הרב ישראל אלפנביין, שבועון כפר חב"ד

לפני מספר חודשים יזם הרב יוסף יצחק קרץ, נציג בני משפחת פוטרפס, הוצאה לאור של ספר ביוגרפי חדש שיתעד את כל פועלו של אביהם, המשפיע האגדי, איש מסירות הנפש, הרה"ח הרב מנחם מענדל פוטרפס ע"ה – החל מתקופת שנות ילדותו ונעוריו ותקופת לימודיו בישיבות 'תומכי תמימים', דרך פרשיית ההצלה של מאות מחסידי חב"ד מרוסיה בשנים תש"ו–תש"ז, ותקופת שנות מאסרו וגלותו בסיביר, ועד לתקופה שלאחר יציאתו מרוסיה – שנות פעילותו הענפה בהפצת המעיינות חוצה בקרב חוגים נרחבים בלונדון, ולמעלה מעשרים שנות כהונתו כמשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, על פי מינוי אישי ישירות מהרבי.

במסגרת המאמצים לאיתור חומרים חדשים לתולדות חייו, פעלה המשפחה זמן רב כדי להשיג מארכיוני הקג"ב ברוסיה את תיק החקירה של ר' מענדל. כך זכינו זה עתה לברך על המוגמר עם גילוי חדש ומדהים בהיקפו: תיק החקירה של ר' מענדל פוטרפס נחשף במילואו בערב שבת קודש האחרון, יום לפני חג הגאולה י"ב תמוז, ובו כ-500 עמודים המתעדים את פרשת מאסרו במילואה, החקירות, העדויות וגזר הדין של שילוחו לעשר שנות גלות במחנה עבודה בסיביר.

שבועון 'כפר חב"ד' קיבל בלעדית את הזכות לפרסם לראשונה חלקים נבחרים מהתיק, שכבר זכה לכינוי "תיק לבוב", ועוד חזון למועד.

•

להלן 'טעימות' קלות מתוך תיק החקירה שהגיע לידינו זה עתה:

התיק של מענדל מענדלביץ [=מענדל בן מענדל] פוטרפס

קטעים מתוך פקודת המעצר:

28.01.1947, [ז' שבט תש"ז] לבוב.

מענדל פוטרפאס (עם מסמכים על שם פייביש שטיינגל), שנת לידה 1907, מקום הלידה – חרקוב.

בספטמבר 1946 [תשרי תש"ז] פוטרפאס עם משפחתו הגיע מהעיר טשקנט לעיר לבוב. בכוונתו היה לעבור באופן בלתי חוקי לפולין ומשם – לארצות הברית. בעיר לבוב פוטרפאס יצר קשר עם אנשים שעסקו בהכנת מסמכים מזויפים ובהברחת אנשים לפולין. הוא קנה מהם מסמכים הדרושים למעבר ב-20,000 רובל [סכום עתק. המתרגם].

בנובמבר 1946 [כסלו תש"ז] הבריח פוטרפאס לפולין באמצעות מסמכים מזויפים את אשתו לאה, את בתו דוברושא (בת 12) ואת בנו בוריס [שלום דובער] (בן 10).

בתאריך 23.01.1947 [ב' שבט תש"ז, לאחר שכל החסידים ששהו בלבוב כבר הוברחו לפולין], נסע פוטרפאס עם מסמכים מזויפים מהעיר לבוב ברכבת לכיוון הגבול, אך נעצר בתחנת הרכבת שליד הגבול.

•

קטעים מתוך טופס הפרטים האישיים:

...מקום המגורים – העיר טשקנט, רחוב קוראש 59.

מקום העבודה – איגוד הנכים, מבשל סבון ותופר, עובד מהבית.

הורים:

האב [ר' מנחם מענדל] – נפטר בשנת 1907.

האם – מרים בת אברהם פוטרפאס, בת 75, יצאה מברית המועצות לפולין בנובמבר 1946 באמצעות מסמכים מזויפים.

האישה – לאה בת בן ציון פוטרפאס, שנת הלידה 1912, יצאה מברית המועצות לפולין בנובמבר 1946 באמצעות מסמכים מזויפים.

הילדים – דוברושה, בת 12, בוריס, בן 10, יצאו מברית המועצות לפולין בנובמבר 1946 באמצעות מסמכים מזויפים.

האח – הנריך [הענדל] בן מענדל פוטרפאס, שנת הלידה 1900, יצא מברית המועצות לפולין בנובמבר 1946 באמצעות מסמכים מזויפים.

האחות – גולדה [אשת הרה"ח בן ציון שם טוב] בת מענדל פוטרפאס, שנת הלידה 1902, יצאה מברית המועצות לפולין בנובמבר 1946 באמצעות מסמכים מזויפים.

