לפי דיווח ב’כלכליסט’, בית המשפט אישר לאחרונה לנהל תביעה ייצוגית נגד תנובה, זאת לאחר שנטען כנגדה כי שיווקה “שקיות ליטר חלב” אשר חלקן מכילות כמות קטנה יותר מהכמות המופיעה על פני האריזה.

מנגד, החברה טענה כי מדובר בתקלה נקודתית.

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה עוד בשנת 2018, במסגרתה טענה התובעת הייצוגית, באמצעות עו”ד אביחי נ. ורדי ועו”ד שלמה בן חיים, כי ב-22 ביוני 2018, בעת ביצוע קניות במרכול, רכשה שקית חלב מתוצרת תנובה. כאשר אספה את המוצרים שרכשה מהמשטח שליד הקופאית, חשה כי השקית קלה ועל כן שקלה אותה במשקל שבמרכול. בשקילה התברר כי השקית שוקלת 800 גרם בלבד, בעוד ששקיות מתוצרתן של חברות מתחרות – שאף עליהן צוינה כמות של ליטר חלב – שקלו למעלה מ-1 ק”ג.

התובעת פנתה לשירות הלקוחות של תנובה אשר ביקשה לאסוף את השקית לבדיקה – וכך נעשה. לאחר מספר ימים התקשרה נציגת שירות הלקוחות והודיעה לה כי טענתה הייתה מוצדקת ואכן היה חוסר בכמות החלב.

לאחר קרוב לחודש רכשה התובעת שוב שקיות חלב מתוצרת תנובה. לתדהמתה, כך נטען, התופעה חזרה על עצמה כאשר שקית אחת שקלה 735 גרם ושקית אחרת 815 גרם, כשאף בפעם זו משקלן של שקיות מקבילות מתוצרתן של המתחרות היה מעל 1 ק”ג. לטענת התובעת, במקום הסבר נאות קיבלה מתנובה מכתב הכולל שובר פיצוי, אותו לא מימשה.

בתשובה לבקשת אישור התביעה, תנובה טענה כי המקרים המפורטים היו תקלה נקודתית.

היא טענה בנוסף, כי באותם חודשים הנזכרים בבקשת האישור, בהם יוצרו מעל 10 מיליון שקיות חלב התקבלו אצל תנובה 46 תלונות לגבי חוסר בתכולתן. מתוכן התאפשר לתנובה לבדוק את שקיות החלב רק ב-23 מקרים. מתוכם ב-10 מקרים נמצאה נזילה דקה מהשקיות שהחוסר נגרם בגללה, וב-13 שקיות נמצא חוסר.

לטענת תנובה, בנסיבות אלו לא יכול להיות ספק שהטענה של המבקשת לגבי חוסר בתכולת השקיות שרכשה היא מקרה קלאסי של “תקלה נקודתית” אקראית, ולכן ביקשה לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

אלא שהשופט אודי הקר החליט לאשר לנהל תביעה ייצוגית נגד תנובה במקרה זה, והורה לחברה להגיש כתב הגנה עד חודש יולי.