"בצער נודעתי מאבדתם, ונוסף על השתתפותי בצערו, נא למסור לבתו והמשפחה שיחיו אף כי איני מכירם ברכת תנחומים - "המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".

אופייני הוא הנוסח האמור המקובל והמסורתי, שיש לדייק בו שתי נקודות:

א) בנוגע לעצם הצער, שמקשר את צער היחיד עם צער הכלל, זאת אומרת שכמו שחורבן ציון וירושלים הוא אבל כל העם כולו, כן הוא אבל היחיד, באשר כל ישראל הוא קומה אחת, שלכן נקל יותר לשאת את הצער והיגון.

ב) ובנוגע הנחמה, הרי כמו שוודאית נחמת ציון וירושלים והיא מיסודי אמונתנו, עד שאמרו שכל המתאבל על ירושלים זוכה לראות בנחמתה שמחתה, כן הוא ענין האבלות שמטרתה ותכליתה ענין התשובה (רמב"ם הלכות אבל סוף פרק י"ג) - שהנחמה ודאי שתבוא ממנחם ציון ובונה ירושלים."

מקור: אגרות קודש חכ"ג ע' רז • מוגש ע"י מכון אור החסידות העתקת המכתב באישור הוצאת ספרים קה"ת

להצטרפות לקבלת 'מכתב יומי' מאגרות קודש של הרבי (קבוצה שקטה): לחצו כאן>>>