בספר המופלא "ומלאה הארץ פאבריינגען'ס" בעמוד 295 נמצא הסיפור דלהלן:

מדובר בספר שיצא לאור ונוצר בעקבות הקורונה, בה התוועדו השלוחים ב"זום" במשך שבוע שלם, ובו נחשפו סיפורים מדהימים בחלקם חדשים ממש ששלוחים פתחו את אוצרותיהם וסיפרו סיפורים אותם אצרו באמתחתם שנים רבות.

וז"ל הסיפור שם:

"השידוך שיצא מהיחידות" מאת הרב שרגא דהן - בית שמש, ארץ הקודש.

שמעתי פעם מהרב גרונר ע"ה שפעם נכנס בחור ליחידות וביקש ברכה למצוא שידוך. בפ"נ שלו הוא לא כתב את שם האמא, והרבי אמר לו שייצא וימצא עט ויכתוב את שם האמא, ואחר כך יכנס שוב. זאת למרות שעל שולחנו של הרבי תמיד היו עטים. הבחור יצא ומצא עט אצל מישהו וחזר לחדרו של הרבי. 

אחרי שהבחור יצא, נכנס מישהו וביקש ברכה למצוא שידוך לבת שלו. שאל אותו הרבי: "ראית בחוץ בחור שחיפש עט?", והלה ענה לרבי שלפני דקה באמת ניגש אליו בחור וביקש ממנו עט. אמר לו הרבי: ״תדע לך שזה בחור טוב ומתאים"...

מדוע נזכרתי בסיפור הזה עתה ומה משך בו את תשומת ליבי?

משום שבימים האחרונים שלח לי א' מידידיי גירסה מתוקנת ומדויקת יותר של הסיפור וכן את זהותו ואת שמו של בעל הסיפור הנודע ובסופו נכתב: "הרב שלום ליב אייזנבך ממונטריאל נסע במיוחד לוויליאמסבורג לשאול את המשפחה ולברר אצלה את הפרטים המדוייקים, והם אישרו לו את הסיפור". 

ואעתיק את הסיפור ככתבו וכלשונו של הכותב:

"ר' יום טוב הערליך, שידוע בעד כל התקליטים שעשה, בשנת תש"י הי' עדיין רווק, והתקשה למצוא את הזיווג שלו. פעם הציעו לו ללכת לאדמו"ר מליובאוויטש, אבל הוא אמר, הרי האדמו"ר מליובאוויטש הסתלק עכשיו, אז מה אפשר לעשות, ואמרו לו לגשת לחתנו הרמ"ש. 

הוא הגיע, ודפק בדלת ונכנס כמו שהי' נהוג אז בתש"י, ושטח את בעייתו לפני הרבי. אמר לו הרבי, אצלנו נהוג שכותבים את הבקשה בכתב, תן לי עט ואני אכתוב בשבילך את הבקשה. ר' יום טוב חיפש בכיסים שלו ולא מצא עט, אז הרבי אמר לו לצאת ולבקש אצל מישהו עט, ושיכנס חזרה והרבי יכתוב בשבילו את הבקשה. 

הוא יצא ונכנס לביהכ"נ וביקש ממישהו עט, נכנס חזרה להרבי והרבי כתב בשבילו את הבקשה והחזיר לו את העט. הוא יצא וחזר לביהכ"נ עם העט והחזירו. האיש שממנו שאל את העט (איש מבוגר מיוצאי פולין), שם לב שהוא יצא מהחדר של הרבי ושאל אותו מה קרה שם, ובשביל מה היית צריך לשאול ממני עט? ענה לו ר' יו"ט שהי' אצל הרבי ולא הי' שם עט ולכן שאל ממנו עט. 

תמה האיש ואמר, הוא הרמ"ש הרי יושב כל היום וכותב חידושי תורה, היתכן שאין לו עט, בטח יש דברים בגו! מה שאלת אצלו? וסיפר לו ר' יום טוב את הבעי' שלו שהוא כבר מבוגר ועוד לא השיג שידוך. אמר האיש, הרי לי יש בת מבוגרת, ואני מתקשה למצוא בשבילה שידוך, בטח לזה התכוין הרבי! ובאמת השתדך ר' יו"ט עם בתו של זה".

ואכן מתברר שהסיפור דנן הוא על המשורר הנודע ברבים רבי יום טוב הערליך שחיבר עשרות קלטות של שירי חסידים ושירים לנוער היהודי הטבולים ביראת שמים טהורה ובערגה לניחוח העיירות היהודיות של פעם.

•

ב"ויקיפדיה" מביא את קורות חייו של ר' יום טוב: יום טוב שמחה עהרליך (תרע"ה, 1914 - כ"ז בתמוז תש"ן, 1990) היה מלחין, משורר עממי וזמר חסידי ביידיש.

נולד בעיירה קוז'נהורודוק וגדל בעיר דויד-הרדוק. היה דור שביעי של חסידי קרלין סטולין. אביו, משה, היה אף הוא מוזיקאי ובעל תפילה בחצר קרלין.

במלחמת העולם השנייה, כשנכבשה מזרח פולין בידי הרוסים, הוגלה עהרליך עם רבים אחרים לסמרקנד שבאוזבקיסטן, שם שהה בשנות המלחמה. המאורעות שחווה בשנים אלו מצאו את ביטויים בשיריו, בעיקר באלבום חבלי משיח.

לאחר המלחמה היגר לארצות הברית ושם נישא לחנה ונולדו להם חמישה ילדים".

אם כן, לפי הכתוב בקורות חייו שנולד בתרע"ה נמצא שהיה בתש"י רווק בן 35 שנה ואז נשא את אשתו.

•

ולהשלמת הקשר החב"די של ר' יום טוב לחסידות חב"ד אעתיק כאן מהנכתב עליו ב"חב"דפדיה":

נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד קרלין שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך מלחמת העולם השנייה משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' אברהם זלצמן שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת בסמרקנד, והזמינו להתגורר בביתו.

החיים עם הקהילה החב"דית בסמרקנד מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.

כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מרוסיה בשנת תש"ו, ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת ויליאמסבורג. מאוחר יותר סיפר (לר' הלל זלצמן) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר בקראון הייטס בצילו של הרבי.

מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו אברהם פריד ומרדכי בן דוד, וחלקם תורגמו לעברית. ישנה שמועה שהרבנית חיה מושקא האזינה לשיריו, אולי הסיבה לכך הוא השיר 'א גוטע וואך' כמו כן מספרים כי בתשנ"ג השמיעו לרבי את הדיסק "אוצרות יהודיים".

בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מרבותינו נשיאינו, לצד סיפורי גבורה של חסידי חב"ד, כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' בצלאל וילשאנסקי לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.

לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי מחנות הקיץ החב"דיים.