גם השוויצרים התכנסו

הרב זלמן וישצקי, שליח הרבי בבאזל

שלוחי הרבי לשוויץ התקבצו ובאו לכינוס שלוחים - הקהל אצל השליח הראשי, הרב מענדל רוזנפלד בציריך.

מדינה יחסית קטנה היא שוויץ, אך מחולקת לקנטונים רבים בעלי שפות שונות. אלו מדברים גרמנית, אלו צרפתית ואנשי לוגאנו מדברים איטלקית.

כמותית הם לא רבים יהודי שוייץ, בטח לא ביחס לכמות היהודים במדינות השכנות, צרפת, גרמניה ואיטליה. אבל רבים הם וגדולים מנקודת המבט של חיים יהודיים. ״איזו היא עיר גדולה? כל שיש בה עשרה בטלנים. פחות מכאן, הרי זה כפר״, כך קבעה המשנה במגילה. ובכן, במדינה היחידה במרכז אירופה שלא חוותה את השואה החיים היהודיים המשיכו כפי שהיו, המניינים שקיימים היום בקהילות שוויץ, היו קיימים גם אז, למעשה יש בה רצף בן למעלה ממאתים שנה של חיים יהודים תוססים.

בשביל אוזן חבדית מן השורה נאמר זאת כך: כשאדמו״ר הזקן תקע אז בשופר בראש השנה לפני חבריו מאדמורי פולין במלחמת רוסיה צרפת, בשוויץ כבר היה מנין, אותו מנין שיש היום, בלי הפסק.

וכשהרבי הרש״ב פתח את המטבח של תומכי תמימים בט״ו אלול תרנ״ז, בשוויץ כבר היו מסעדות כשרות וגם הן קיימות עד היום, בשינוי שם ומקום.

אם השלוחים במקומות אחרים בעולם הגיעו והיו כעץ בודד ובולט במדבר, הרי שהשלוחים לשוויץ בבואם היו הם עץ נוסף ביער של עצים. 
אבל עבודה יש בכל מקום והרבי שלא מוותר על אף יהודי שלח בתשמ״ב את הרב מענדל ודבורה רוזנפלד לשוויץ, ומאז, תחת ניהולו של הרב רוזנפלד, שלח הרבי שלוחים לג׳נבה המכונה גם זשענעוו, באזל, לוצרן, לוגאנו וברן. וכל אחד מהם היה והינו טופח על מנת להטפיח.

ובכן, אם בבואם היו הם עץ בין העצים הרי שהיום ניכרת פעולתו של הרבי שיהיו הם כל אחד מגדלור מואר ומאיר של יהדות חיה, תוססת ושמחה.

ובכן, אמש התכנסו השלוחים של שוויץ ל׳כינוס השלוחים - הקהל דמדינת שוויץ - שנת הקהל תשפ״ג׳.

השליח הראשי הרב מענדל רוזנפלד פתח בדבר מלכות והודה לשלוחים שבאו לקיים את רצונו של הרבי בענין כינוס אזורי, ואחריו נשא דברים הרב מענדל פעווזנער השליח לזשענעוו שדיבר על הקהל ובין דבריו עורר את השלוחים לעסוק במבצעים כפשוטם.

 השליח ללוגאנו הרב יעקב צבי קנטור אמר ענין תורני ובזאת קישר את כינוס השלחים לכינוס תורה של אסרו חג שבועות. ואז באה ההפתעה הנעימה בדמות השלוחים הצעירים שהציגו גישה צעירה, יעילה, פשוטה וישירה של עבודת השליחות - הלא המה השלוחים הרב מוטי גרוזמן מבאזל, הרב געצי רובשקין והרב נחום ברנשטיין מציריך, הרב לוי יצחק פעווזנער והרב דויד שמול מזשענעוו.

היה גם באנקעט מפואר שהונחה ביד אמן כפי שרק הרב חיים עזרא דרוקמן מלוצרן יודע. גולת הכותרת היה נאומו של סגן יו״ר המל״ח הרב משה יהודה קוטלרסקי שנשא את דבריו בזום ישיר מד׳ אמות של הרבי כשתיכף בסיום דברו נכנס אל האוהל הקדוש והביא פרישת שלום מהכינוס דמדינת שוויץ. 

שנים דיברו בבאנקט, הרב אלי מרילוס מברן הביא מנסיונו עם יהודי ההרים, בדגש על ׳ואתם תלוקטו לאחד אחד׳ והרב זלמן וישצקי מבאזל עודד את עמיתיו השלוחים ליצור קשר אישי וקרוב עם מי כל מי שבא עמם במגע.

השליח הרב שלום בער רוזנפלד מנהל חב״ד - עזרה ציריך, היה אחראי על החלטות הכינוס ובשל כך ישב כל הערב עם בלוק מכתבים ורשם סיכומים שהיו להחלטות הכינוס אותם הוא הקריא.

אבל רגע אחד קודם הרים הרב שולם בער כוס יין ובלב נרגש ועיניים דומעות ביקש בבחינת ברכנו אבינו כולנו כאחד עבור כל אחד ואחת ממשפחת השלוחים בשוויץ, בני, חיי ומזוני רויחא, מתוך הרחבה בגשם וברוח, והיה זה מתאים לדברי הרבי ביחידות לשליח הרב יוסף יצחק פינסון מניס, ׳די נקודה התיכונה פון דאס אלץ איז, מ׳זאל מגדל זיין די קידנדער לתורה, לחופה ומעשים טובים׳.