באתר 'יד ושם' מופיע נתון מדהים: מדינת אלבניה שבחבל הבלקן, היא המדינה היחידה באירופה, שאחרי המלחמה נמצאו בה יותר יהודים מאשר היו בה לפני המלחמה. בתחילת המלחמה חיו שם כ-200 יהודים, ואחרי המלחמה מספר היהודים במדינה היה קרוב ל-2,000. כיצד יתכן? מפני שהאלבנים לא נכנעו לשלטון הנאצי, ולא הסגירו את היהודים שבמדינתם. לא זו בלבד, אלא שהם אפילו נתנו מקום מקלט במדינתם ליהודים הפליטים שברחו ממדינות האזור.

מה גרם לאלבנים להתנהג בצורה כזאת, בשונה מכל השכנים שלהם באירופה? מהיכן היו להם הכוחות להתנהג בצורה כזו מיוחדת? התשובה לכך נמצאת אולי במילה אחת: 'Besa'. בסה הוא סוג של קוד אתי אצל האלבנים, שמשמעותו: לעמוד במילה שלך!

מילים אינם סתם, חשוב מאוד להיזהר במה שמוציאים מהפה, לא לדבר דברים שליליים, רכילות ולשון הרע. ואם אתה אומר משהו, תעמוד במילה שלך, תהיה בן אדם, תהיה 'מענטש'. בזכות ההתנהלות שלהם, הם יצרו דור עם תודעה, שגרם להם להתנהג בצורה כזו מיוחדת.

בפרשיות תזריע ומצורע, מזהירה אותנו התורה על איסור דיבור לשון הרע, ומלמדת אותנו כי לדיבור יש כוח. ברובדים עדינים יותר, הקפיד הרבי מליובאוויטש שלא יקראו למי שנפצעו במערכות ישראל בשם נכי צה"ל, אלא הציע שיקראו להם 'מצוייני צה"ל'. כך גם לא אהב שמכנים את בתי החולים בשם הזה, והעדיף שנקרא להם 'בתי רפואה', שכן אין מטרת המקום לאסוף חולים, אלא לגרום לאנשים להירפא. 

כפי שדיבור שלילי יכול להזיק, כמובן שדיבור חיובי יכול להיטיב ולהועיל. אז חברים יקרים: Besa! בואו נשמור על המילים שלנו, ונוציא מהפה רק דברים חיוביים, ובעזרת ה' יתברך נזכה לטוב הנראה והנגלה.