תלמידי התמימים בישיבת תומכי תמימים וינה שבאוסטריה חתמו מסע לימוד מיוחד של שבוע ימים בארץ הקודש.

במהלך זמן חורף עמלים התמימים על לימוד התורה יומם ולילה. בחודש אלול הם פתחו בלימוד משניות מסכת עבודה זרה (המסכת הנלמדת בשיעור א), ובחודשים מרחשון, כסלו וטבת למדו 8 מדפי המסכת לעיונא.

לקראת יום הבהיר הגדול והקדוש י' שבט נערכו בישיבה מבחנים על הסוגיות הנלמדות (כמו גם על סוגיית "אהבת ישראל" הנלמדת בחסידות), שבעקבותיהן זכו התמימים בהצטרפות למסע.

אות הפתיחה של המסע היה אירוע "ליל שישי", לילה שכולו תורה. את ליל השישי שלפני היציאה למסע הקדישו התמימים לחזרה בעיון על הסוגיות הנלמדות, ועד אור הבוקר הדהד קול התורה ב'זאל' הישיבה, זה בלימוד יחידי, זה בחברותא וזה בשיעור.

ביום שני לפנות בוקר יצאו תלמידי התמימים למסע, מלווים בראש הישיבה הרב חיים פילדסטיל ובמגיד השיעור הרב ישראל חסין.

"אווירא דארץ ישראל מחכים", וכל רגע במסע היה מנוצל היטב ללימוד התורה והתעלות בדרכי החסידות. שיעורים מיוחדים, תפילות במקומות הקדושים, התוועדויות מרוממות, סיורים והיכרות של ארץ האבות, היו פס הקול של השבוע המלא וגדוש. מהכותל המערבי לקצרין, ומצפת לבית הכנסת "צמח צדק"; הקב"ה, הרבי, התורה והמצוות נעשו קרובים יותר, מוחשיים יותר, ומשמחים יותר.

גולת הכותרת של המסע היו מבחנים בסוגיות הנלמדות ושיעורים שנערכו על ידי ראשי ישיבות, רבנים ומשפיעים בארץ הקודש. רגעי שיא היו שיעור והתוועדות מיוחדים עם הרב יצחק גולדברג – ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, שיעור חסידות מיוחד עם הרב חיים שלום דייטש – ראש כולל "צמח צדק", ושבת מופלאה עם הרב שניאור אייזנמן – ר"מ בישיבת תורת אמת, אשר הגיע במיוחד לשבות עם התמימים ולהתוועד עמם לאורך השבת.

הנהלת הישיבה רוצה להביע מזמור לתודה מעומק הלב לשלוחים – הרב שלום בער מרזל והרב חיליק לוקשין אשר בלב חם ובטובת עין נדירה פתחו בפנינו את בית הכנסת "תפארת מנחם" בשכונת נחלאות בירושלים, והרב מענדי יוזביץ' שיצא מגדרו בכדי לסייע לנו ליהנות מבית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה. זכות תלמוד תורה דתלמידי התמימים תלוי בהם לברכה והצלחה.

המסע נחתם ביום ראשון לפנות בוקר ברגש עז של "ייראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם" – רבי, ראה את תלמידי התמימים בניך-עבדיך, ראה כיצד הם משקיעים ראשם ורובם בלימוד התורה ובכך נושאים בגאון את פעולותיך, ראה כיצד "אור אלוקים מאיר על פניהם" (כביאור רבינו מיימון אבי הרמב"ם ב"אגרת הנחמה" שלו), ולפיכך – שובה! עד מתי? והינחם על עבדיך, להתפאר בהם ולומר "ראו גידולים שגידלתי".