הרב מרדכי מנשה לאופר

לפני מספר חודשים פרסמנו כאן התבטאות של חבר כנסת לשעבר הרב מנחם הכהן שי': "בכל יום אני חושב מה הרבי היה אומר על הנושא הבוער על סדר היום". גם היום אנו שואלים את עצמנו: מה דעתו של הרבי בנושא הבוער על סדר היום – הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט.

תחילה ניגע בדברים אותם כתב הרבי למי שהתבטא השבוע בעד הרפורמה, ובהמשך נביא מכתב אקטואלי ממנו ניתן להבין לכאורה את דעתו של הרבי בנושא קידום הרפורמה באופן חד-צדדי.

*

לפני ימים אחדים התבטא מלומד המשפט פרופסור נחום רקובר בנושא הרפורמה המשפטית.

מדהים לקרוא אגרת שקיבל מר רקובר מהרבי בשנת תש"ל – אשר אקטואלית לימינו ואפילו לפרשת השבוע (אגרות קודש כרך כו עמוד תמח אגרת ט'תתקנא):

ב"ה, חמשה עשר באב, התש"ל

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר נחום שי'

המכונה ד"ר רקובר

שלום וברכה!

הנני בזה לאשר קבלת שתי החוברות בסדרת המחקרים (חוברת ג' וחוברת ה'), ותודה רבה עבורן. וכמדובר כאן בודאי גם להבא יעשה כן ותודתי נתונה למפרע.

ובעמדנו בחודש שהפטרה ראשונה שלו סיומה "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" – ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, משפט כפשוטו, יהי רצון שיצליח כל העוסק להשיב הדת על מכונה, ובפרט בשטח המשפטי שיהי' בדוקא על פי משפט תורתנו תורת חיים, וכהוראת חכמינו ז"ל: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם – לפניהם ולא לפני אומות העולם; לפניהם ולא לפני הדיוטות (גיטין פ"ח, ב). ולהעיר גם כן ממדרש תנחומא, הובא בפירש"י על התורה, ריש פרשת משפטים,

ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד ואשיבה שופטיך כבראשונה גו' אחרי כן יקרא לך עיר הצדק גו'.

בכבוד ובברכה.

פרופסור (אז דוקטור) רקובר הקים בשעתו עמותה בשם "מורשת המשפט בישראל" וערך סדרת ספרים בעניני חוק המשפט העברי בארץ ישראל, ושיגר אז לרבי שתי חוברות מסדרת מחקריו (חוברות ג' ו-ה').

*

התייחסות קודמת ומשמעותית של הרבי מצויה באגרת ח'תמז לרב אליהו הכהן שאר ישוב מכ"ה סיוון תשכ"ב בה מעורר הרבי שקבוצת תלמידי חכמים עסקו להכין חוקים בדיני חוזים משאים-ומתנים לפי משפט התורה, במכתב הרבי מציין כי עליהם להתחיל דווקא בנושאים אשר תהיה אליהם פחות התנגדות מצד הלא-דתיים. זהו נוסח המכתב:

ימים אלו נודעתי שנתמנתה על ידי שר המשפטים ועדת משפטנים שהוטל עלי' להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה"ק ת"ו משרידי המשטרים הקודמים, ואשר בין חברי הועדה יש ג"כ ב"כ מהדתיים, העו"ד ליפשיץ, ועוד זאת אשר הרשות נתונה לחברי הועדה להתייעץ עם מי שמוצאים לנחוץ בכל הענינים הנוגעים בתחום זה.

גם נודעתי מפי מומחים במקצוע זה, כי בשטח זה של דיני חוזה, מו"מ וכו', אפשר במיוחד לתקן הרבה מחמת הבלבול והערבוב של כמה חוקים, ועוד ועיקר שההתנגדות מצד הבלתי דתיים להפעיל משפט התורה בחלק זה דחו"מ תהי' מינימלית. אלא שכמובן שצריך להוציא ולקבץ מהחו"מ את הדינים השייכים לשטח האמור ולהכניסם למסגרת הנ"ל בניסוח המתאים, כי בודאי אשר הניסוח תופס מקום וישפיע על הצלחת המפעל לבסס את החוקים האזרחיים על יסוד תורתנו תורת חיים. ומובן וגם פשוט אשר אם המפעל הנ"ל יצליח, הרי יהיו סכויים מבוססים להקל התעמולה והפעולה להעביר צעד אחר צעד גם שאר השטחים שבשיפוט באה"ק ת"ו לדיני התורה.

האם התכוון הרבי ששינויים משפטיים צריכים להיות בהסכמה רחבה?