את הסיפור המיוחד הבא, שמכה גלים ברשתות החברתיות, סיפר הרב אהוד בשארי, שליח הרבי בביריה הסמוכה לצפת, בהתוועדות ג' תמוז בשבוע שעבר.

היה זה בחנוכה תש"נ. באותם ימים סייע הרב בשארי לשליח הרב אהרן אליעזר צייטלין ע"ה בארגון קבוצת הנסיעה לרבי המסורתית. אחד מתפקידיו של הרב בשארי היה לאסוף מכתבים מאלו שרצו להעביר באמצעות הקבוצה בקשות ברכה לרבי.

באותה תקופה היו לרב בשארי ולרעייתו חמישה ילדים. בנוסף רעייתו התכוננה ללידה והוא חש מעט לא נעים מכך שנאלץ לעזוב את ביתו למשך כשבוע וחצי.

הוא פנה לאשתו, ואמר לה: "תקשיבי, את כל המכתבים שקיבלתי מהאנשים עבור הרבי, אני שם בתא אחד בתיק ואותם אני אעביר למזכירות הרבי, אבל את המכתב שלך, שאת תכתבי לרבי, אותו אני אשים בצד ואשתדל להגיש אותו לרבי ישירות".

הרב בשארי נסע לרבי לחג החנוכה, יחד עם חברי הקבוצה. ההתעלות הייתה גדולה.

כשחזר לארץ והגיע לבית, פתח את תיקו ולפתע גילה למרבה המבוכה והצער את המכתב של רעייתו לרבי. הוא שכח להגיש אותו לקודש פנימה. בבית שררה עוגמת נפש גדולה מכך. האישה חשה פגועה.

חמישה ימים חלפו, ובתיבת הדואר של המשפחה התקבל מכתב מהרבי, מניו יורק.

המעטפה נפתחה ובתוכה, לא פחות ולא יותר, מכתב הממוען לגברת בשארי.

כך נכתב במכתב: "לכבוד מרת דבורה בשארי, הפ"נ מיום ט"ז כסלו נתקבל ויקרא בעת רצון על הציון הקדוש של כ"ק מו"ח אדמו"ר".

בני המשפחה לא האמינו. הרבי משיב למכתב שכלל לא הגיע לידיו בגשמיות.

רוח הקודש גלויה בשביל להשכין שלום בבית.