חסיד, חבר ומנהל: כשהרב מנשה הוציא את הילדים מהפחונים
הרב יעקב גלויברמן
דמעות זולגות מעיניי בעת כתיבת שורות אלו, בכאב ובצער גדול עם פטירתו של חבר וידיד קרוב ויקר הרה"ח מנשה חדד ע"ה. זכיתי להכירו עוד משנות השבעים כתלמיד בישיבת המרכזית תומכי תמימים בכפר חב"ד, כבחור צנוע בעל מידות טובות ונוח לבריות.
זכורני כיצד בעליה מגרוזיה בשנות ה-70 ועל פי הוראת הרבי לקלוט אותם בלוד ובקריית מלאכי, שלח אותי הרה"ח אפרים וולף ע"ה שזכיתי להיות עוזרו, שאביא כמה בחורים מישיבת תומכי תמימים לעזור בחינוך ובקליטת עולי גרוזיה. ואכן זכיתי להביא את חברי הרה"ח מנשה חדד, שנרתם מיד לקריאתו של הרבי לצאת לשליחות בשדה החינוך.
הרב מנשה הגיע לבית הספר חב"ד כמחנך כיתה שהתאהב על כל התלמידים ודאג לחינוכם בדרך החסידות. רבים מבני העדה הגרוזינית הקימו בזכותו בתים חסידיים. לאחר כמה שנים מינה אותו ראש מוסדות חב"ד בארה"ק הרה"ח אפרים וולף ע"ה כמנהל בית הספר לבנים-התלמוד תורה. אז למדו הבנים במבנים (פחונים) לא ראויים ויחד עם הנהלת המוסדות הקים הרב מנשה מבנה קבוע ורחב לטובת הילדים.
הרה"ח מנשה חדד ע"ה, היה איש חכם, טוב לב ונוח לבריות, ומעל הכל - אהוב על כולם. לאחר מספר שנים בעידודו ובקשתו של הרה"ח אפרים וולף ע"ה הוא נכנס לנווט ולשדרג את הספינה, כמנהל של ישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד, ומילא את תפקידו במסירות ובהתלהבות נפש עילאית.
עול התקציבים היה לא פשוט בכלל אז באותם ימים. אני זוכר כיצד לא פעם היה מתקשר אליי ומתייעץ והכל במתינות וביושר. אהבת אדם בערה בו ודאגתו לתמימים בישיבות לא ידעה גבול. גם במצבים הקשים ביותר שידעה הישיבה.
לפני כמה שנים, בצל משבר כלכלי קשה שפקד את הישיבה, התקשר אליי הרב מנשה ואמר לי שהוא אובד עצות בעניין. הוא ביקש את עזרתי, בכך שאפנה לבקש ולתאם פגישה עם ידידי הרב אריה דרעי. מיד פניתי לרב דרעי וסיפרתי לו על המצב הקשה ביותר בישיבות וקבענו פגישה אצלו במשרד בירושלים.
עלי להדגיש שהרב דרעי לא היה בזמנו חבר כנסת, אך כאשר שמע שהמצב בישיבות קשה ביותר, הוא החליט להירתם בכל הכוח. כבר למחרת בבוקר נסעו יחד הרב מנחם לרר יבלחט"א והרב מנשה ע"ה למשרדו. לאחר שהרב אריה דרעי שמע את המצוקה הקשה. הוא פנה על אתר לפילנטרופים ר' מיכו ובנו ר' יצחק מירלשוילי, והזמינם להתוועדות חסידית לרגל י' שבט בבניין 770 בכפר חב"ד.
לפני כן, סיירתי עם הרב דרעי בישיבה המרכזית כשהוא מתפעל מאד מהישיבה, ולאחר מכן המשכנו להתוועדות בבניין 770 בכפר חב"ד. גם רבו של כפר חב"ד הרה"ח מרדכי אשכנזי ע"ה היה בהתוועדות, ויחד דיברנו על מצב החירום בישיבות שחייבות קרש הצלה. באותו מעמד משפחת מירילשוילי נרתמו ותרמו בדיוק את הסכום שהיה דרוש לאחזקת והצלת הישיבה מקריסה.
יומיים לאחר מכן, חלמתי את הרבי עטור בטלית ותפילין בזאל הישן של הישיבה בפרדס בלוד, והרבי מסתובב אלי ואומר לי בחלום: "יישר כוח לך ולרב אריה דרעי על שדאגתם להציל את המוסדות". מאז בחסדי שמים עלתה הישיבה על דרך המלך והמוסדות פורחים ומשגשגים, מעמידים דורות של תמימים ושלוחים שפועלים בכל העולם.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. בנו ממשיכו הרב שלום בער אמנם צבר יחד עם אבא ניסיון בשנים האחרונות, אך עליו לדעת שהוא נכנס לנעליים גדולות ולמשימה לא פשוטה. אני בטוח שהרב מנשה משמיים משתטח לפני אדון כל להצלחתו. יהי רצון שיראה ברכה במעשי ידיו.
למשפחה הנכבדה מאחל אני שמעתה רק טוב וחסד ישיגום כל הימים, ואריכות ימים וחיים טובים יהיו מנת חלקם. ויהי רצון שיבולע המוות לנצח ונזכה גבר לגאולה ולתחיית המתים בעגלא דידן.
בידידות, הרב יעקב גלויברמן.
מאפשרים לכם לקבל
