"כולם התפללו יחד ולא קרה להם כלום" | הרהורים משבת מעצימה
משה כהנא
כל מי שנאלץ לשהות בשבת במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים, אם בנסיבות משמחות של לידת בן או בת, או נסיבות משמחות פחות כגון ליווי וסעד לחולה, בוודאי נתקל בפעילות החסד המדהימה שמתחוללת במקום בשבתות.
הרב יצחק פרץ, מנהל מזה שנים רבות את התפילות ביד רמה, שנערכות בשבתות בבית הכנסת "אָבֵּל" המפורסם, עם חלונות האמן מארק שאגאל.
לאחר התפילה צועדים כולם לאולם קטן שהקצתה הנהלת המרכז הרפואי, שם נערך קידוש, סעודת שבת, עם שירה ושמחה, כשמאושפזים ומבקרים יכולים לקחת שקית ובה כל מצרכי הסעודה, מיין לקידוש, דגים ובשר, סלטים ומיני מטעמים.
כך לאורך כל השבת כולל סעודה שלישית, ולאחר תפילת ערבית לא שוכחים לצייד את המתפללים ב'ערכת הבדלה': קופסת גפרורים, שקיק בשמים וכוס סגורה עם מיץ ענבים. הרב פרץ ורעייתו דואגים לכל פרט.
אך בל נקדים את המאוחר:
בשורות הבאות אנסה לתאר איך עברה עלי השבת בבית הכנסת במרכז הרפואי, לאחר לידת בתנו בשעטו"מ.
לא כולם נמצאים כאן בנסיבות משמחות: לצד בני משפחה שמלווים חולים במחלקות השונות, יש גם לא מעט אנשים שמגיעים עם מלווה או לבדם בכסא גלגלים. הלב נחמץ לראות יהודי מבוגר מחובר לאינפוזיה ומכוסה בשמיכה, וניכר שעשה מאמץ להגיע בכסא הגלגלים שלו. בסמוך לכניסה עומד גם אח באמצע, וכשמכשיר הקשר שלו התעורר הובן מדוע הוא עומד ליד הברזים בכניסה ולא רוצה להפריע למהלך התפילה.
שבת של הפתעות, לא תוכל לדעת את מי תפגוש הפעם. לאחר הדלקת הנרות, ניתן לראות פסיפס של 'עמך בית ישראל', כמה עם שטריימלאך וירושלמע'ר מלבושים, לצד אברכים עבדקנים ליטאים. צעירים ומבוגרים בכיפות סרוגות, בחורי ישיבה שהגיעו לסייע לרב יצחק פרץ, בקיצור מכל החוגים. מה יפה הוא המגוון. כולם תופסים מקומות לתפילת מנחה של ערב שבת.
הנה מגיע אברך ספרדי צעיר, על כסא גלגלים. מוביל אותו בן משפחה מסור. הרב פרץ, שיושב לא הרחק מהפתח וחולש על מה שקורה, רוכן אליו בחיוך לבבי ושואל בשלומו. מיוחד.
אגב, לפני כשבע שנים, הרב פרץ ורעייתו זכו לבת, לאחר כ-30 שנות ציפייה. "המתפלל על חברו נענה תחילה", נראה כאילו נכתב עליו ממש. יהודי יקר.
הנה אני פוגש אברך חסידי 'קרלינר' מביתר. במקרה שלו הנסיבות לא משמחות, הגיע בשל עניין בריאותי פתאומי שאירע לבנו יקירו. נקווה בע"ה שהכל יסתדר.
מיד לאחר תפילת מנחה החלה קבלת שבת. ניגש ליד התיבה בחור ליטאי צעיר ובעל קול חזני ורם כשטלית על כתפו. הוא סחף את המתפללים כולם בטונים גבוהים ושירה משותפת. ב'משה ואהרון וכוהניו ושמואל בקוראי שמו', הוא סלסל כל כך חזק, עד שהיה נדמה לרגע כאילו חלונות שאגאל למעלה רועדים קמעא.
ב'לכה דודי' החבר'ה לא התאפקו והקיפו את הבימה בריקודי שמחה, שטריימלאך עם כיפות סרוגות, ליטאים עם חסידים. 99 אחוז ממי שנמצא כאן לא מכיר את מי שסביבו. אמת, את חלק מהניגונים לא ממש הכרתי. מכנה משותף: עם ישראל. מה יפה.
תפילת שחרית של שבת. לאחר קריאת התורה, הרב פרץ לוקח פיקוד על אירוע משמעותי עבור אבות מאושרים: 'מי שברך' וקריאת שם לבנות שנולדו בין יום חמישי לשבת... ספרתי חמישה הורים כאלה... "הוא יברך את היולדת... ואת בתה הנולדת לה במזל טוב...". מרגש. אני כבר קראתי שם לבתי (שרה רבקה, אם שואלים. ע"ש אמי היקרה ע"ה) ביום חמישי בבית הכנסת בביתר, כך שהפעם הייתי רק צופה מן הצד...
עוד רגע מעניין: איש צעיר חובש כיפה סרוגה לבנה, אולי גם הוא נמצא כאן בשל נסיבות משמחות, התייצב לומר תפילת 'מי שברך' לחיילי צה"ל.
"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹקינוּ...
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב
"כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".
כ-ו-ל-ם אבל כולם, כולל חובשי השטריימלאך, עוטי הלבוש הירושלמי 'הזברה' והאברכים הליטאים, האברך עם העניבה ובחורי הישיבה, מפי כולם הדהדה 'אמן' חזקה. את החיוך של קורא ה'מי שברך' היה קשה לפספס.
המראה כולו סוּרֵיאָלִיסְטִי - לא מציאותי, דמיוני. הפסיפס של שאגאל למעלה בתקרת האולם עם 12 חלונות השבטים, רק מעצים את הפסיפס היפה של עם ישראל שרואים כאן מול העיניים באולם התפילה.
שבת מיוחדת, בנסיבות לא שגרתיות.
עיר מגוריי ביתר, דומה לבדיחה המפורסמת, שיהודי חייב שני בתי כנסת: אחד ללכת אליו ואחד שלא ללכת אליו. בכל רחוב יש מגוון: שטיבלאך, בית כנסת רחמסטריווקא, שידלוביצא, צלסהיים, ויזניץ' והרשימה עוד ארוכה. בדרך כלל כל אחד הולך לבית הכנסת 'שלו'.
והנה, כולם התפללו יחד ו'לא קרה להם כלום'. אולי בדיוק להיפך: זאת הייתה חוויה רוחנית ומעצימה בהחלט.
אולי ככה זה ייראה בדיוק כשהמשיח יבוא. כולם יתפללו ביחד.
והכתיבה מצליחה להעביר לנו את סה מוחשי מאוד
3
0
3
0
3
0
2
0
או שזו סתם כתבה מתייפייפת..
וברצינות: יפה לראות שכולם יכולים להתפלל ביחד, כולנו בני איש אחד, תורה אחת וכו. אך מאידך יש חשיבות למנהגים השונים ולדרכים השונות של שבטי י-ה.
אני דווקא חושב שכאשר יבוא המשיח כל אחד ימשיך להתפלל בבית הכנסת שלו, כל אחד ימשיך עם האדמו"ר שלו, אבל לא יהיה קיים המושגים של קנאה, תחרות וכו שקיומם הוא ההנחה הבסיסית לכתבה זו, וממילא זה לא יפריע כלל שיש בתי כנסת שונים. (כפסד הרמבם)
דוב השלום.
0
1
מאפשרים לכם לקבל
