הבוקר התבשרנו בדבר פטירתו של השחקן והמפיק חיים טופול, שהיה לאגדה ישראלית בחייו. הוא הופיע בכמה מההצגות והסרטים המונומנטליים והקלאסיקות הגדולות במדינה היהודית.

בשנת תשל"ז ביקר חיים טופול יחד עם ידידו רחבעם זאבי אצל הרבי ונכנסו אליו ליחידות. כך תיאר טופול את הפגישה:

הרבי היה איש נעים מאד, צנוע ביותר, בעל ידע נרחב בשטחים שונים, אשר ניתן היה לחוש כיצד הכריזמה שפעה ממנו. הוא שאל אותנו שאלות, שעל חלקן השיב ועל חלקן לא. האווירה בחדר הייתה כמו מקודשת והשיחה בינינו התנהלה בטונים שלווים ושקטים מאד. הרבי ישב כפוף וצנוע על כסאו, בניגוד לאנשים רבים שמסתכלים על בני שיחם מגבוה, כשמדי פעם נשא מבטו אלינו והביט בנו בעיניו הכחולות והעמוקות. כשנשאלה שאלה הוא הקפיד לחשוב זמן-מה לפני שהשיב, ואחר ענה תשובה מנוסחת היטב, כך שניתן היה לחוש שהוא מייחד את תשובתו אך ורק לך, וכמו לא נותן – ולו לרגע – תחושה שאת אותה שאלה נשאל פעמים רבות..."

בחלקה האחר של היחידות העלה טופול את אחד הנושאים שבהם עסק באותה עת: משחק, ביום והפקת סרטי וידיאו על פי אחדים מסיפורי התנ"ך. באותה תקופה היה עדיין מכשיר הוידאו בחיתוליו, חיים ניסה להסביר לרבי שזו תחילתה של מהפכה – האפשרות שבבתים רבים בעולם יצפו אנשים בסרטים המבוססים על סיפורי המקרא, כולל המחשה גיאוגרפית של המקומות שבהם אירעו הסיפורים עתיקי היומין.

הרבי שאל שאלות אחדות בנושא, לא מסתיר את לבטיו מהמיזם החדש שנפרש בפניו; הן דורות רבים למדו את סיפורי התנ"ך באמצעות קריאה ושינון, ומה הטעם שלפתע יהפכו סיפורי התנ"ך לסרט ביתי?! על שאלתו זו של הרבי השיב טופול, שכבר אז (תשל"ז) אנשים מקשיבים לקלטות שמהן בוקעים דברי הרבי, וייתכן שלא ירחק היום שבו ברגע שהוא ידבר ישמעו ויראו אותו חסידיו בה בעת בתל אביב, בניו יורק ובפריז.

"הרי בעזרת האמצעים הטכנולוגיים ניתן להעביר מסרים טובים וגם פחות טובים, ולי כיהודי מאמין חשובה דעתך. הייתי רוצה ששליחיך יבואו לאולפן שלנו בניו יורק ויצפו בסרטים, ואם אינם טובים בעיניהם, אזי נשמח בהחלט לתקן."

כשתמה היחידות יצאו גנדי וטופול מחדרו של הרבי ובחוץ, להפתעתם הרבה, המתינו להם עשרות חסידים אשר נשאו אותם על כפיים, שרו ורקדו עמם.

חלפו כמה ימים, ובהתאם לעצתו של טופול בפגישה, הגיעו שליחי הרבי לאולפן וצפו בסרטי הוידאו המדוברים, שכללו גם מוזיקה ומראות נוף מארץ הקודש. בתום אחד הסרטים אודות אברהם אבינו, שאלם טופול לדעתם על שראו.

"אנחנו חושבים שהסרט טוב," החוו את דעתם נציגי הרבי, "אך לא כך אמור להיראות אברהם אבינו".

"מה כוונתכם?" תמה טופול, שגילם בסרט את הדמות המרכזית, "הרי אברהם היה רועה צאן שהתהלך רבות בדרכי הארץ, ולכן בוודאי היה גם שזוף בשל השמש היוקדת, בדיוק כפי שהוא מוצג בסרט."

"מבחינתנו אברהם אבינו היה נראה בדיוק כמו הרבי שלנו..." השיבו החב"דניקים פה אחד.

כששבו טופול וגנדי לארץ קיבלם יושב ראש כפר חב"ד בכבוד הראוי רק למלכים; הרי הם זכו להסתופף בצלו של הרבי.

(מתוך: "הקטר של חב"ד", עמ' 171)