רחובות העיר טבריה התמלאו אמש (ה'), אור ליום ההילולא ב' ניסן, במבקרים ישנים-חדשים: למעלה ממאתיים וחמישים בוגרי הישיבה, שלמדו ופעלו בה בחמש-עשרה השנים שחלפו מאז נוסדה, בשנת הקהל תשס"ט, התכנסו יחדיו לכינוס הקהל מיוחד. הכינוס נערך בסימן דבריו הקדושים של הרבי – פעם שליח, תמיד שליח! 

הישיבה, המורכבת מקבוצת תלמידים-שלוחים המגיעה מישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, מהווה המשך ישיר למוסד 'התלמידים השלוחים' שיסד הרבי בשנת תשכ"ז: קבוצת תלמידים המגיעה לעיר ומקיימת בה ישיבה לכל דבר – ובמקביל, פועלת להאיר את העיר לכל חלקיה.

הכינוס נפתח בבניין הישיבה, שנרכש בשנים האחרונות בתמיכתם של אנ"ש מכל רחבי תבל ועבר שיפוץ מאסיבי. הבוגרים שהגיעו ל'זאל' המחודש נהנו להיזכר בימי-קדם. לאחר תפילת ערבית ושיעור חסידות עם משפיע הישיבה, הרב שמעון קוצ'ובייבסקי במאמר ד"ה החודש תשי"ד, פנו המשתתפים לאולם בית חב"ד 'לאה וילדיה' במתחם 'קבר האימהות' הסמוך. שם קיבלו את פניהם רבני הישיבה, לצד השליח הראשי לטבריה הרב יוסף קרמר וחברי הנהלת הישיבה במגדל העמק, הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ. 

וידאו:

בנוסף קיבלו את פני הבוגרים כמה ממקורבי הישיבה, יהודים יקרים הנמצאים בקשר רב-שנים עם התלמידים-השלוחים. לחלקם היו באירוע הזה שמונה ועשר חברותות, מכל שנה ושנה. הקהל, שחלקו פגש ביהודים אלו בשלבים ראשונים של התקרבותם, נהנה לראות את הפירות מ'פעולות קטנות', כביכול, שנעשו על ידו.

הקהל, היסב סביב שולחנות ערוכים, כאשר לכל כיתה הוקדש באירוע הזה שולחן מיוחד. ראש הישיבה, הרב ברוך לבנוני קיבל בברכת 'ברוכים הבאים' את הבוגרים שהגיעו מקרוב ומרחוק, והזמין את השליח הרב יוסף קרמר לקריאת פרקו של הרבי ולדברי ברכה. הרב קרמר חלק עם הקהל את התרגשותו הרבה למראה כמות כה גדולה של 'שלוחים' בעבר ובהווה, ושיתף בסיפור מיוחד ששמע מאביו, הרב אריה לייב קרמר ע"ה, על בעל ההילולא – אדמו"ר הרש"ב.

 הקהל צפה בחלקו הראשון של סרט מיוחד שהופק לרגל האירוע, בו השתתפו נציגים מכל 15 שנות הישיבה, המתארים את זכרונותיהם מימי הישיבה. את לימוד הנגלה והחסידות, את החיות המיוחדת בהפצת המעיינות. הסרט הראה כיצד פעולה קטנה של תלמיד אחד בראשית שנות הישיבה – הופכת עם השנים לאילן רב פארות. כך, למשל, 'מסע בר מצווה' – הקייטנה המיוחדת לילדי העיר, או, למשל, שיעורי הרמב"ם היומיים בבתי הכנסת בעיר, 'פעולה נמשכת' של חמשה עשרה שנה. כמה משלוחי הרבי בעיר, בהם הרב שניאור טורקוב והרב צבי זלמנוב, ר"מ בישיבה, תיארו את המהפכה הגדולה שחוללה הישיבה בעיר. "טבריה שלפני הישיבה וטבריה שלאחריה – איננה אותה טבריה"! הכריז הרב טורקוב.

הרב לבנוני שוחח עם המסובים – 'משפחת טבריה' – על אחת מהנקודות העומדות בלב הכינוס: השליחות היא דבר נצחי. "ביחידות לתלמידים השלוחים בר"ח חשוון תש"ל אמר הרבי כי לתלמידים שלוחים כוחות מיוחדים, ומשכך נבחרו דווקא הם ללמוד ולפעול ב'ערי השדה'. ברור שהכוחות האלו הם נצחיים, והם מלוות כל אחד בעבודתו הוא, ומטילות עליו אחריות אמיתית".

ראש הישיבה במגדל העמק, הרב יצחק גולדברג הוזמן לשאת דברים באירוע. בתחילת דבריו, הביע את התפעלותו: "כשפנו אלי מהישיבה בטבריה וסיפרו לי על רעיון הכינוס – לא האמנתי שיגיעו לכזו הצלחה. מה קושר בחור לישיבה בטבריה גם 15 שנים אחרי שלמד בה? אינני חושב שיש קשר כזה לישיבה רגילה. העניין כאן הוא אחר. טבריה היא שליחות, ולא זו בלבד, אלא שליחות-ראשונה בחייו של התלמיד. גם מי שנמצא היום עמוק בשליחות בעצמו, יש לו פינה חמה בלב לשנה שבה זכה להיות, בפעם הראשונה, שליח של הרבי, לפעול את ענייניו של הרבי".

