שאלה: בלידת תאומים, בן ובת, האם הבן חייב בפדיון? ומתי עושים את הפדיון כשהיום ה-31 חל בשבת?

תשובה: במצוות פדיון הבן נאמר שיש לפדות "פטר רחם" (שמות יג,ב), היינו הוולד שפתח את רחם אימו והוא הילד הראשון שנולד לה (בלידה טבעית, ולא בניתוח קיסרי). לכן רק בן זכר שיצא ראשון מרחם אימו חייב בפדיון.

גם אם היו תאומים יחד ברחם האם, הדבר נקבע לפי זה שיצא ראשון. אם הוולד שיצא ראשון הוא נקבה, אין כאן בכור ואין חיוב לפדות את הבן. ואפילו אם הבת לא יצאה ראשונה לגמרי, אלא רק הוציאה את ראשה מחוץ לרחם וחזרה פנימה, ומייד יצא הבן, אין זה פטר רחם, שכבר פטרו הראשון, ואינו חייב בפדיון. אבל אם לא הוציא הראשון את רוב ראשו, אין זה יילוד, והבא אחריו נחשב בכור פטר רחם (אם לא יצא כל המצח, יש חילוקי דעות אם פוטר את הבא אחריו או לא).

אשר לשאלה בעניין יום הפדיון שחל בשבת: מובן שאין פודים בשבת. להקדים אי-אפשר, כי עדיין לא מלאו לבן שלושים ימים, ולכן יש לערוך את הפדיון אחרי השבת.

האם לעשות זאת במוצאי השבת או ביום ראשון? הדבר תלוי בהבדלי המנהגים שבין ספרדים לאשכנזים בנוגע לזמן הפדיון בכלל. למנהג הספרדים פודים את הבכור בתחילת ליל ל"א, ואילו מנהג האשכנזים בכמה מקומות לאחֵר את הפדיון ליום ל"א. לפי זה הספרדים יעשו את הפדיון במוצאי שבת, והאשכנזים ביום ראשון בבוקר (יש לערוך את הפדיון קודם חצות היום).

מקורות: טושו"ע יו"ד סי' שה סכ"ב וכ"ה, וחו"מ סי' רעז ס"ג, ונו"כ. פדיון הבן כהלכתו פ"ב ס"ה וס"ז, ופ"ו ס"ג, וש"נ.