יהדות רוסיה עמדה בפני אסון נוראי שהתרחש ובא אליה, לא היתה שום דרך להימלט מרכבת המוות שדהרה לכיונם במלוא העוצמה. היה זה בעיצומה של שנת תשי"ג.
יוזף סטאלין, הרודן ששלט ברוסיה ומירר את חיי היהדות ברוסיה הלך ואיבד משפיותו מיום ליום.
הוא הגלה מיליוני אנשים, מכל הסוגים, למחנות העבדות שלו בסיביר.
אך יום אחד צצה עלילה חדשה.
"נכשלה המזימה היהודית" הכריזו כותרות העיתונים באמא רוסיה. "שמונה מרופאיו של שמש העמים החבר סטלין, בהם שישה יהודים, תכננו להרעיל את החבר סטאלין...".
הייתה זו בדייה פרי מוחו הקודח של הצורר, המטרה הייתה ברורה: לקיים משפט ראווה שסופו יהיה ידוע מראש – הוצאתם להורג של כל הרופאים והאשמת יהודי רוסיה כולם בנטילת חלק במזימה, כדי לשלחם לחבל ארץ נידח כדי להפוך אותו לבית כלא אחד ענק עבור כל היהודים.
עיתוני התעמולה הקומוניסטיים שפכו קיתונות של הסתה כנגד היהודים אויבי העם, וההמון הנבער נשטף בשנאה עזה. מיום ליום התרבו גילויי השנאה כלפי היהודים. יהודי רוסיה כולה הרגישו את הגרוע מכל הולך ומרחש לנגד עיניהם. ואין מי שיעזור.
חג פורים. בברוקלין יורד הרבי להתוועדות.
לאחר אמירת מאמר, ניגונים ושיחות, פניו של הרבי מרצינות לפתע, הקהל מבין כי הרבי רוצה להגיד עוד מאמר חסידות, ואז הרבי פותח בסיפור.
"מיד לאחרי המהפיכה ברוסיה לאחר נפילתו של הצאר קיבלו היהודים לפתע זכויות כפי שכל אזרחי רוסיה קיבלו.
נערכו בחירות דמוקרטיות לממשלה וכל אזרחי רוסיה, גם היהודים שבהם, נקראו להצביע בקלפי עבור המועמד המועדף עליהם.
הרבי הרש"ב הורה לחסידים להשתתף בבחירות ולהצביע עבור מועמד מסויים שהיה טוב יותר עבור היהודים.
חסיד אחד, שהיה מופשט לגמרי מענייני העולם הזה, ולא ידע כלל על המתרחש במדינה, אך מכיוון ששמע שהרבי אומר להשתתף בבחירות הוא הלך לטבול במקווה, חגר את אבנטו והלך לקלפי בחרדת קודש כיאות לקיום הוראה של הרבי...
בהגיעו לקלפי הוא ראה אזרחים רוסיים קוראים קריאות קצובות.
"הוּ-רה!, הוּ-רה!, הוּ-רה!".
החסיד לא הבין את משמעות הקריאות, שאינן אלא קריאות 'הידד!' עבור המועמד האהוד עליהם.
הוא הבין את דבריהם אחרת והחל מצטרף לקריאותיהם וצועק -
"הוא-רע! הוא-רע! הוא-רע!"
המועמד השני, שונא היהודים, התכוון החסיד בליבו, הוא רע.
סיים הרבי את הסיפור ולפתע קרא:
"הוא רע! הוא רע! הוא רע!"
ותוך כדי כך רמז הרבי לחסידים שיאמרו גם מילים אלו.
כל הקהל נעמד על רגליו והכריז בהתרגשות:
"הוא רע! הוא רע! הוא רע!".
"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור..." הרבי פתח באמירת מאמר.
המאמר עסק בכך שגם בדרגה שבה 'המן' ו'בני ישראל' שווים הם ואין עדיפות לבני ישראל – דווקא משם נמשכת המפלה הגדולה ל'המן'.
לאחר ימים אחדים החלו לזלוג ידיעות מרוסיה המסוגרת.
בתחילה 'סטאלין חולה' ואחר כך 'בעיצומו של יום הפורים סטלין מת'.
המן מת.
בני ישראל ניצלו.
הו-רה!