האחות – סערעבריאני [אשת הרה"ח זלמן סריברנסקי] ברכה בת מענדל, שנת הלידה 1905, יצאה מברית המועצות לפולין בנובמבר 1946 באמצעות מסמכים מזויפים.

•

קטעים מתוך כתב האישום:

במהלך החקירה התברר:

מנהל כת החסידים, הרבי שניאורסון אשר מתגורר בארצות הברית, שלח בקיץ 1946 [תש"ו] מברק מקודד על שם ראש החסידים בברית המועצות, ניסן בן יצחק נעמענוב, והורה על ארגון הברחת החסידים דרך פולין לארצות הברית.

מכיוון שדרך העיר לבוב התבצעה ההגירה של אזרחי פולין לפולין, החסידים בחרו בה כאחד המרכזים להעברה בלתי חוקית של אזרחי ברית המועצות אל פולין.

בהוראת הרבי שניאורסון הגיע נעמענוב עם קבוצת חסידים במטוס מטשקנט ללבוב. נעמענוב מינה את לייב בן פרץ מוצקין, עסקן וסוחר גדול, לראש הפרויקט בלבוב. נעמענוב נתן למוצקין ברכה בשם הרבי שניאורסון והציע לו להישאר בברית המועצות עד להברחת כל החסידים.

לדעת החסידים, ברכת הרבי הבטיחה את הצלחת הפעילות ואת הביטחון האישי של מוצקין. מוצקין עמד בראש ועד מתחרתי שהקים בלבוב. חברי הוועד היו חסידים בולטים – יונה קוגן [כהן], משה-חיים דוברבסקי, מענדל פוטרפאס שנעצר על ידינו, ואחרים.

הם צירפו לעבודה זו קבוצה גדולה של חסידים שהיו ממונים על ענייני הכספים, הכנת מסמכים, יצירת קשרים עם מתווכים (מספקי מסמכים), עם הקהילה היהודית בלבוב ועם עניינים ארגוניים נוספים.

מתוך האנשים האלה נעצרו ונידונים בתיק זה: [דובער] רובינסון, [מנחם מענדל] גורליק, חינשטיין [?], ליס [?], מעלער [?] ואחרים.

רכישת הדרכונים מטעם הוועד התבצעה על ידי אנשי עסקים: מישה, פימא וגרישה. לשלושתם היו קשרים רבים בלבוב.

אחת הדרכים להשגת מסמכים הייתה רכישתם מאת אנשים אשר קיבלו רשות להגר לפולין אבל בחרו להישאר בברית המועצות. נוסף על כך הובאו מחו"ל תעודות אשר השתמשו בהן פעם אחת, לשימוש חוזר [...]

[מענדל] גורליק שהיה חבר הוועד, זייף בלבוב מסמכים. הוא יצר כ-20 דרכונים שבהם כבר יצאו מברית המועצות כ-50 איש. גורליק עשה מסמכים מזויפים גם בשביל פוטרפאס [...]

חסידים אשר התגוררו בערים שונות של ברית המועצות קיבלו ידיעות – על ידי קרובי משפחה או שליחים מיוחדים – על כך שיש להגיע לעיר לבוב ומשם לעבור את הגבול. אנשים אחרים פגשו אותם בלבוב והביאו אותם לדירות מיוחדות, ושם הם התגוררו ללא רישום, או קיבלו רישום תמורת שוחד.

החסידים שהגיעו מסרו את כספם לקופת הוועד, ובו נקנו מסמכים להעברת הגבול. הרבי שניאורסון הורה לוועד להחזיר את הכסף המתאים לחסידים כאשר יהיו מחוץ לברית המועצות.

חסידים קיבלו מסמכים וכרטיסי רכבת, עברו את הגבול בקבוצות, וכאשר היו מגיעים לפולין, היו מודיעים על ההגעה המוצלחת.

בפולין, בעיר לודז', פעל מחנה מעבר בראשות יצחק גולדין אשר יצא מברית המועצות באביב 1946. גולדין היה שולח את החסידים לפראג למחנה המעבר הצ'כוסלובקי, בראשות שליחו של שניאורסון, הרב ישראל יעקובסון.

הרב יעקובסון סיפק לכל החסידים אשרות נסיעה לאמריקה, העביר אותם לאזור השליטה האמריקני בגרמניה, ומשם לצרפת בדרכם ליציאה לאמריקה. ועד החסידים בלבוב היה מקבל מאת גולדין מלודז' הודעה בכתב על כך שהושג מספר מספיק של אשרות כניסה לארצות הברית.

בדרך זו, למעלה מ-100 משפחות, דהיינו למעלה מ-400 אזרחי ברית המועצות, הוברחו לחו"ל על ידי ועד החסידים בלבוב.

• תיק החקירה המלא בצירוף שלל פרטים מרתקים מתפרסם השבוע במגזין 'כפר חב"ד'