הלילה, ליל ג' תמוז, מציינים ברחבי העולם היהודי את יום ההילולא הכ"ט של כ"ק אדוננו מורנו ורבנו נשיא דורנו. בריכוזי אנ"ש יתקיימו התוועדויות גדולות והמונים יפקדו את האוהל הקדוש בניו יורק ויעתירו בתפילה.

כאן במרכז התקשורת החב"די COL נעביר דיווחים שוטפים מכל המוקדים וההתוועדויות.

להורדת קובץ לימוד משניות לפי אותיות השם > לחצו כאן

מנהגי יום ההילולא:

לפני השקיעה מדליקים נר-נשמה שידלק במשך כל המעת לעת, ואם אפשר בקל נר של שעווה.

ביום חמישי בבוקר, אחרי התפילה, עולים לציונו הקדוש של הרבי, כותבים 'פדיון-נפש' וקוראים אותו על ציונו.

מי שאינו יכול לעלות לציון, יניח את 'פדיון הנפש' באחד מספריו של הרבי, ולאחר מכן ישגרו באמצעות אימייל או בידי שליח לבית חב"ד שבאוהל הציון כדי לקראותו על הציון הקדוש (כתובת האימייל [email protected]).

נותנים תוספת צדקה למוסדותיו של הרבי.

לומדים פרקים ממאמר החסידות האחרון שמסר, 'ואתה תצווה', וכן פרקי משנה שמתחילים באותיות שמו הקדוש.

כמו-כן מקיימים התוועדות חסידית.

אחר התפילה (ובבוקר – אחר אמירת תהילים) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פרק כ"ד דכלים ופרק ז' דמקוואות. אחר-כך יאמר המשנה "ר' חנניא בן עקשיא... ויאדיר". בלחש – איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.

בבוקר קודם התפילה - פרק תניא (אגרת-הקודש סימן ז"ך) וכן לאחר תפילת מנחה [על-פי הנפוץ בין אנ"ש ביו"ד שבט – ללמוד את הביאור לאגה"ק האמורה].

בבוקר קודם התפילה – ירים כל אחד תרומה להעניינים השייכים לנשיאנו, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו,  וכן קודם תפילת מנחה.

אחרי תפילת שחרית - כתיבת 'פדיון-נפש' ועלייה לציון הקדוש.

לאחר תפילת שחרית – יכתוב ויקרא כל אחד פ"נ (הנשואים – כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על-כל-פנים לראות את פני כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו – יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאילו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר-כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של כ"ק אדמו"ר. ולשלחו (אם באפשרי – בו ביום) על מנת לקראותו על הציון שלו.

במשך המעת-לעת – ללמוד פרקי המשניות

במשך המעת-לעת – לעשות "התוועדויות פעילות ומתוך אהבת-ישראל", ולהתחזק בכל ענייני לימוד התורה נגלה וחסידות, חיזוק התורה והיהדות והפצת המעיינות, ובמיוחד באהבת-ישראל ואחדות-ישראל, כפי שהורנו, החל מההתוועדות הראשונה דקבלת הנשיאות, ועד ההתוועדות האחרונה לעת-עתה בש"פ ויקהל תשנ"ב – "גילוי האחדות הכללית בהבריאה ובבני-ישראל".

לקבוע שעה במשך המעת-לעת – לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו, ואשר גם עתה, כיוון "שגם בזה העולם המעשה אשתכח יתיר" – בוודאי שהוא מנהיג את העולם כולו, ואנ"ש בפרט, ומעורר רחמים רבים וכו', כמו שהיה עד עתה, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז. ולכן, גם השפעותיו לכל השייכים אליו מתעלות יותר ויותר. וכדי שיתקבלו בפנימיות, צריכים גם ה'כלים' של השייכים אליו להיות מזוככים יותר.

במשך המעת-לעת – לבקר (אלו הראויים לזה) בבתי-הכנסת ובבתי-המדרש אשר בעיר, לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק אדמו"ר, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו על-דבר לימוד הרמב"ם לכל אחד ואחת (שלושה פרקים ליום, פרק אחד ליום או ספר המצוות), ועל-דבר מבצעי המצוות הכלליים שלו: מבצע אהבת-ישראל, חינוך, תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים – יבנה וחכמיה, נרות שבת קודש ויום-טוב, כשרות האכילה ושתייה וטהרת-המשפחה, ואחדות כל בני-ישראל בכתיבת ספרי-התורה הכלליים. לעורר את בני-נח בדבר קיום שבע מצוות שלהם; ועד המבצע האחרון והעיקרי – 'עמדו הכן כולכם', לפרסם בכל מקום את הנבואה ש"לאלתר לגאולה" וש"תיכף ומיד ממש 'הנה זה (משיח) בא'", וההשתדלות האחרונה של כל אחד ואחת מישראל להביא את המשיח על-ידי לימוד התורה בענייני מלך המשיח ובענייני הגאולה, כדי להתחיל "לחיות" בענייני משיח וגאולה; ואף "שישו ושמחו בשמחת הגאולה".

אם באפשרי, לעשות כל הנ"ל מתוך התוועדות.

במשך המעת-לעת – לבקר (המוכשרים לזה) במקום כינוסי הנוער החרדי – ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת-עתה אינו חרדי – ולבאר להם איך שחיבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק אדמו"ר, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקווה והביטחון אשר בטח בהם, אשר סוף-סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולות הנוער.

מובן אשר, בהתאם לתנאי המקום, בכל אתר ואתר, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי יום ההילולא, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו.