מדוע ׳התבייש׳ הפוסק החשוב לתת הסכמה למשפיע החב״די?
במוצאי שבת האחרון נערכה התוועדות וסעודת 'מלווה מלכה' בהיכל בית הכנסת חב"ד העתיק 'בעל התניא' בשכונת מאה שערים בירושלים לרגל יום ההילולא של המשפיע הגאון החסיד רבי משה וובר ע"ה, שחל בח"י באדר.
במעמד נשאו דברים גדולי ירושלים ביניהם רב קהילת חב"ד בגילה הגה"ח הרב שאול סילם, רב שכונת 'רמת שלמה' בירושלים הגאון רבי מתתיהו דייטש, רב קהילת חב״ד 'מטרסדורף' בירושלים הרה״ח הרב נפתלי רוט, איש החינוך הרה״ח הרב ישעיהו וובר, ראש ישיבת 'תולדות אהרון' הגאון רבי משה קאהן, רב שיכון חב"ד בירושלים הגר"ט זילברשטרום והמשפיע הגה"ח הרב עידו יצחק וובר אשר נשא את המסע המרכזי.
הגאון רבי מתתיהו דייטש, ממקורביו הוותיקים של בעל ההילולא, חשף בדרשתו, כי כאשר זקן המשפיעים ע"ה התכונן להוציא לאור את ספרו הנפלא 'ירים משה' – הוא היה זה שנשלח לבקש את הסכמתו של הגאון האדיר רבי שלמה זלמן אויערבך ע"ה.
"כשהגעתי לרבי שלמה זלמן עם הספר – אמר לי הגרש"ז דבר מבהיל: 'אני מתבייש לתת הסכמה לרבי משה. שאני אתן הסכמה לספר של רבי משה וובר? וכי הוא זקוק להסכמה שלי? זוהי חוצפה ויהירות מצידי לתת הסכמה לספר של אדם גדול שבענקים כמו רבי משה.
"לבסוף כתב הגרש"ז ע"ה הסכמה נלהבת, שתוכה רצוף היה שורת תארים כבירים על דמות הענקים של רבי משה וובר ע"ה על גאונותו וצדקותו וחסידותו. כשהגעתי עם ההסכמה לרבי משה, הוא ביקש: 'למחוק את כל התארים'. ואכן, במהדורה המודפסת השמיט בעל ההילולא את כל התארים שכתב עליו הגרש"ז, והותיר תחתיהם שלוש נקודות…"
מאפשרים לכם לקבל
