שאלה: האם יש חובה לכבד אבא או אימא שהתנכרו לילדיהם בילדותם, והטילו את כל עול גידולם על ההורה השני?

תשובה: בספר דברים (ה,טז) נאמר: "כבד את אביך ואת אימך כאשר ציווך ה' אלוקיך". ציווי זה בא להוסיף על הראוי והטבעי בעולם, שההורים דואגים לילדיהם, וממילא הילדים אמורים לכבדם.

הלוא כשנצטוו ישראל במעמד הר סיני לכבד את ההורים אכלו כולם מן, שניתן מן השמיים, וגם מלבושיהם גדלו עימהם, והילדים לא נזקקו להורים כדי שיהיה להם מזון ולבוש. ובכל-זאת נצטוו בכיבוד ההורים, שהביאו אותם לעולם, כמאמר חז"ל: "שלושה שותפין הן באדם, אביו ואימו והקדוש-ברוך-הוא. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אימו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".

מזה אנו למדים, שגם כאשר הילדים לא נהנו מסיוע ההורים, עדיין מצווה לכבדם, והוקש כבודם לכבוד המקום, שיש לכבדו שלא על-מנת לקבל פרס.

ואכן, במצוות כיבוד אב ואם יש שני גדרים: א) מצווה שכלית שבין אדם לחברו (מפני הכרת הטוב, שהם הביאוהו לעולם וטיפלו בו, או כדברי הירושלמי שזו 'פריעת חוב'). ב) מצווה שבין אדם למקום, שמכיוון שהם משתתפים ביצירתו, עם הכוח האלוקי האין-סופי של ההולדה, שמאיר ומתייחד עימהם, הרי זה "כבוד הא-ל" לכבדם.

לכן גם אם האב או האם התנכרו לילדים ולא השתתפו בגידולם אין זה פוטר את הילדים ממצוות כיבוד אב ואם. כמו-כן, אחרי מאה ועשרים של ההורים האלה חייבים ילדיהם בכל דיני האבלות המוטלים על בנים ובנות שאביהם או אימם הלכו לעולמם.

מקורות: קידושין ל, סע"ב. ירושלמי פאה פ"א ה"א (בדפוס ווילנא: דף ג, סע"ב). ראב"ע (שמות כ,א) ורמב"ן (שמות כ,יג). ספר החינוך מצווה לג. כתב סופר פרשת קדושים ופרשת ואתחנן. לקוטי שיחות, כרך לו, עמ' 90 ואילך.

פורסם ב'שיחת השבוע'