על הספר "יום מלכנו" ומבצע יום הולדת | מיוחד
בשנת תשד"מ נדפס ע"י הוצאת הספרים קה"ת סניף כפר חב"ד הספר 'יום מלכנו' המכיל 336 עמודים ובו נקבצו שיחות הרבי, מכתבים, יחידויות והוראות בנושא יום הולדת בישראל בכלל ואצל צדיקים וגדולי ישראל במיוחד.
בחלקו השני של הספר באו הערות וציונים לחומר שבגוף הספר, שם בולטות הנהגות והתייחסויות של גדולי ישראל לעניין חשיבות יום הולדת.
הספר נערך ע"י הת' מרדכי מנשה שי' לאופר שהיה אז ב"קבוצה" (בשנת תשד"מ) [כיום שליח הרבי ורב רובע י"א באשדוד], וההכנה הטכנית נעשתה בנ. י. ע"י הת' אלימלך שי' גורביץ, מחברי "ועד הנחות בלה"ק", שהקליד את החומר.
כשהחומר היה מוכן לאחר הגהות העורך הוכנסו עמודי הספר לרבי. הם היו מונחים על שולחנו של הרבי זמן מסויים (מספר שבועות). האישור להדפסת הספר נמסר ברגע האחרון ע"י המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין. אלא שבעמוד השער מתחת השם "קובץ יום מלכנו" ניתוספו שלוש מלים: "מאן מלכי רבנן" (יש מקום לשער שמדובר בהוראה של הרבי).
אגב: מימון המהדורה הראשונה לזכות הרבי והרבנית היה על ידי הרה"ת ר' יוסף יצחק שי' אהרונוב, כיום יו"ר צעירי אגודת חב"ד.
ארבע שנים לאחר-מכן, ביום כ"ה אדר תשמ"ח, יום הולדת הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא עליה-השלום, הכריז הרבי על מבצע יום הולדת לזכות ולעילוי נשמתה (היה זה כחודש לאחר הסתלקותה, בכ"ב שבט תשמ"ח).
הרבי הזכיר אז בשיחה את סדר ההנהגה של יום ההולדת שפירסם כב' קדושת אדמו"ר מהוריי״צ נ״ע, שבדורות הקודמים היה ידוע רק ליחידי סגולה, וביקש לפרסם מנהג זה לכל בני ישראל, אנשים נשים וטף. הרבי סיים שמבצע יום הולדת ימהר ויזרז עוד יותר את לידת עם ישראל, בהגאולה האמיתית והשלימה, שנמשלה ללידה מהגלות הנמשל לעיבור.
ושוב, בהתוועדויות של שבת-קודש פרשת ויקרא ובשיחות י״א וי״ג ניסן המשיך הרבי לעשות רעש ("שטורעם") אודות מבצע זה ובמיוחד בהתוועדות אחרון של פסח תשמ״ח שאז הקדיש לכך דיבורים נרחבים.
בין הדברים שאל אז הרבי שלכאורה אפשר לתמוה על ענין השמחה שביום ההולדת, שהרי האדם נברא לשמש את קונו, ומכיון שאין אדם יודע מה יהי׳ בסופו, שלכן אמרו שנוח לו שלא נברא, ואם-כן מה מקום לשמחה על ענין ההולדת, וביאר שעל יסוד הכלל בהלכה שכל ישראל בחזקת כשרות, היינו שבודאי יקיים כל דיני התורה ומצוותי׳, ולכן יום ההולדת הוא יום שמחה כי זהו היום שבו ירדה נשמתו לעולם כדי שיוכל לשמש את קונו, ומצד חזקת כשרות – בודאי יתנהג כן בפועל ממש. הרבי סיים שהשמחה ביום ההולדת היא שבח והודיה להשי״ת על עצם לידתו וכללות מציאותו.
מיד לאחרי אמירת אותם שיחות התעוררו מספר תמימים מהישיבה המרכזית ב"770", בראשם יוסף יצחק שי׳ גרינברג (כיום שליח הרבי באלסקה) ביחד עם יוסף יצחק שי׳ מייזליש (כיום שליח הרבי במקסיקו) לערוך מודעה שתפורסם בעתונים ובה יוגש תוכן המבצע לקהל הרחב כפי הוראת הרבי בשיחת כ״ה אדר.
