לפני יומיים נסחפו בנחל פארן שתי נשמות למשפחת עשור מטבריה, אח ואחות השיבו את נשמתם ליוצרם בחטף ובאופן מזעזע ביותר. 

אם תמיד אנו שומעים את החדשות מעל גלי האתר ובאתרי החדשות הרי שהפעם היינו שותפים מקרוב לדרמה הנוראית שעברה על בני המשפחה. הורי הנעדרים שהו בבית משפחת אחותם באילת בבנין המגורים שמול בית הכנסת שלנו. בשעות הבוקר כאשר מצאו בדרך נס את הניצולה היחידה ששרדה, הם התמלאו בתקוה שגם ילדיהם יימצאו בריאים ושלימים.

כוחות החירום שחיפשו את הנסחפים לאורך הנחל עדכנו את בני המשפחה על החיפושים הנרחבים שנעשים ע"י מאות חיילים ויחידות מובחרות. אנשים ושכנים נכנסו כל העת אל בית המשפחה ועודדו אותם שיגבירו את בטחונם בהשם.

אלא שלמרבה הצער לא חלפו כמה שעות ובשורת האיוב הגיעה. האח והאחות נמצאו ללא רוח חיים והם קיפדו את חייהם בשטף המים הזידונים. מהמרפסת הפונה לבית הכנסת נשמעו זעקות השבר והבכיות הנוראות. השכנים המתפללים אתנו כאן התאמצו ככל יכולתם להרגיע את בני המשפחה האומללים שלא ידעו את נפשם מרוב צער.

הבעש"ט הקדוש אומר כי כל דבר שאדם רואה או שומע עליו ללמוד מכך מסר לחייו ולערוך חשבון נפש נוקב. כיון שהדרמה התרחשה ממש מול עינינו שומה אם כן עלינו להרהר במה שקרה כי עלה המוות בחלוננו.

זה כבר זוג האחים הרביעי שנספו לאחרונה באופן טרגי. תחילה היו אלו שני אחים קטנים וטהורים, אחר כך שני אחים בוגרים, לאחר מכן שתי אחיות ועכשיו אח ואחות. יש כאן בודאי מסר מלמעלה להתחזק בכל מה שקשור לאחים ולאחוה.

עלינו להתחזק בהתקשרות לבורא עולם בלימוד התורה ובקיום המצוות שכן הקב"ה מתאר אותנו כאח ואחות. "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי". מכל התוארים המיוחדים שבפסוק שבהם הקב"ה מתאר אותנו, הראשון הוא "אחותי" לפני "רעייתי, יונתי תמתי".

ואף אנו משיבים כלפי הקב"ה "מי יתנך כאח לי"

•

כמו כן עם ישראל זקוק נואשות לגלות את האהבה והאחוה הפנימית והעצמית שיש ביננו ובין כל מי שבשם ישראל יכונה.

ההסטוריה מלמדת ש'אחוה' בין אחים לא תמיד הצליחה ובשל המגע התמידי בין אחים היא נידונת לכישלון במקרים רבים.

קין האח הראשון בהסטוריה קם על אחיו הבל ויהרגהו. גם אצל האחים הבאים אחריהם בני נח שם חם ויפת נתקע טריז ביניהם: חם התקלל ע"י אביו "עבד עבדים יהיה לאחיו".

אברהם אבינו ובן אחיו לוט לא יכלו לשבת יחדיו אחד הלך לימין והשני הלך לשמאל, אברהם אינו מהסס לומר לאחיינו "הפרד נא מעלי". המדרש אומר שהקב"ה בא בטרוניה לאברהם אבינו והתלונן כנגדו שאת כל העולם הוא מקרב ואף את הערבים עובדי עבודה זרה המשתחוים לאבק שעל רגליהם ואילו עם בן אחיו לוט הוא לא מצליח להגיע לעמק השוה.

בהמשך הדורות יצחק וישמעאל לא היו סמל לאחוה עד ששרה אמנו שחששה שישמעאל יפגע בחיי יצחק נאלצה לגרש את בן האמה מביתה. כך גם אצל יעקב ועשיו אומר הפסוק: "וישטום עשו את יעקב ... ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"

גם כאשר נולדו ליעקב אבינו שנים עשר שבטים צדיקים כולם ומטתו שלימה וכולם היו בטוחים שסוף סוף נראה כאן אחים למופת, גם כאן האחוה לא עמדה יפה במבחן. האחים כולם מתאחדים נגד האח הקטן יוסף וכמעט שהרגו אותו ולבסוף מכרו אותו לעבד.

הפעם הראשונה שבו ראו עם ישראל שני אחים המגלמים בהתנהגותם את המושג "אחים" ומפגינים אחוה ורעות זה לזה היה כאשר הופיעו לפניהם משה ואהרון כדי לגאול אותם מארץ מצרים. ההגיון אומר שמטבע הדברים יתעורר כאן מאבק בין שני האחים. אהרון הכהן האח הגדול היה בודאי צריך לקנא באחיו הצעיר שמקבל את המלוכה ואת התפקיד לגאול את ישראל והנה באורח פלא דוקא הוא השפיל את עצמו ותמך באחיו ללא סייג. הוא לא רק עמד מהצד ולא הפריע למהלך אלא הצטרף אליו ועמד לימין אחיו הקטן בכל המצטרך.

חכמי המוסר אומרים כי כאשר הגיעו משה ואהרון לבני ישראל לבשר להם על הגאולה "ויאמן העם וישמעו" כיצד יתכן שתחילה הוא מאמין ורק אח"כ הוא שומע ומאזין? הסדר הרי הפוך: קודם שומעים ואח"כ מאמינים?

אלא כאשר הם ראו שני אחים צועדים יחדיו שלובי זרוע, מחזה חריג בנוף האחים מאז ומקדם הם הבינו שקורה כאן מהלך שמימי, מהלך של גאולה והם מיד האמינו עוד לפני ששמעו את התוכנית המפורטת.

וכה הם דברי המדרש רבה:  "מי יתנך כאח לי באי זה אח? כקין להבל. קין הרג להבל, שנאמר: ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. אלא כישמעאל ליצחק?! ישמעאל שונא ליצחק. אלא כעשו ליעקב?! הרי נאמר: וישטום עשו את יעקב. אלא כאחי יוסף ליוסף?! שונאין היו אותו, שנאמר: ויקנאו בו אחיו. באי זה אח יונק שדי אמי? הוי אומר: כיוסף לבנימין שאהבו בלבו, שנאמר: וירא יוסף אתם את בנימין. אמצאך בחוץ אשקך. חוץ, זה המדבר שהוא חוץ לישוב. אשקך כשני אחים שנשקו זה לזה. ואלו הן? משה ואהרן, שנאמר: וילך ויפגשהו בהר הא-להים וישק לו".

בימים טרופים אלו, כאשר עם ישראל מתייסר ברגעים האחרונים של הגלות בטרגדיות קשות יש לחזק את קשר האחוה בין האחים והרי כל ישראל אחים זה לזה.

•

לפני כמה ימים - ביום י"א ניסן - החילונו לקרוא את פרק התהילים המתאים לשנותיו של הרבי פרק קכ"ב. הפרק עוסק כל כולו בשלום ישראל וביחודיותה של ירושלים שהיא "עיר שחוברה לה יחדיו".

שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך, יהי שלום בחילך שלוה בארמנותייך, למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך!

זהו המסר של שנת הקכ"ב של הרבי: למרות שאנו שבטים שונים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים העיר שמחברת את כולם יחדיו ומביאה ל"ישליו (מלשון שלוה) אוהביך" ולמען "אחיי ורעיי" אדברה נא שלום בך.

ישנה אמרה האומרת על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" הוויות החיים מתחלקות לשניים ישנם את הדברים הטובים אך הם לא בהכרח נעימים וגם להיפך ישנם את הדברים הנעימים אך לאו דוקא שהם טובים. טובים הם בדרך כלל לא נעימים ונעימים הם בדרך כלל לא טובים. הדבר היחיד שדוד המלך מעיד עליו שהוא גם טוב וגם נעים זהו "שבת אחים גם יחד" שכן אהבת ישראל היא המתכון לכל ברכה והצלחה ולכל שפע הנדרש לנו.

בודאי ובודאי כאשר אנו מצויים בימי ספירת העומר שבהם אנו מצווים לנהוג שלא כתלמידי רבי עקיבא ולהוסיף בלנהוג כבוד זה לזה.

אם אנו חפצים לחוות את הנאמר "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" אנו חייבים לקיים את הפרק במלואו ולמען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך".

(דברים שנאמרו בסעודת המשיח בבית הכנסת המרכזי של שכונת השחמון באילת)