מערכת COL
|
יום ג' תשרי ה׳תשס״ו
06.10.2005
שופר בחברון / יומנו של תמים
הטרמפ הוריד אותי בצומת בית גוברין השעה ארבע וחצי בצהריים ערב ראש השנה רכבים בודדים חולפים במהירות הם בדרך לגוש עציון, רבי אני מבקש עשה לי נס שיעבור רכב לחברון אני נוסע לשליחותך. רבע לחמש השמיים שמתחילים להיצבע בגוון אדמדם מזכירים כי שנה חדשה בפתח. רכב צבאי מתקרב," יאלה עלה לחברון אסור לי לקחת אותך אם שואלים במחסום - אתה אח שלי". המשך היומן המרתק ב'כתבה מלאה'
צוות בית חב"ד במוצאי ראש השנה באחד מסיסי צה"ל גזרת חברון
בית חב"ד קריית ארבע-חברון הפעיל במשך החג מספר צוותים של עשרות תמימים שפעלו בכל גזרת חברון הם זיכו אלפי חיילים בשמיעת קול שופר במהלך שני ימי החג.
ביום הראשון של החג מיד אחרי התפילה בבית הכנסת מנוחה רחל, אנחנו יוצאים למבצע שופר. הרב דני כהן מחלק אותנו לצוותים, אנחנו יוצאים לאזור מערת המכפלה. בדרך אנו 'נקלעים' לרחוב ערבי סואן עשרות נערים החוזרים מבית ספרם ושבאב משועמם שסרוח בשמש הקופחת.
אני נזכר שאחד מסגולותיו של השופר שקולו מטיל אימה ורעדה ואני תוקע בקול חזק אנו מוקפים, מכל עבר צעקות וקללות בערבית, כל הרחוב על הרגליים עוד רגע ומטח של אבנים נזרק עלינו מכל עבר. החיילים מגיעים עם ג'יפים ועוצרים בחריקת בלמים, אז מתחילה מהומת אלוקים. הילדים הערבים רצים לכל עבר ורומסים האחד את השני.
ערבי מגושם כבן חמישים לערך פונה בעצבים לחיילים "ראיתי באוזניים שלי איך שהם עושים טוטוטו", אני תוקע לעברו והחיילים צוחקים. בכל מקום הזכיר את מקורו של קרן האיל-עקדת יצחק. "איזה זכות יש לכם לשמור על עיר האבות ולשמוע את קרן האיל מטרים ספורים מהאבות הק'" ההתרגשות ניכרת היטב על פני החיילים בזמן התקיעות.
מספר הרב יוסי נחשון: ביום הראשון של החג הלכנו הרב ויקטור עטיה , והת' יוסי לזל שהגיע במיוחד מניו יורק. הלכנו לבסיס מרכזי בן קרית ארבע לחברון (חרסינה) ועברנו מאות חיילים כשיוסי לזל הוא בעל התוקע. הרב עטיה דיבר על עניני החג.
ביום השני הלכנו למוצב ג'לאיס (בסיס מודיעין) תקענו בשופר לש"ג רצינו להיכנס אך לא נתנו לנו (כיוון שלא היו לנו תעודות מזהות בחג) התעקשנו, לבסוף נכנסו. כינסנו את החיילים בחדר האוכל ותקענו להם בשופר. ר' ויקטור מסר להם משיחות הרבי על עניני החג.הבחנתי בחייל דתי בשם איתמר גולן המתגורר בקריות, שעיניו דומעות.
הוא פנה אילנו כלו נרגש וסיפר לנו שהוא התפלל לבד את כל תפילות ראש השנה בבסיס ללא מנין. ולפני כשבועיים הוא עבר ניתוח והדבר שהטריד את מנוחתו היה איך ישמע תקיעת שופר בר"ה כי ידע שלא יתנו לו אישור לצאת מהבסיס והכשחבדנקי"ם הגיעו לבסיס עם השופר אמר: "עכשיו ב"ה קיימתי את המצווה בשלמות" ויצא עם צוות בית חב"ד לחפש חיילים נוספים שעדיין לא שמעו.
הצוות המשיך לכיוון גבעת גל ועשה התוועדות עם תושבי המקום משם המשיכו לחוות דריבן (יהודי מיוחד שהגיע מארה"ב והקים חווה גדולה במקום בלב שכונה ערבית בנו דוב הי"ד נרצח לפני מספר שנים ע"י רועים ערבים) .
בצוות שיצא לאשמורת יצחק ושכונת גבעת האבות על הצוות אחראי הר' דוד קוטלר והצטרף אליו ר' יוסף דסקל, בן הייתר תקעו בשופר למלון "גיל הזה"ב" לעולים חדשים וכן הפעילו מניין כל ימי ראש השנה לעולים בבית חב"ד, נוסף על מניין חב"ד הקבוע בבית משפחת נחשון.
צוות נוסף שכלל את התמימים איתמר הלל ונתי תירם היו כל החג במוצב סודי באזור היישוב תלם הם תמימים הספונים במשך ימות השנה בישיבה זחלו בתעלות הבסיס וטיפסו למוצבים על סולמות רעועים החיילים לא ידעו איך להודות להם הם הכניסו רוח של שמחה וחיות חסידית בבסיס בשביל החיילים הם היו רבי ממש כך החיילים פנו אליהם בשאלות הלכתיות והתייעצו עימם בענייניהם האישיים.
התמימים סיפרו אפיזודה מעניינת על חייל מבית חבד"י שהחליט לעזוב את הדת והתגייס לצבא. הוא ביקש לשרת דווקא בבסיס זה כי הוא תיאר לעצמו שלבסיס נידח כזה החבדניקי"ם בוודאי לא יגיעו. והם הגיעו! (המבצע תואם עם הרבנות הצבאית והרב הצבאי החב"די הרב שי גודי)
ביום הראשון של החג מיד אחרי התפילה בבית הכנסת מנוחה רחל, אנחנו יוצאים למבצע שופר. הרב דני כהן מחלק אותנו לצוותים, אנחנו יוצאים לאזור מערת המכפלה. בדרך אנו 'נקלעים' לרחוב ערבי סואן עשרות נערים החוזרים מבית ספרם ושבאב משועמם שסרוח בשמש הקופחת.
אני נזכר שאחד מסגולותיו של השופר שקולו מטיל אימה ורעדה ואני תוקע בקול חזק אנו מוקפים, מכל עבר צעקות וקללות בערבית, כל הרחוב על הרגליים עוד רגע ומטח של אבנים נזרק עלינו מכל עבר. החיילים מגיעים עם ג'יפים ועוצרים בחריקת בלמים, אז מתחילה מהומת אלוקים. הילדים הערבים רצים לכל עבר ורומסים האחד את השני.
ערבי מגושם כבן חמישים לערך פונה בעצבים לחיילים "ראיתי באוזניים שלי איך שהם עושים טוטוטו", אני תוקע לעברו והחיילים צוחקים. בכל מקום הזכיר את מקורו של קרן האיל-עקדת יצחק. "איזה זכות יש לכם לשמור על עיר האבות ולשמוע את קרן האיל מטרים ספורים מהאבות הק'" ההתרגשות ניכרת היטב על פני החיילים בזמן התקיעות.
מספר הרב יוסי נחשון: ביום הראשון של החג הלכנו הרב ויקטור עטיה , והת' יוסי לזל שהגיע במיוחד מניו יורק. הלכנו לבסיס מרכזי בן קרית ארבע לחברון (חרסינה) ועברנו מאות חיילים כשיוסי לזל הוא בעל התוקע. הרב עטיה דיבר על עניני החג.
ביום השני הלכנו למוצב ג'לאיס (בסיס מודיעין) תקענו בשופר לש"ג רצינו להיכנס אך לא נתנו לנו (כיוון שלא היו לנו תעודות מזהות בחג) התעקשנו, לבסוף נכנסו. כינסנו את החיילים בחדר האוכל ותקענו להם בשופר. ר' ויקטור מסר להם משיחות הרבי על עניני החג.הבחנתי בחייל דתי בשם איתמר גולן המתגורר בקריות, שעיניו דומעות.
הוא פנה אילנו כלו נרגש וסיפר לנו שהוא התפלל לבד את כל תפילות ראש השנה בבסיס ללא מנין. ולפני כשבועיים הוא עבר ניתוח והדבר שהטריד את מנוחתו היה איך ישמע תקיעת שופר בר"ה כי ידע שלא יתנו לו אישור לצאת מהבסיס והכשחבדנקי"ם הגיעו לבסיס עם השופר אמר: "עכשיו ב"ה קיימתי את המצווה בשלמות" ויצא עם צוות בית חב"ד לחפש חיילים נוספים שעדיין לא שמעו.
הצוות המשיך לכיוון גבעת גל ועשה התוועדות עם תושבי המקום משם המשיכו לחוות דריבן (יהודי מיוחד שהגיע מארה"ב והקים חווה גדולה במקום בלב שכונה ערבית בנו דוב הי"ד נרצח לפני מספר שנים ע"י רועים ערבים) .
בצוות שיצא לאשמורת יצחק ושכונת גבעת האבות על הצוות אחראי הר' דוד קוטלר והצטרף אליו ר' יוסף דסקל, בן הייתר תקעו בשופר למלון "גיל הזה"ב" לעולים חדשים וכן הפעילו מניין כל ימי ראש השנה לעולים בבית חב"ד, נוסף על מניין חב"ד הקבוע בבית משפחת נחשון.
צוות נוסף שכלל את התמימים איתמר הלל ונתי תירם היו כל החג במוצב סודי באזור היישוב תלם הם תמימים הספונים במשך ימות השנה בישיבה זחלו בתעלות הבסיס וטיפסו למוצבים על סולמות רעועים החיילים לא ידעו איך להודות להם הם הכניסו רוח של שמחה וחיות חסידית בבסיס בשביל החיילים הם היו רבי ממש כך החיילים פנו אליהם בשאלות הלכתיות והתייעצו עימם בענייניהם האישיים.
התמימים סיפרו אפיזודה מעניינת על חייל מבית חבד"י שהחליט לעזוב את הדת והתגייס לצבא. הוא ביקש לשרת דווקא בבסיס זה כי הוא תיאר לעצמו שלבסיס נידח כזה החבדניקי"ם בוודאי לא יגיעו. והם הגיעו! (המבצע תואם עם הרבנות הצבאית והרב הצבאי החב"די הרב שי גודי)
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