 הרב גולדברג עורר על האחריות המוטלת על כל אחד לפעול בשליחותו של הרבי: "כשמדובר במי שמכהן כשליח בפועל, ברור שמוטלת עליו האחריות הגדולה למלא את השליחות כראוי. ובמיוחד, להשתדל בפתיחת סניפים חדשים של תומכי תמימים. הארץ צמאה לסניפים כאלו, שאפשר לכבוש איתם את העולם. גם כשמדובר במי שאיננו שליח באופן רשמי, ברור שבמהות הוא שליח, והוא יכול לפעול בעבודתו גדולות ונצורות. זה לא משנה איך. צריך שהרצון להביא את הרבי לעולם – יבער בלב. כשזה יבער, ימצאו גם הדרכים".

הרב שכטר, מבוגרי הישיבה, המתגורר בראשון לציון, תיאר בחן רב ובמילים כנות את ה'יציאה מהתיבה' לאחר החתונה, את הכניסה לעולם העבודה והשקיעה בו, את התרוממות שאירעה לו בהתוועדות חסידית, בעקבותיה קבע עם קבוצת חברים שיעור חסידות קבוע, שבעקבותיו הגיעו עוד התועדויות.. בעקבות כל אלו, הוא הפך לשליח בפועל ממש ולמי שמביא את אור החסידות אל חבריו לסביבת העבודה.

אחרי אתנחתא קצרה של ניגונים, שהפכה עד מהרה לריקוד חסידי סוער, הקהל צופה בסרט נוסף, המורכב גם הוא מראיונות עם בוגרי הישיבה. "אם תומכי תמימים היא כור ההיתוך של חיים חסידיים, טבריה היא כור היתוך של שליחות", מתאר הרב צבי הירש אלפרוביץ', משלוחי הרבי לקרית אונו, את פעילות ה'חברותות' של תלמידי הישיבה. הרב מנחם מענדל חמו, שליח בחצור הגלילית ור"מ בישיבת חנוך לנער, מתאר מצידו חברותא חד-פעמית בפרק ל"ב עם אחד מתושבי העיר, שהפכה לחברותא יומית בתניא.

על המסך נראה ה'חברותא', אבישי עמר, שבתשע השנים שחלפו מאז למד מידי שנה 'חברותא' עם תלמידי הישיבה. ר' אבישי הוא היום מהפעילים הנמרצים ביותר במבצעי הרבי בעיר טבריה. מארגן שיעורים, התועדויות,'מבצעים'. אחריו מופיע ארז, מתושבי העיר. כתוצאה מהפעילות של ר' אבישי הוא יסד בעצמו שיעור חסידות. "שלהבת עולה מאליה!"

שיח מיוחד עם שלושת שלוחי הרבי בחריש, רב הקהילה הרב לוי אפשטיין, השליח הרב דוד כהן ועמיתם לשליחות הרב ראובן זאייאנץ. השלושה, בני אותה כיתה בישיבה בטבריה, מתארים בחן ובחיות את העבודה המשותפת, הכרוכה בויתור מתוך 'הנחת עצמותו' ומחשבה על 'הכוונה העליונה'. הם משחזרים גם החינוך שקיבלו בטבריה, שחרט בהם רושם עמוק של שליחות והתמסרות.

המשפיע ר' שמעון קוצ'ובייבסקי משתף את הקהל בתיאור חי של נסיעה משפחתית לרבי לרגל 'שנת הקהל'. "כשנמצאים אצל הרבי, יש בהירות. פתאום ברור מה העיקר ומה הטפל, מהי מהות החיים, מה חשוב באמת. כשמגיעים עם כל המשפחה, בדרך כלל אין זמן לחוות חוויות רגשיות. והאמת – הם בכלל לא חסרות. ה'נקודה' מאירה. בנקודה הזו חשוב להיזכר ולחיות בכל יום ויום מחדש". הוא מסיים בהצעה מעשית, המתאימה גם לשנת הקהל – כאשר כל בוגר יקבע 'חברותא' קבועה, ודווקא עם בן כיתתו – לא רק לימוד קבוע יהיה כאן, אלא גם 'נזכרים ונעשים' של ימי הישיבה.

האירוע הרשמי מסתיים בסרטון וידיאו קצר נוסף. השליח ר' לוי בוטמן ור' ישראל אלבוים מאשדוד משתפים יחד בסיפור אישי מיוחד: ר' לוי, תלמיד בישיבה, פגש בר' ישראל, אז ילד בן 13, שנכנס ל'סדר ניגונים' בבית חב"ד. הקשר ביניהם, שהתחיל בשיחה אקראית, הלך והתהדק – כשבסיומו, לפני מספר חודשים, היה הרב בוטמן השדכן של ר' ישראל אלבוים – שהקים, כמובן, בית חב"די למופת.

החלק הרשמי מסתיים אך הקהל לא ממהר להתפזר. הבוגרים שמתיישבים סביב שולחן גדול להתוועדות חסידית. בראש המדברים – הרב יוסף יצחק גורביץ, כשאחריו ממשיך ומתוועד ר' שמעון קוצ'ובייבסקי אל תוך השעות הקטנות של הלילה. חלק מן הבוגרים ישובים בשולחן המרכזי, ואחרים מתוועדים או משוחחים בקבוצות קטנות בכל רחבי האולם. בצאתם, נוטלים הבוגרים עמם תשורה מיוחדת: "ונכבשה – דברי ימי התלמידים השלוחים", המסמלת את הכח והאחריות המוטלת על כל תלמיד-שליח, להמשי ולהוות נר להאיר לכל סביבתו, בכל מקום בו הוא נמצא, "אלעמאל שליח"!