עוֹד שָׁנָה עָבְרָה | חני יצחקי
עוֹד שָׁנָה ל- ג' תַּמּוּז
עַד מָתַי לַגָּלוּת הַמָּרָה
עוֹד שָׁנָה
בְּעִיתָּהּ, אֲחִישֶׁנָּה
שָׁנִים אֲרוּכוֹת
מְלֵאוֹת צִפִּיָּה
כְּמוֹ הָיָה זֶה אֶתְמוֹל
הִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה הַמָּרָה לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּול
הַבִּלְתִּי יְאוּמַּן קָרָה!
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם
כְּמוֹ פְּצָצַת אָטוֹם
לֹא, לֹא מַאֲמִינִים
אֵלּוּ נוֹפְלִים וּבוֹכִים
אֵלּוּ צוֹעֲקִים וְצוֹרְחִים
אֵלּוּ בְּהֶלֶם שְׁרוּיִים
מִמְּקוֹמָם לֹא זָזִים
אוֹ שְׁמָהּ צָרִיךְ לִשְׂמֹוחַ
הָרַבִּי הֲרֵי הִבְטִיחַ!
רַבִּי, אָנוּ בְּךָ בּוֹטְחִים
לְךָ מַאֲמִינִים
כָּל יוֹם מְצַפִּים
מִתְפַּלְּלִים
מְיַחֲלִים
הַגָּלוּת הַזּוֹ מָרָה
הַגַּעְגּוּעִים עַזִּים
עוֹד שָׁנָה עָבְרָה
כָּלוּ כָּל הַקִּצִּים
רַבִּי, שֶׁלְּךָ אָנוּ חֲסִידִים
יְלָדֶיךָ הַקְּטַנִּים
פּוֹעֲלִים עוֹד וְעוֹשִׂים
מַבְטִיחִים לִהְיוֹת טוֹבִים
מְבַקְּשִׁים, מִתְחַנְּנִים
עַד מָתַי!!!
לִרְאוֹת אֶת אַבָּא
רוֹצִים
גְּאוּלָּה נאו מְבַקְּשִׁים