כ"ד שבט, יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, בתו של אדמו"ר האמצעי ואם הישוב היהודי בחברון, הוא עיתוי מתאים לתעד את יוזמתו של יהודה ליב שניאורסון לכנס את צאצאיה.

בט' תמוז תשכ"א כותב הרבי ל"שאר בשרי הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נכבד ונעלה וכו' מו"ה יהודא ליב שי' [שניאורסון]" כך: "במענה למכתבו מה' תמוז, בו כותב אודות ענין כינוס באה"ק ת"ו של נכדי הרבנית, בתו של אדמו"ר האמצעי, ז"ל. החלטה בזה תלוי' באם יהי' מי שיתעניין בזה במרץ הדרוש בכדי שיהי' הדבר מתוכנן ומסודר".

בראש-חודש סיון תשכ"ב כותב לו הרבי (נדפס בהתקשרות גל' א'תנו. ושם טעו בזיהו הנמען והאירוע): "לכתבו על דבר הרכב ועד הכנס – מובן שבזה אי אפשר לי להתערב. יחליטו על אתר".

אין אמנם מידע מה עלה בגורלה של אותה יוזמה והאם יצאה אל הפועל אם לאו, אבל שלושת גזירי העיתונות המתפרסמים בזה, כולל דיווח על מסיבת עיתונאים שהתקיימה לשם קידום היוזמה, מלמדים כי היוזמים ראו ביוזמה זו משימה חשובה. יש לציין כי באותם ימים קברה של הרבנית מנוחה רחל היה תחת שליטה ירדנית והגישה אליו הייתה בלתי אפשרית.

לימים נמצא אכן "מי שיתעניין בזה במרץ הדרוש" כלשון הרבי, והוא הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין ע"ה, ראש ישיבת תורת-אמת וראש איגוד צאצאי רבנו הזקן. היה זה בשנת תשמ"ב, אחרי חשיפת מקום קברה של הרבנית בידי פרופ' בן ציון טבגר. או אז ייסד הגרש"א את מסורת העלייה לקבר הרבנית ביום ההילולא שלה, מסורת הנמשכת עד עצם היום הזה.

אבל מיהו אותו יהודה ליב שניאורסון? התחקות אחר שורשיו באמצעות 'ספר הצאצאים' מעלה כי היה הוא בנו של החסיד ר' חיים שלמה יוסף שניאורסון, אבי משפחת שניאורסון החב"דית-ישראלית, המכונה "חיים ז'מקס", על-שם אביו החסיד ר' אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון, בנה של מרת שטרנא ריזא, בתה של הרבנית מנוחה רחל.

בערכו של רי"ל שניאורסון (701) ב'ספר הצאצאים' כותב המחבר: "איש חיל מחובבי ארץ קודשנו ורב את ריבה. בקרב חבריו קראו לו בשם חיבה והערצה "הסבא". אהוב המשפחה ואיש המשפחה. נמסר שרעיון איחוד משפחת רבנו נ"ע היה מחלומותיו והתכתב על כך עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ".

גם את אביו, ר' חיים ז'מקס, הכיר מחבר 'ספר הצאצאים' והוא מעיד עליו כי "היה הוא מהראשונים שהתקשרו" אל הרבי והוא "מסר או הציע מברק בברכת מזל-טוב לכ"ק אדמו"ר שליט"א כביטוי לרצונם החזק של אנ"ש שיתמנה לנשיא".

ומניין שאב, את הערצתו לרבי, מספר הגרש"א בערכו ב'ספר הצאצאים': ר' חיים שניאורסון (המכונה ר' חיים ז'מקס), ממעריציו הנלהבים של כ"ק אדמו"ר שליט"א. עוד בהיותו חתן המלך פרסם אז את הסיפור על פגישת הרבי שליט"א עם כ"ק אדמו"ר סבא קדישא מבעלזא זיע"א, שהוא היה נוכח בה. וכך היה: לאחר שהושיט הרבי שליט"א את ידו לשלום, מבלי לגלות את זהותו. לא הרפה ממנו כ"ק אדמו"ר מבעלזא את ידו, עד שגילו לו את דבר היותו חתנו של כ"ק אדמו"ר נ"ע. הגיב על כך כ"ק אדמו"ר מבעלזא זיע"א: חשתי שזוהי יד עדינה (איך האב געפילט אז דאס איז א איידלע האנט).