ניגון מכוון, ממולא או שוטה? על מהותו של ניגון | ערך
נִגּוּן
בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת בִּכְלָל וּבְחַבַּ"ד בִּפְרָט, יֵשׁ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לַנִּגּוּן. הַנְּגִינָה הִיא הַשָּׂפָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁבָּהּ הִיא מַבִּיעָה אֶת הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי שֶׁל הָאָדָם. יֶשְׁנָם נִגּוּנִים שׁוֹנִים, בְּהֶתְאֵם לְמַצָּבֵי הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹנִים: גַּעְגּוּעִים, תִּקְוָה, שִׂמְחָה וְרִקּוּד, תְּשׁוּבָה, הִתְבּוֹנְנוּת, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְעוֹד.
חֲסִידִים אוֹהֲבִים נִגּוּנִים, וּמְנַגְּנִים אוֹתָם בְּהִזְדַּמְּנוּיוֹת רַבּוֹת. יֵשׁ נִגּוּנִים מְיֻחָדִים לְאֵרוּעִים שׁוֹנִים, נִגּוּנֵי תְּפִלָּה וְלִמּוּד, וְכָאֵלֶּה לִסְעוּדוֹת וְהִתְוַעֲדוּיוֹת. לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת הָיוּ חֲסִידִים 'בַּעֲלֵי מְנַגְּנִים' – מֻמְחִים בִּנְגִינָה, כְּשֶׁבֵּינֵיהֶם חֲסִידִים גְּדוֹלִים מְאֹד וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.
מֵאֲחוֹרֵי כָּל נִגּוּן יֶשְׁנוֹ סִפּוּר. מִי חִבֵּר אוֹתוֹ, מָתַי וּמָה הַשְׁפָּעָתוֹ עַל הַשּׁוֹמֵעַ. לָכֵן צָרִיךְ לְנַגֵּן אוֹתוֹ בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת מְאֹד, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַלֵּב וְיִפְעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ.
"ניגון הכינור". מאת ברוך נחשון
יוֹצְאִין בְּשִׁיר
פַּעַם אַחַת עָבַר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בִּשְׁקְלוֹב, שֶׁהָיְתָה עִיר שֶׁרֹב תּוֹשָׁבֶיהָ 'מִתְנַגְּדִים'. גְּאוֹנֵי הָעֲיָרָה הִתְקַבְּצוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהִזְמִינוּ לְשָׁם גַּם אֶת הָרַבִּי כְּדֵי לִשְׁטֹחַ לְפָנָיו אֶת כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. הָיוּ שָׁם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֶחָד הִגִּיעַ עִם קֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת.
רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן נִכְנַס אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְעָלָה אֶל הַבָּמָה. "רוֹצִים שֶׁאַעֲנֶה עַל שְׁאֵלוֹתֵיכֶם?" פָּתַח, "אֲנַגֵּן לָכֶם נִגּוּן". הָרַבִּי חָזַר עַל דִּבְרֵי הַחֲסִידוּת אוֹדוֹת הַמִּשְׁנָה 'כָּל בַּעֲלֵי הַשִּׁיר', וְאָז הֵחֵל לְנַגֵּן נִגּוּן, מֵעֹמֶק הַלֵּב וּבִדְבֵקוּת.
דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְרַק קוֹלוֹ שֶׁל הָרַבִּי נִשְׁמַע, מְנַגֵּן. הַנִּגּוּן הָיָה כָּל כָּךְ עָמֹק וְעָצְמָתִי, שֶׁפָּתַח אֶת לִבּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים, וְהֶעֱלָה אוֹתָם מַעְלָה, לְדַרְגּוֹת גְּבוֹהוֹת. כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְאִי-הַהֲבָנוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם הִתְבָּרְרוּ מֵאֲלֵיהֶן, וְכָעֵת הָיוּ הַתְּשׁוּבוֹת בְּרוּרוֹת וּפְשׁוּטוֹת. כְּשֶׁסִּיֵּם אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן אֶת הַנִּגּוּן, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁקְלוֹב לֹא נוֹתְרָה אַף קֻשִׁיָה אַחַת שֶׁלֹּא נִפְתְּרָה.
*הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אָמַר: "הֵיכַל הַנְּגִינָה סָמוּךְ לְהֵיכַל הַתְּשׁוּבָה". אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן הוֹסִיף וְאָמַר: "הַנִּגּוּן הוּא קֻלְמוּס הַנֶּפֶשׁ". הַנֶּפֶשׁ 'כּוֹתֶבֶת' בְּאֶמְצָעוּת הַנִּגּוּן אֶת מָה שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה, וּמִסִּבָּה זוֹ בְּכֹחוֹ שֶׁל הַנִּגּוּן לַחְדֹּר לְתוֹךְ נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת וּלְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן.*
אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ אָמַר: "לְכָל מַנְעוּל מַפְתֵּחַ מִשֶּׁלּוֹ, אוּלָם בִּידֵי הָאָמָן מַפְתֵּחַ כְּלָלִי, שֶׁבּוֹ הוּא יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת כָּל הַמַּנְעוּלִים: זוֹהִי הַנְּגִינָה"
מאת ברוך נחשון
נִגּוּן מְכֻוָּן
אֵלּוּ נִגּוּנִים שֶׁחֻבְּרוּ עַל יְדֵי אֶחָד מֵהָאַדְמוֹ"רִים, רַבּוֹתֵינוּ נְשִׂיאֵינוּ, אוֹ נִגּוּנִים שֶׁהִתְחַבְּבוּ עֲלֵיהֶם בִּמְיֻחָד וְאֻמְּצוּ עַל יָדָם. הֵם נִקְרָאִים 'מְכֻוָּנִים' כֵּיוָן שֶׁטְמוּנוֹת בְּתוֹכָם כַּוָּנוֹת גְּבוֹהוֹת.
כַּאֲשֶׁר חָסִיד מְנַגֵּן 'נִגּוּן מְכֻוָּן', הוּא מִתְקַשֵּׁר אֶל הָרַבִּי אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד דְּבַר תּוֹרָה אוֹ הוֹרָאָה שֶׁל הָרַבִּי. כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת מַגִּיעִים מִכֹּחַ הַדִּבּוּר וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרַבִּי, אֲבָל הַנִּגּוּן מַגִּיעַ מִכֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה, וְלָכֵן הוּא עָמֹק וְנַעֲלֶה יוֹתֵר. אִם הֶחָסִיד מְנַגֵּן אֶת הַנִּגּוּן, וּמְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵיךְ שָׁמַע אֶת הַנִּגּוּן כְּשֶׁהָיָה אֵצֶל הָרַבִּי, אֲזַי הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁלּוֹ עֲמֻקָּה עוֹד יוֹתֵר.
נִגּוּן מְמֻלָּא
אֵלּוּ נִגּוּנִים שֶׁהֻלְחְנוּ לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת עַל יְדֵי חֲסִידִים עוֹבְדֵי ה', וְנִקְרָאִים 'מְמֻלָּאִים' בִּגְלַל שֶׁהֵם מְלֵאִים בְּתֹכֶן שֶׁמְּעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת ה'.
נִגּוּן שׁוֹטֶה
נִגּוּנִים סְתָמִיִּים שֶׁתָּכְנָם הָרוּחָנִי הַפְּנִימִי דַּל.
מאפשרים לכם לקבל
