה הוא אמר לי כך: "אני מכיר כמה וכמה משפחות שהתקרבו לחסידות חב"ד ודבקו בה. תמיד חשבתי כמו כולם שהקושי להתקרב לחב"ד נובע מהשוני החיצוני כמו המלבושים, שעת התפילה ומנהגים שונים שזרים למי שלא הורגל בהם, אבל עם הזמן למדתי שהשוני העיקרי הוא לא החיצוני אלא זה הפנימי".

להבנתו יש לחסיד חב"ד נתיב ומסלול שיש בו הקרבה והתבטלות שהיא הרבה יותר מחייבת מאשר את כל יתר אנשי החסידויות האחרות והדבר בא לידי ביטוי בכל חלק בחיים.

גם הזוית הזו המעניינת והמרתקת מראות עיניו של בר שיחי התפתחה והתחדדה תוך כדי רכישת האות בספר התורה. הנה כי כן יש לה לאות בספר התורה סגולה מיוחדת להאיר ולגלות רבדים נסתרים.

•

וכאן המקום לתקן תיקון חשוב באשר לרכישת אות בספר תורה לילד שזה עתה נולד.

לפני שבועיים סיפרתי כאן בטור, שרשמתי ילד לספר תורה לאחר הברית מילה שלו משום שלא יכולתי לרשום אותו בטרם קיבל שם. רבים פנו אלי והעירו נכונה שהרבי התייחס לכך באחת מהשיחות והורה לרשום לספר תורה את ילדי ישראל מיד בלידתם ולא להמתין שמונה ימים עד שיקרא שמו בישראל.

רושמים את הילד מיד בלידתו תחת השם "הרך הנולד" וביום הברית יוצרים קשר עם המשרד של רישום לספר תורה ומבקשים לעדכן את השם של הנולד, ותודתי נתונה לכל אלו שהאירו את עיניי בנידון.

•

ומלה נוספת על ההתעוררות הענקית והסוחפת של כלל חסידי חב"ד לסיום הספר התורה השמיני לקראת כ' אב.

הגלים הגבוהים והסוחפים הללו לא היו מגיעים לעוצמתם ללא אחייני השליח הרב שלום בער מרזל שמשום מה הצליח לגרום לכולם להתעורר ולפעול דרך הקבוצה אליה צורפו כ-700 חיילים.

מסקנה: לפעמים אדם אחד מסוגל לעשות מהפך! 

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected]