לפני כמה שנים בשיחת טלפון עם אמי תחי׳ שיתפתי בקושי שלי עם צוות המורים שלנו בלוגנסק. אני, עם רף גבוה בעבודה, מתקשה, כשמסביב לא זו העמדה. חולשה כזו. מודה. כעסתי. רטנתי. לא הבנתי. היא האזינה. התעניינה. העניקה לי כלי מתנה - ״שיחה ממתינה״.

הילדה מנקה את המטבח. והמשטח... הבן קנה תפוחים. אממ... חמוצים. העובדת מילאה משימה, לא בדיוק כמו שאת רוצה. את קפוצה. חמוצה. שוב לא מרוצה. מבקרת. בכנות. כן/לא בעדינות. אומרת. לא שומרת. ״ביקורת מקדמת״. יש כיווץ. עקצוץ. בפנים. גם בחוץ. אפקטיביות מעטה. טקטיקה פחות טובה…

בפרשת נשא (בישראל קוראים פרשת בהעלותך) מסופר על אישה סוטה. לא הלכה בתלם. סטתה. טעתה. ואז פרשת נזיר. תיקון. על עצמו מחמיר. לא מתיר. מהעולם מדיר. בתלמוד הסדר הפוך - מסכת נזיר ואז סוטה. טעות? עיוות? או כלי בהתהוות… בתורה - מה מצוי. מה קורה. קרה. מתייחסת לרע. הערת אזהרה. בתלמוד - מה שראוי. רצוי. דגש על הטוב. לעשות. איך נכון. וכדאי. הלוואי…

לא להעיר. לא לומר. להמתין. למחר. ליותר מאוחר. לשמור בארון. בזיכרון. בלי התעלמות או עיוורון. בפעם הבאה להסביר. לדייק את הדרישות. כמות שהן. יבשות. בלי מטען רגשות. לקחת בחשבון את החולשות.

לכוון. להסביר מה עושים. לא להוציא את הרוח מהמפרשים…

זמני הדלקת נרות:

לוגנסק - 20:03

קייב - 20:43

באר שבע - 19:21

חיפה - 19:14

ירושלים - 19:00

תל אביב - 19:21

שבת שלום!

חנה גופין