החוזר הרה״ח הרב יואל כהן כתב את הטיוטה הראשונה, והחוזרים הרב דוד אולידורט, הרב סימון יעקובסון, וכן יוסף יצחק גרינברג ויוסף יצחק מייזליש שיחיו השתתפו בעריכה הוסיפו ושינו וכו׳, והעריכה הלשונית הסופית היתה ע״י העורך של עיתון האלגעמיינער זשורנאל ר' גרשון בער יעקובסון ע״ה. הפרויקט היה תחת הנהלת הרב דוד רסקין ע״ה יו״ר צא״ח והרב יוסף יצחק גוטניק שי׳ מימן את המודעה.
הרב דוד רסקין הכניס את המודעה לרבי והרבי הגיה את המודעה וערך בה מספר תיקונים והערות.
ר׳ גרשון בער כתב את הכותרת ״פארפעלט ניט אפצוצייכנען דעם וויכטיקסטן טאג פון אייער לעבן אויף א געהעריקן אופן!". בתרגום: אל תזניחו את ציון היום החשוב ביותר בחייכם באופן הראוי!
כפי שאפשר לראות בתחילה הוציא הרבי מהכותרת של המודעה בכתי״ק את המילה ״דעם״, שפירושו שיום ההולדת הוא היום הכי חשוב בחיים, ושינה ל״א״, דהיינו שזהו אחד מהימים החשובים בחיים, אבל לא היום הכי חשוב בחיי האדם.
הנה תצלום הגהות הרבי על המודעה באידיש.
אבל בהמשך המודעה בקטע השני היה כתוב ״דער געבורטס טאג איז א וויכיטגער און א גליקליכער טאג״. שוב שינה הרבי והוסיף בכי״ק בתחילת הקטע ״די געבורט בריינגט זיין מציאות (זיין), און דעריבער איז דער געבורטסטאג דער וויכטיגסטער טאג״.
פירוש הדברים: הרבי הוסיף ביאור שהיה חסר במודעה, והיא שהיות והלידה מביאה את כל המציאות של האדם בעולם, ולכן יום ההולדת הוא אכן היום הכי חשוב בחיים, כי בלי ההולדת אין את כל מציאות החיים שלו שכולל את כל התורה-ומצוות שיעשה במשך כל ימי חייו, מעין ובדוגמת הביאור בשיחת אחש״פ הנ״ל, אלא שלכאורה כאן במילים אחדות אלו חידד הרבי נקודה זו ביתר שאת.
ולכאורה הכוונה שבלי ביאור זה אכן קשה לומר שיום ההולדת הוא הכי חשוב בחיים, ורק לאחר ההוספה הנ״ל אפשר אכן לומר שיום ההולדת הוא היום הכי חשוב בחיים.
מספר הרה"ת יוסף יצחק שי' גרינברג:
בזכרוני שעל ה״א״ שהרבי שינה בכותרת, עשה אח״כ מחיקה עם מוחק של עפרון, והיינו שהשאיר את הכותרת כמו שהיא, ושלכן הדפסנו כך את הכותרת בעיתון אלגעמיינער המצו״ב. וכנראה מפני שהמחק היה בעיפרון זה לא עבר היטיב בצילום.
בשעתו נתתי את הכי״ק האורגינלי להרב דוד רסקין ע״ה, אבל כשביקשתי מנכדו התמים בן ציון פירסאן שי׳ לבדוק בארכיון, לא יכל למצוא את הכתי״ק.
עוד מספר הרב גרינברג על התיקונים:
בקטע השלישי על המילים ״ספאציפשע מיסע״ שהכוונה ״שליחות מיוחדת״, הרבי שינה ל״אויפגאבע״, שפירושו ״משימה מיוחדת״, היינו שזה יותר חזק משליחות סתם, אלא שזוהי המשימה של החיים שהוטלה על כל אחד.
כמו-כן על המילים ״א דירה, א ווינקעלע פאר דעם אויבערשטען״, שפירושו ״פינה״ עבור הקב״ה בעולם, שינה הרבי וכתב ״וואהנונג, כביכול“, היינו שהכונה שכל העולם יהי׳ דירה עבור הקב״ה.
על המילים ״דורך פארפאלקומען״ שפירושו ״להשלים״ השליחות, שינה הרבי ל״ערפילן״ שפירושו ״למלאות״ את השליחות שהוטלה עליו.
