הרב לנדא בקריאה לאנ"ש: קביעת עיתים לתורה ברכה לבית
ישנם כמה אופנים ללימוד תורה, יש אופן של ללמוד הלכות כדי לדעת את המעשה, יש אופן של ללמוד כדי למסור שיעור בבית הכנסת או בבית המדרש, אבל יש לימוד אחר לימוד מיוחד:
שזה עיקר הענין של לימוד תורה: "ללמוד בשביל ללמוד" ללמוד, כי זה תורה, זה תורת השם.
על ידי שאתה לוקח דף גמרא ולומד, לא בגלל שאתה צריך למסור על זה שיעור, לא בגלל שאתה צריך לדעת את ההלכה מתוך זה, או להכין דרשה או מה שלא יהיה, פשוט אתה יושב ולומד כי השם ציווה ללמוד תורה - אתה לוקח גמרא ויושב ולומד תורה כי זה תורת השם ואתה יושב ולומד ואתה לומד בשביל הענין של לימוד תורה זה עיקר הענין של לימוד תורה זה הקביעות עיתים לתורה!
כשאנחנו מדברים על חסיד שנוגע לו ההתקשרות לרבי, נוגע לו לגרום נחת רוח לרבי אין לרבי נחת רוח יותר גדולה מזו שיושבים ולומדים תורה כפי שהרבי התבטא " דאס איז מיין גרעסטע תאווה" (זו התאווה הגדולה ביותר שלי.)
התאווה של הרבי שאברכים ישבו וילמדו, וזה שהרבי שולח למבצעים, זה מסירות נפש. הרבי מוותר על הרצון הפנימי שלו בשביל לקרב עוד יהודי לתורה בשביל לחבר עוד יהודי לקדוש ברוך הוא אבל יחד עם זה הוא לא מוותר על הענין הזה של לימוד תורה.
הענין הזה של לימוד תורה נוגע לרבי בעצם וכשאברך כותב שהוא יושב ולומד ויש לו קביעות עיתים אז זה "תשואות חן, תשואות חן, על הנחת רוח שגרם" ריבוי תשובות שאנחנו רואים מהרבי איך שזה הנקודה של הנחת רוח הגדולה ביותר שגורם לרבי כמה שהרבי תבע שיהיה חיות בלימוד תורה שישבו וילמדו ויהיה את היוקר הזה של לימוד תורה.
ולכן אני חושב שההתעוררות הזו של חברת "וידעת היום" לראות לעורר אצל כל אחד ואחד מאיתנו: אברכים צעירים, אברכים מבוגרים, יהודים מבוגרים, חסידים, פשוט שיהיה הסדר שיושבים ולומדים בשביל ללמוד, היא התעוררות גדולה וחשובה ביותר.
התורה היא מקור הברכה וממילא משם נמשך פרנסה משם נמשך שלום בית משם נמשך נחת מהילדים כל העניינים נמשכים מתורה.
אני רוצה להזכיר עוד נקודה: פשוט בגשמיות, כשאברך יושב ולומד תורה בבית זה מביא אווירה אחרת לגמרי בבית, דבר ראשון זה מעצים את היוקר של לימוד תורה, שהבעל יש לו חברותא בגמרא והאשה מחכה עד שהוא יחזור מהלימוד והילדים יודעים שאבא עכשיו יושב ולומד תורה, הם רואים שזה יקר.
זה מכניס אווירה של תורה בבית, אווירה רוחנית בבית, זה גם נותן הערכה לראש המשפחה הוא לא סתם... הוא "אחד שיושב ולומד" והילד מספר בגאווה: "אבא שלי עכשיו לומד בחברותא"...
זה מקרין על הילדים, מקרין על המשפחה, ומייקר!
זה נותן הסתכלות מכבדת לראש המשפחה האבא הוא ראש המשפחה לא רק שהוא בעל הדיעה וכדומה אלא הוא איש מורם וזה גורם להערכה הוא יושב ולומד ולכן החשיבות הגדולה הזו של הקביעות של לשבת וללמוד ולראות לעורר אצל אנ"ש אצל האברכים שבאמת ישבו וילמדו וייקרו את הזמן לשבת וללמוד תורה זה דבר שהוא גורם נחת רוח גדול לרבי זה דבר נפלא.
וכאן אני רוצה להעיר משהו חשוב, אם קיבלת תעודה על סיום מסכת, תתלה את זה בסלון באמצע הבית!
מה הכוונה? יש מי שיגיד צריך ענווה צריך שלא יהיה ישות וכדומה... לא, תתלה את זה בסלון! כדי שהילדים יתגאו עם זה שאבא שלהם לומד, האשה תראה ותשמח ותראה לחברות שבעלה לומד.
זה מכניס בבית לימוד תורה וזה דוחף גם את הבעל ואת ראש המשפחה שימשיך ויעשה את זה כי הוא ירגיש איך שמעריכים את זה וירגיש את הילדים שלו גאים בו, ויגבה ליבו בדרכי השם ולא צריך להתבייש.
זה נותן דחיפה זה נותן חיות וזה גם דוחף אחרים, חברים באים אליו הביתה רואים את התעודה תולה, נהיה ענין של קנאת סופרים תרבה חכמה, אחרי הכל הוא ישב חודש שלם ולמד. תראה כמה הוא הספיק...
זה נותן דחיפה זה מביא למצב כזה של גם אני רוצה ומצטרפים אליו עוד אחרים בזה וזה יהיה באמת נחת רוח עצום לרבי.
מאפשרים לכם לקבל
