בפורים תשד"מ, התוועד הרבי התוועדות מיוחדת, באחת השיחות דיבר הרבי על 'מיהו יהודי' ומחה על כך שכל המפלגות ויתרו על הערכים בשמם נבחרו, אלה הדברים (מתוך התוועדויות תשד"מ, עמ' 1269):

אם לפני עשרות שנים תפס מקום אצל מנהיגי המפלגה איזה שהוא "אידיאל", או עכ"פ מה שנרשם ב"מצע הבחירות"... – הרי בעשר השנים האחרונות מכרו את הכל תמורת "כבוד" או "כסף", ובעיקר – כדי להגיע לשלטון, ואם לא לשלטון ממש – להשיג לכל הפחות עוד כמה "כסאות", או עכ"פ "כסא" אחד...

אלו שדגלו בשם ה"סוציאליזם" – מכרו מכבר את כל הקשור ל"סוציאליזם" ובלבד להגיע לשלטון. אלו שדגלו ב"לאומיות" – מכרו מכבר את כל הענינים והאינטרסים הקשורים עם "לאומיות", כדי לנסות להגיע לשלטון (עד כמה שהדבר עולה בידם). ואלו הדוגלים – או דגלו בעבר – בשם "דת ישראל", מכרו מכבר את כל רווחי הדת האמיתיים, וזאת – תמורת "כסף"... או קבלת "משרות" עבור בניהם וחתניהם... ואין כאן המקום להאריך בדבר המבהיל...

כל אחת מהמפלגות היתה יכולה "למכור" את ה"אידיאל" שלמענו לוחמת היא, כביכול. ובמילא – "סוציאליסטים" מכרו את כל ה"סוציאליזם", "קומוניסטים" – את ה"קומוניזם", "לאומיים" – את ה"לאומיות", וה"דתיים" – את ה"דת"!... ההבדל הוא רק במה התבטא "נזיד העדשים"...

*

אחרי ההתוועדות של פורים תשד"מ התקשר הרה"ח ר' אהרן דב הלפרין עורך עיתון כפר חב"ד לניו-יורק וביקש משני תמימים משה מרינובסקי ומרדכי מנשה לאופר לקנות סרט-הקלטה מר' חיים ברוך הלברשטאם ולתמלל את השיחה המיוחדת הזאת שבה קבע הרבי כי כל המפלגות ללא יוצאת מן הכלל ויתרו על האידאולוגיות שלהן. ר' אהרן דב אמר שהשיחה הזאת היא מיוחדת וחייבים לפרסמה בהקדם.

התמימים רכשו את סרט ההקלטה אך מסיבות שונות הדבר התעכב והשיחה לא יצאה לאור עד שהרב דוד פלדמן, עורך השיחות בלשון-הקודש, ערך את השיחה.