אחד מהתיקונים הנוספים שהרבי עשה על המודעה היה בקטע הרביעי, שבו היה כתוב ״דעריבער אין פארלויף פון אלע דורות געווען א מנהג אין פארשידנע קרייזען אפצוצייכנען דעם געבורטס טאג יעדן יאר״. מטרת כתיבת קטע זה היתה להראות לקהל הרחב שבעצם מנהג יום הולדת היה תמיד בכל החוגים ושזה לא חידוש של חב״ד, ורק שהרבי מציע לכולם לנהוג כך.
הרבי מחק את המילים ״אין פארלויף פון אלע דורות״, ורק השאיר שהיה מנהג לחגוג יום ההולדת בכמה חוגים, וכן מחק את המילים ״יעדער יאר״.
בקטע השישי היה כתוב ״מען פלעגט אויך״ שפירושו שהיו ״גם״ מנצלים את היום הולדת בשביל לעשות חשבון הנפש, הרבי הוציא את המילה ״אויך״, ואולי מפני שענין חשבון הנפש הוא ענין עיקרי ביום הולדת כמובא בהיום יום.
הרבי גם שינה מ״רעזולוציעס״ ל״באשלוסען״, שלכאורה תירגום יותר נכון וראוי למילה ״החלטות טובות״, וגם יותר מדגיש את התוקף של ההחלטה טובה שהאדם מקבל ע״ע.
בסיום הקטע שההחלטות טובות ביום ההולדת היו ״אין די ראמען פון ״מזלו גובר״", שפירושו בתוך המסגרת ופרמטרים של ״מזלו גובר״, שינה הרבי וכתב ״מיט״, שפירושו עם הפרמטרים של מזלו גובר. (לדאבוני נשמט ממני תיקון זה בשעתו ולא נכנס בדפוס). הרבי גם הוסיף ״און כוחות פון מזלו גובר״ להדגיש הכוחות מיוחדים שניתנים ביום ההולדת.
בקטע השביעי על המילים ״בולט זהען״ שינה הרבי וכתב ״דערנאך״, היינו שלא רק ביום ההולדת עצמו ראו השינוי באופן בולט, אלא שגם לאח״ז ראו השינוי שנעשה בהנהגת האדם כאשר חגג את יום ההולדת שלו.
הרבי גם הוסיף את המילה ״מער״ לפני מהדר, שחגיגת יום ההולדת פעלה שיהדר עוד יותר בקיום המצוות.
בקטע התשיעי הרבי הדגיש את המילים ״אין צוגאב״, היינו שההצעות של הרבי בקיום מנהגי יום ההולדת הם רק בהוספה למנהגים של כל חוג וחוג באופן של נהרא נהרא ופשטיה.
בקטע העשירי ד״ה ״אין זיין פארשלאג״, בשולי-הגליון ״האט״ נדפס ״וועלעכען״ הרבי תיקן בכי״ק ל״וועלען״. בקטע הנ״ל בשו״ה לעבעדיקייט נדפס ״שוואונגט״ הרבי תיקן בכי״ק ל״שוואנג״. בקטע האחרון על המילה ״אידשען״, תיקן הרבי בכי״ק ל״אידן״.
בשיחות האמורות הרבה הרבי להדגיש שמנהג זה היה קיים אצל יחידי סגולה ורק שלא ידעו מזה עד שכב' קדושת אדמו"ר מוהריי״צ פירסם זאת. יתירה מזו באחש״פ הזכיר הרבי שמובא במדרש ש״רוב בני אדם מחבבים . . יום שנולד ושמחים בו ועושים בו משתה״, ובהערה שם ציין הרבי לכמה מגדולי ישראל, (שו״ת גנזי יוסף, בעל ישרי לב, ובן איש חי) שנהגו לחגוג את יום הולדתם.
כתוצאה מכך ערכו יוסף יצחק שי׳ גרינברג בעזרתו של הרב דוד אולידורט שי׳ בחצי השני של העמוד ״מקורות בחז״ל ובדברי הפוסקים״, שבו הובאו מגדולי ישראל שנהגו לחגוג יום הולדת במנהגים שונים ובעריכת סעודות וכו׳ כדי להנגיש את המבצע הזה גם בחוגים חרדים שלא היו רגילים במנהגים אלו. (רוב המקורות הועתקו מהספר "יום מלכנו" שערך בשנת תשד"מ הרב מרדכי מנשה לאופר שליט"א).
