הכה ביהודים והצל את השמאל

איש יהודי*

את המאבק הנוכחי רוצה התקשורת לצייר כמאבק תמים בין שני מחנות: הראשון - מחנה מסוכן הדוגל בדיקטטורה, והשני – מחנה נחמד שכולו אנשים חביבים שחפצים בטובת הזולת, ולכן הם דוגלים כמובן בדמוקרטיה טהורה.

כמעט הכל כבר נכתב כדי לנסות להשפיע על העדר שנוהה בעיוורון מוחלט אחרי ה"מנהיגים" הדמוקרטיים "שלנו" – לשכנעם עד כמה מדובר בעלילת דם. אני מבקש להעביר עוד נקודה-שתיים, שאולי עוד לא נכתבו, או לא הודגשו (ואני ממש לא בקי בכל מה שנכתב ופורסם מאז פרוץ המאורעות):

על מה חולמים כעת בשמאל? כולנו יודעים: לא על הפסקת הליכי הרפורמה המשפטית; חלילה וחס! מה יהיה הדלק להמשך ההסתה נגד עצם קיומה של הממשלה, אם לא המשך החקיקה?! אם כן ברור שהם חפצים בהמשך הליך החקיקה, ועוד יותר מאשר אנשי הימין. אז על מה הם חולמים? הם חולמים על הדבר האמיתי: הפלת הממשלה הנבחרת. עבור הנואמים הצווחים בהפגנות באוזני הציבור המוסת – זה כל הסיפור; עבור המפגינים התמימים – לאו דווקא. רבים מהם סבורים באמת ובתמים שהם מצילים את המדינה מאבדון.

ננסה להעביר כאן מסר פשוט, שעשוי לשכנע גם מי שלא זז מילימטר מעמדותיו:

הפגנות השמאל מצטיינות כידוע במתירנות מוחלטת כלפי כל מה שהיה אסור לעשות בעבר בהפגנות. יש בהם: קריאת תיגר על עצם קיום המדינה (דגלי אש"ף מונפים בגאווה), קריאות לרצח ולמלחמת אחים; הפרעה לסדר הציבורי; איום על ביטחונם האישי של משתתפי ההפגנות עצמם, חלילה; הטרדת ועינוי אלפי אנשים, בהם זקנים ומוגבלים ועוד.

והחידוש הכי מרענן: משטרת העם מגויסת לטובת הצלחת מחנה השמאל הקיצוני. לא פחות. החנופה למארגני ההפגנות ולמפגינים מגעילה, ומבליטה שוב ושוב את חוסר השוויון של האזרחים כלפי החוק, מה שלימניים אסור – לאלה מותר גם מותר. כמה עצורים בודדים נעצרים למראית עין – רק כדי לבלבל את האנשים התמימים שצועקים חמס על חוסר השוויון הזועק לשמים, וממש לא כדי לעצור את ההידרדרות והפגיעה ביציבותה של הממשלה בישראל. לדעתם אולי אדרבה – מה טוב אם ההפגנות יביאו למטרתן הסופית.

לכן, המסר כאן למפגינים פשוט ביותר:

אם תרצו אי פעם לחזור לשלטון באמצעות בחירות – אבד הסיכוי! העם כבר הבין שלא תקבלו את תוצאות הבחירות, בשם כל הסיסמאות המקושקשות שהמצאתם, ולא יראה טעם לצאת לבחירות. במיוחד כאשר משטרת החוק פועלת נגד החוק שדורש אי אפליה בין האזרחים, ובכך בעצם בוחרת כבר בשבילנו מי ינצח כאן, ואינה מאפשרת בחירות אמיתיות, כאמור. ולא שכחנו את התקשורת שמומחית ב'עליהום' נבחני בזוי על כל שאינו הולך בתלם, אבל לא זה הנושא שלנו כאן. וגם את ידידינו ישישי הבג"ץ לא שכחנו – שיהיו בריאים וזקנים עוד יותר. וכאשר מצטרף לחגיגה האזרח הראשון במדינה, ששם משפחתו מתחיל באות ה', אזי יש לתהות האין זה מחזה דמיוני מול עינינו.

התוצאה היא, לא תאמינו, אבל לא יהיה מה שבאמת יפיל את הממשלה. הממשלה תישאר קיימת, ואתם תישארו בהפגנות, עד שלאזרחים תל אביביים מהמחנה שלכם יימאס מהמטרד הקבוע הזה, ואז הכל כבר יסתדר בצורה משעשעת.. ודי למבין.

כעת, חשוב לחדד הבדל שקיים בין המפגינים, שלא כולם עשויים מקשה אחת:

קבוצה אחת שכוללת את האנשים התמימים, לרוב – מבוגרים, המאמינים באמת ובתמים שעומדים לגזול להם את המדינה שהם ואבותיהם כה עמלו להקמתה ולביסוסה. לאלה אין שנאה אובססיבית ליהדות, רק למחנה הימין, לאידיאולוגיה של הימין, ולמנהיגי הימין בתור מובילי השיטה.

הקבוצה השניה – לרוב – צעירים יותר, שמתנכרים ליהדות עצמה, למורשת היהדות לדורותיה, לעצם ההזדהות כיהודים. הם חשים מטופשים עם התווית המגבילה הזאת: יהודי.

אלה האחרונים, שנאתם אינה לאידיאולוגיה, משום שהם עצמם חסרי אידיאולוגיה. מה שממלא את התנגדותם ב"תוכן אידיאולוגי" היא השנאה עצמה, שמזינה ומצדיקה את עצמה, ללא צורך בסיבות הגיוניות נוספות.

כך, השנאה האישית לאישיות העומדת בראש מחנה הימין הופכת להיות מוצדקת מעצם היותה, וכל מה שנשאר הוא רק לצעוק שוב ושוב עד כמה האיש שנוא, ודי בכך להלהיט את הרוחות.

אבל מה שמסוכן עוד יותר – הקבוצה הזאת מעמידה את עצמה נגד כל מה שהיה ברור ליהודים מאז ומתמיד; ההפגנות רק מבליטות את ההתנכרות לזהות היהודית, לאמונה בכך שהארץ היא ארצנו, ולתחושת הערבות ההדדית שקיימת רק אצל יהודים (גם הגויים מודים בכך). דורות על גבי דורות היה קיים בוז עמוק למי שבוגד באחיו היהודים, ומעמיד את האגו המסוכסך שלו לפני טובת הכלל היהודי.

את כל אלה ועוד סממנים יהודים אחרונים שאולי נותרו עד לפני חודשיים, רומסים חלק מהמפגינים ועוזריהם (או יוזמיהם) בתקשורת, בצמרת "רבני" המשפט, בצמרת אנשי המדע, או העסקים, ואפילו בצמרת הצבא, צבא העם, למרבה הצער.

כך שהכותרת שנושאת כתבה זו מוצדקת, כי על כך המאבק האמיתי – על עצם דמותה של המדינה היהודית.

לקבוצה הראשונה אני אומר:

האם באמת הייתם מוכנים לעמוד במסגד ליד איזה מופתי שמסית את האספסוף לפגוע חלילה ביהודים; האם הייתם רוצים לעמוד לצידו של הכומר המקומי בעיירה באוקראינה לפני 200 שנה, כשהוא מבשר לציבור על תינוק נוצרי שנרצח בידי יהודים, על מנת ללוש בדמו את מצות הפסח?!

אם לא – אז מדוע אתם מקשיבים לכל דברי הבלע וההסתה לרצח שמושמעים בהפגנות האנרכיסטיות הללו?! אם זו לא הסתה – מהי הסתה?

לקבוצה השניה אין לי מה לומר: הם הרי מתחרים איש עם רעהו מי יכה ביהודים טוב יותר.

*

בחג הפורים תשמ"ז אמר הרבי שבימינו מתקיים מה שנכתב בדניאל בנבואת הגאולה (יב, י): "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים", שיתברר הטוב מן הרע, ללא הערבוב הקיים כעת. לכן, יהיו כאלה שנראים כטובים, ופתאום מתגלה בו עומק רע בלתי צפוי; וכן להפך: אנשים שהיו נראים כרעים, ופתאום מתגלה בהם עומק טוב בלתי צפוי.

נקוה שכל אחד מאיתנו יצליח להפתיע את עצמו עם עומק הטוב הטמון בו, ונחגוג ביום חמישי הקרוב את "יום האחדות הלאומי".

*בניגוד לשמאל, אני באמת חושש מקץ הדמוקרטיה, אך לא בשל הרפורמה, אלא להפך – בשל היעדרה. כך שמחוסר האפשרות להביע בגלוי את דעתי על המצב, אני נאלץ, שלא כמנהגי, לחתום בשם עט שהזמן גרמא.