בעקבות חידוש היחסים בין ערב הסעודית לאיראן, אנו מביאים כאן קטע אקטואלי מדברי הרבי על המצב הבלתי תקין בסעודיה.

משיחת מוצ"ש פרשת תשא תשל"ט:

שכך היה גם בנוגע לנפט: הבטיחו (=ארה"ב) הבטחה גמורה שיביאו להם נפט מפרס, והנה רואים ש[לא רק שהם אינם יכולים לתת, אלא] אפילו לעצמם אין! וכשנוכחו בזאת, הבטיחו שיביאו להם נפט 'מאיזה מקום שהוא' - מה הפירוש 'מאיזה מקום שהוא'?! נפט הרי לא מגיע מהשמים אלא מהארץ, ובארץ הרי יודעים באיזה מקום זה נמצא !

אז ענו כתשובה: זה נמצא בערב הסעודית. שלחו לשם שלוחים וערב הסעודית ענתה: 'לא', באל"ף רבתי! הם כלל אינם מסכימים להסכם. ולולי זאת, הם הרי ידעו בינם לבין עצמם באופן ברור, שאפילו אם ערב הסעודית תבטיח לתת נפט, כלל אין לדעת כמה זמן זה יחזיק, ואף לא יודעים כמה זמן יחזיק זה שיושב שם על הכסא, וכדלהלן :

לא צריכים להיות פוליטיקאי גדול או חכם מופלג בתכסיסי פוליטיקה ומלחמה, בכדי להבין שהדבר הכי לא נורמלי שיכול להיות ישנו בערב הסעודית:

יש שם שלשה אנשים ממשפחה אחת שיש להם הכנסה של עשרות בליוני דולרים מידי שנה, והדבר היחיד המחזיק אותם הוא, שחלק מהכסף מנוצל עבור שכירת חיילים שיגנו על עורם ועל בשרם, ומשלמים להם במיטב כספם וזהבם עבור היותם 'שומרי ראש', והם מגינים על אותם אנשים ספורים, שכל עשרות בליוני הדולרים נכנסים לרשותם .

מצב כזה היה אפשרי לפני מאה שנה, אז, העם שחי שם היה לחוץ ולא היה לו מספיק שכל בכדי להבין זאת, ואף לא היה מי שיספר להם את האמת ויאמר להם שבכוחו לשנות זאת, לכן, הם חשבו שמצב זה יכול להמשיך עד אין-סוף.

אך ההיסטוריה הוכיחה שמצב כזה לא יכול להמשיך :

רוסיה:

בתחילה, כל אדם שהיה קצת מציאותי, לא האמין שלאחרי שלש-מאות שנה שמשפחת ה'צארים' יושבת על כסא המלכות - יבואו לפתע מספר איכרים ומספר חיילים וידיחום מכסאותיהם. וכשזה בפועל קרה - טענו כל האומות שמסביב, שמאחר ורוסיה היא מדינה 'פראית' ('ווילדער פאלק') עם סדרים 'פראיים' ('ווילדער סדרים') והרבה מדבריות, וכל מיני סוגים של דברים 'פראיים' ('ווילדער זאכן') - ממילא מתאים ל'פראיותם' ולמדינתם שיקרה כזה דבר.

משם התפתחו מהפכות אלו והתפשטו לכל המדינות שמסביב, ואף אחד לא למד מכך את הלקח (ששלטון משפחתי מצוצמם אינו יכול להחזיק מעמד).

גם בימינו ממש, אירעה מהפיכה כעין זו, במדינת פרס (=אירן):

מושל מדינה זו (ה'שאה') ישב על כסא מלכותו ושכר חיל שלם שישמור עליו, ויחד עם זה שלשל לכיסו (לא בליונים כערב הסעודית, אבל) הון עצום .

הגיעו אלו שהיה להם חשק לכך, ושלחו אנשים לכל מקום ומקום ברחבי הממלכה והסבירו להם: אתם הרי מליונים והם רק אנשים ספורים, וגם שומריהם - הם 'שכירים' - המקבלים על כך שכר, וכאשר יבטיחו להם שיתנו להם פי-כמה, מדוע שיגנו על שלשה- עשר אנשים נגד שלשה-עשר מליון - זה לא 'משתלם' להם !

וכך הוא גם במדינות הקטנות שמסביב לערב הסעודית, שגם בהם שורר מצב 'פראי' אשר אנשים ספורים מקבלים מהעם הון עצום, שאינו אמור לשמש את 'טובתם' של אזרחי המדינה, והם פי-מליון או שתי מליון או שלש מליון מאותם מספר אנשים .

לכאורה היה על המדינות האלה לבטח עצמם מפני הפיכות שכאלה. אך למעשה - בפרס כלל לא הבטיחו את-עצמם. ובערב הסעודית - הדבר היחיד שעשו לבטח את עצמם הוא - ששלחו נשק לפרס, נשק שעתה נפל לרשותם של אלו שהדיחו אותו מכסאו, וחלק מנשק זה נמצא כבר ברוסיה - אלא שעושים מכך סוד.

(תודה לת' יעקב קפלון על הבאת הדברים מתוך הספר 'קראתי ואין עונה' בהוצאת 'מלכות הכתר')