הנה צילום מההגהות שעשה הרבי למקורות בחז״ל וספרי הפוסקים (כמה מההגהות הם בכתב ידו של יוסף יצחק גרינברג לפני שהכנסתים לרבי, להלן יצויינו רק אלו שקרוב לודאי שהם מהרבי).
בעמוד הראשון בקטע 1 ד״ה ״עריכת מסיבות של שמחה״, בציטוט מספר אור ישע אודות מנהגי מהרי״ו סוליצא כתבתי ״הע׳ תסד״, והרבי ציין סימן שאלה על זה, ותיקנתי בדפוס ״הערה תסד״.
בקטע 2 ד״ה ״לימוד שיעור נוסף בתורה״, בציטוט מספר המנהגים נדפס בטעות ״נוסד על השיעורים הקבועים״, כמדומני שהתיקון לאות ״ף״ הוא של הרבי ותוקן בדפוס ״נוסף על השיעורים הקבועים״.
בעמוד ב׳ בקטע 6 ״אמירת מזמורי תהלים״ נכתב בטעות ״ממכתב כ״ק אדמור״ עם הגרשיים אחרי הריש, כמדומני שהתיקון להכניס הגרשיים במילה אדמו״ר הוא בכי״ק, וכן תוקן בדפוס.
בקטע ״לכללות ענין יום הולדת״ התיקון להוריד קטע זה לסוף העמוד אינו ברור באם זה כי״ק.
בקטע האחרון בציטוט מהפסוק ״אשר יצוה את בניו״ נכתב בטעות ״ואת בני ביתו אחריו״, הרבי תיקן בכי״ק ומחק את המילה ״בני״, ולדאבוני נשמט ממני בשעתו תיקון זה ונדפס עם הטעות.
על המכתב של הרד״ר לרבי בזכרוני שהרבי סימן עליו V אבל אינו תח״י.
בעמוד מח מופיע צילום של המודעה כפי שנדפסה בפועל באלגעמיינער זשורנאל. לאחר ההגהה של המודעה הורה הרבי שיתרגמו את המודעה ללשון הקודש ובשפת המדינה באנגלית. הרה״ח ר׳ טוביה בלוי שי׳ תירגם את המודעה ללה״ק.
הנה תצלום מהמודעה שפורסמה בעיתון ”המודיע“ בל"ג בעומר תשמ״ח.
הת' יהושע מצגר שהיה אז אחראי על הדפסת המודעות באנגלית בעיתון ניו יארק טיימס, ערך את המודעה מחדש בסגנון המתאים לקוראי הניו יארק טיימס (מיוסד על הנקודות של המודעה באלגעמיינער), והמודעה הוכנסה שוב לרבי להגהה לפני ההדפסה.
הרבי הגיה על הנכתב באנגלית שביום ההולדת יתנו some צדקה, שפירושו קצת צדקה, הרבי מחק את המילה הזו, והשאיר שיתנו צדקה.
מספר הרה"ת ר' מרדכי מנשה שי' לאופר:
השם לספר "יום מלכנו" – שהוא לשון הפסוק בהושע (ז, ה) – ניתן עפ"י מאמרו של ידידי הרה"ת ר' יהושע מונדשיין שנדפס ב'כפר חב"ד' של י"א ניסן תשמ"ב. אחד התיקונים שהרבי העיר על המקורות הי' סימן שאלה על ציטוט מספר מנהגי מהרי"ו סוליצא – שם נזכר שהרה"צ רבי ישראל מרוז'ין חגג את יום הולדתו.
הדברים הובאו במאמר ב'כפר חב"ד' (ומשם ב'יום מלכנו') מתוך הערה תסד, ונכתב בקצרה "הע'". הרבי ציין סימן שאלה והובן בשעתו שהכוונה היתה שאם לא מדובר בציון לעמוד מסויים יש לכתוב בצורה מלאה: "הערה".
– בהערות וציונים הנ"ל שבמודעה שהוגהה נזכר לפחות ד' פעמים הספר "יום מלכנו".
***
יצויין כי החלקים מתוך הכתבה העוסקים באירועי שנת תשמ"ח הינם מתוך "תשורה משמחת הנישואין" של הרה"ת ר' לוי ומרת חי' מושקא שיחיו גרינברג, כ"ט סיון תשע"ט. אך כאן באו בשינויים ובתוספות.
מאפשרים לכם לקבל
