הסינים כובשים לאט אבל בטוח את השוק העולמי, איך זה קורה?

איש חכם אמר פעם שהם פשוט המציאו שיטה חדשה שהעולם לא מכיר: הם עובדים בשעות העבודה. 

חשוב מאוד לעבוד בשעות העבודה, זה ברור. אבל, חשוב לא פחות, לדעת גם להפסיק לעבוד אחרי שעות העבודה, ולאפשר לעצמנו גם לחיות.

בפרשת השבוע אנו לומדים את דיני עבד עברי. מדובר באדם שנקלע למצוקה כלכלית או אישית (במקרה שנתפס בגניבה) ונאלץ להימכר או למכור את עצמו לעבד בשביל להחזיר חוב. המכירה היא לשש שנים בלבד כשלאחריהם הוא חופשי. היה והאיש מבקש להישאר עבד עברי, זה אפשרי אבל בתנאי אחד לא פשוט, רציעת אוזנו. האיש צריך לעבוד תהליך של חירור האוזן.

למה רוצעים לו את האוזן דווקא?

אמר רבי יוחנן בן זכאי במסכת קידושין, "אזן ששמעה על הר סיני (את הקב"ה אומר) כי לי בני ישראל עבדים, והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע." הקב"ה אומר ליהודי, אני מבין שנאלצת למכור את עצמך לעבד כדי לשלם חובות, זה כורח המציאות וזה בסדר, אבל למה אחרי שכבר שוחררת לחופשי אתה עדיין מבקש להיות עבד של בשר ודם? שא עיניך וראה מה אתה באמת שווה, הבט וראה למי באמת ראוי שתשתעבד, לא לבשר ודם אלא לבורא העולם.

בעולמנו היום כבר כמעט שאין עבדות קלאסית, אבל יש בהחלט עבדות מודרנית. כשמדברים על עבדות מודרנית, מתייחסים בדרך כלל לדו"ח של האו"ם וארגון העבודה העולמי המדבר בעיקר על עובדים במדינות אפריקה העניות או על מהגרי עבודה בעולם המערבי שעובדים במשכורות רעב ושעות לא שעות בשביל להניח פרוסת לחם על השולחן.

הרבי אומר שיש עוד סוג של עבדות מודרנית, והיא לא מתייחסת לעובדים עניים שמקבלים משכורות רעב, אלא גם ואולי בעיקר למי שעובד בעבודה טובה, מכובדת, מכבדת ומתגמלת יפה. ולמה הוא בכל זאת נקרא עבד? כי הוא לא מבין את הגבול בין העבודה ובין החיים. פתחתי עם הסינים שבהחלט עובדים בשעות העבודה וזה נהדר, כך נאה וכך יאה. אבל, לא לשכוח שמעבר לשעות העבודה יש חיים, מעבר לעבודה יש משפחה וילדים, יש חלומות ומאוויים, יש חיים רוחניים ויש נשמה קדושה צמאה בארץ ציה בלי מים.

הרבי מביא מדד די פשוט, המדד הוא שבת קודש. השבת היא היום שבו אנו מתעלים מעל הגשם והחומר, כמו שחסידים אומרים באידיש א טפח העכער, מניחים את 'חיי שעה' ועוסקים ב'חיי עולם'. אם אתה או את מוצאים את עצמכם טרודים בשבת בענייני עבודה זה סימן שאתם עבדים מודרניים.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי