דבורה לאה לבנהרץ, שליחת הרבי בקייב

ביום ראשון ציינו בבירת אוקראינה את "יום קייב".

קייב מכונה "עיר הגבורה", זהו תואר כבוד שהוענק לה עוד בימי ברית המועצות על הפגנת גבורה יוצאת דופן במהלך מלחמת העולם השנייה.

במהלך השנים תהיתי מדי פעם, מה פשר אותה גבורה, והיכן היא היום?

השבוע קבלתי תשובה חד משמעית.

מוצ"ש היה לילה חסר תקדים, למרות שזה כבר שבוע שלישי, שבכל לילה קייב תחת מתקפות טילים ומל"טים.

אבל לכבוד "יום קייב" יש שבחרו, לצערנו, לציין את היום במתקפות שטרם נראו. על שינה אין מה לדבר, החלונות רעדו והשמים האירו מהפיצוצים.

אמנם זו מציאות חיינו בזמן האחרון בקייב,

אבל אנחנו לא מתרגלים, ועומדים נפעמים בכל פעם מחדש,

מול הגבורה היהודית בקייב!

למרות הלילה הלבן, למרות ההפצצות, על הבוקר התייצבו המתפללים לתפילת שחרית, בהמשך הנשים זרמו לשיעורי התורה, ואז הסטודנטים בפרוייקט "סטארס", כאילו לא אירע מאומה בלילה... ובלי להתרשם מכך שגם הלילה הבא והיום שאחריו צפויים להיות קשים במיוחד.

השיא היה כשאחד מהסטודנטים שהגיע החליט לעשות ברית מילה,

ואמש נערכה הברית, ויקרא שמו בישראל נועם.

אכן, קייב – עיר הגבורה

עיר הגבורה היהודית!